כך משמרים לקוחות במדינת ישראל

האמת של מגה במערב ראשון לציון יום שישי, השעה 14:00, עוד מעט סוגרים את החנות, אחראי על הירקות במגה מחזיק בידיו אבטיח וקורא בקול גדול "אבטיח בשקל וחצי", עובר בין הלקוחות וממשיך לצעוק כמו תגרן בשוק - אבטיח בשקל וחצי. אני ניגש לארגז האבטיחים ולוקח אבטיח. בסוף הקנייה אני ניגש לקופה ומתחיל לשלם עבור המוצרים אשר קניתי אותם, הקופאית מחייבת אותי על האבטיח לפי שקל וחצי לק"ג. אני אומר לה: הרי המוכר אמר אבטיח בשקל וחצי, היא אומרת זה שקל וחצי לק"ג. אני משלם וניגש לקופה הראשית, שם יושבים מנהלי אותו היפר מגה במערב ראשון לציון. אני שואל מדוע מחיר האבטיח אינו שקל וחצי כפי שהובטח על-ידי המוכר שצועק בקולי קולות אבטיח בשקל וחצי, דבר שנתמך עם על-ידי הקונים האחרים. עונה לי הגבר שבהנהלה: המחיר הוא שקל וחצי לק"ג. אני אומר לו: אבל נאמר שהמחיר הוא "אבטיח בשקל וחצי". עונה לי מנהל המשמרת: מה לא מובן, המחיר הוא שקל וחצי לק"ג. כלומר, אני צריך להבין ולפרש את מוכר האבטיחים. מוסיף אותו מנהל מחנות מגה: לידיעתך יש חוק במדינת ישראל, המחיר הוא לפי משקל ולא חשוב איך אתה מבין, כלומר, לא חשוב מה אתה מבין ממה שצועק ומציע לקהל מוכר האבטיחים של מגה, המחיר הוא שקל וחצי לק"ג. אני שואל את המנהל הידען והפוסק: אם יש חוק האבטיחים - אני מבקש שתראה לי אותו. הוא עונה לי: תפנה לאינטרנט ותחפש שם. אם אתם, קוראים נכבדים, ראיתם אי-פעם, או שמעתם אי-פעם על חוק האבטיחים שחוקק בכנסת ישראל - שילחו לי אותו בבקשה, אשמח מאוד לפרסמו. לסיום - זאת לא הפעם הראשונה שבמגה מערב ראשון לציון מטעים את הציבור, זאת אולי הדרך הנכונה במדינת ישראל, במגה ראשון לציון מערב לגרום לציבור לקנות, לאחר מכן להאשים את הלקוח בהבנה לא טובה או בהפניה לאינטרנט. כל הכבוד למנהלי מגה מערב ראשון לציון. ACE קנה ובנה במערב ראשון לציון אני ניגש לרשת ACE במערב ראשון לציון לקנות שפופרת של דבק מגע. המוכר האחראי על המחלקה ניגש אלי, מיד נותן לי קופסה של חצי ליטר, אני אומר לו שאני רוצה שפופרת קטנה חמישים מיליליטר בלבד. הוא עונה לי: אני עושה לך טובה, אני נותן לך חצי ליטר, וזה טוב. אני לא צריך חצי ליטר של דבק מגע, אני צריך רק שפופרת רגילה, אמרתי. הוא עונה: "אין לנו", "יש לנו רק חצי ליטר בקופסה". אם יש לך בעיה תפנה להנהלה שתספק - ממש תשובה אפאטית. הוא פונה לדרכו. מכיוון שאני מכיר את רשת ACE ואת החנות במערב ראשון לציון אני מתחיל לחפש את השפופרת הזאת בעצמי. ראה איזה פלא, בפינת אותה חנות, בפינה של אותו מתחם שאותו עובד אחראי עליו, יש שפופרות של דבק מגע, בדיוק מה שאני מחפש - 50 מיליליטר, רק הן מוסתרות