X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
שדולת הנשים עותרת להורות לשר הממונה ליישם את העדפתן המתקנת של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות השופט מצא: אפליה מנציחה את עצמה ומייצרת תפיסות שליליות בחברה כלפי מושאיה
▪  ▪  ▪
"להפלייתן של נשים במגזרי התעסוקה והפעילות המשקית נודעת השפעה מצטברת על דימוין השלילי" [צילום: בוצ´צ´ו]
השופט מצא קבע כי יש לקבל את עמדת העותרת לבטל את מינוי הדירקטורים הגברים שנתמנו בכדי לפנות מקום לנשים: נכון, זהו צעד חריף, ברם, המשיבה שאינה מודעת דיה לחובתה זו לשוויון תטמיע חובה זו דווקא ע"י אימוצו של אמצעי מיוחד אשר יעמיד אותה על רמת