ותלויות בצידן האחורי, כך שקשה להבחין שזה דבק מגע. אני קונה את דבק המגע הזה שבדיוק חיפשתי, רק אני תמה מה האינטרס של אותו מוכר למכור לי דווקא חצי ליטר כאשר אני צריך שפופרת של 50 מיליליטר, אולי ב-ACE ימצאו את הפתרון. צומת ספרים ביום א' בשבוע אני ניגש לצומת ספרים בקניון הזהב במערב ראשון לציון, אני מעוניין לקנות מפה של איסלנד. מכיוון שלא הייתה מפה, ניגשתי למוכרת ושאלתי אם אני מבצע הזמנה - מתי תגיע המפה. עונה לי בחדווה: ביום רביעי תקבל את המפה. היא רושמת את הפרטים שלי ואת מספר הטלפון שלי. באותה הזדמנות אני מזמין עוד מספר פרטים שהובטחו לי שאקבל ביום רביעי (דברים שלא הגיעו לא קיבלתי). אני חוזר ומדגיש בפני המוכרת שתתקשרו אלי גם אם המפה לא מגיעה. הם רושמים זאת בחוברת ההזמנות ומבטיחים שיתקשרו. מגיע יום רביעי, צומת ספרים כמובן לא מתקשרים. מגיע הערב, אני מחליט לגשת לחנות, ניגש למוכרת זאת שהבטיחה להתקשר ושואל האם המפה הגיעה וכן שאר הפרטים. היא עונה: לא הגיע. אני שואל מדוע לא התקשרה, לא הייתה תשובה. אני כמובן כועס, יכולתי לקנות את המפה בחנות אחרת באותו קניון, הם מבטיחים ביום חמישי להביא לי את המפה, אני חוזר ומדגיש בפני המוכרת שיתקשרו אלי ושיודיעו לי אם המפה הגיעה או לא. הם מתקשרים? למה שיתקשרו? מי אני בכלל? עוד אחד שרוצה לקנות מפה ועוד כמה פריטים... ביום שישי אני ניגש לאותה חנות צומת ספרים ושואל האם הגיעה המפה. עונים לי: לא הגיעה, תגיע ביום ראשון. אני שואל: למה לא התקשרתם? הרי הבטחתם מספר פעמים שתתקשרו. לא הייתה תשובה, תודה לכם צומת ספרים, אני מבין שאתם ממש מזלזלים בלקוחות שלכם, ניגשתי לחנות ריקושט ממול ושם רכשתי את המפה עם חיוך רחב ושל הרבה רצון טוב של המוכר. ציון לשבח לשופרסל ביג במערב ראשון לציון/B>

אדם אשר עומד בקופה לפניי משלם עבור הפרטים שהא רכש. מגיע מועד התשלום של חבילה גדולה של מגבוני לחות, הקופאית רושמת מחיר שנע סביב ה-30 שקל, אני לא זוכר את המחיר המדויק. הקונה מסתכל על המחיר ואומר: אבל המחיר המצוין על האריזה הוא ממש כמה שקלים, כלומר נמוך בכ-80% ממה שמופיע במחשב הקופה. סגנית המנהל מגיעה, בוחנת את המוצר, בוחנת את המחיר בקופה, ונותנת הוראה לקופאית לרשום את המחיר כפי שהבין אותו הקונה. את הבעיות שלנו אנו נפתור בינינו היא אומרת לאחראית המחלקה.

כך צריך לנהוג בלקוחות, גם אם שגיתם מנהלי החנות, הלקוח הבין את אשר נאמר, זה המחיר, לא הפניה לאינטרנט, לא המצאת חוק האבטיחים כפי שעשה מנהל המשמרת של מגה במערב ראשון לציון. כל הכבוד למנהלי שופרסל ביג, כך משמרים לקוחות. מי שמבין את חוק שימור הלקוחות מבין את נושא המכירות, הלקוחות תמיד יחזרו אליו.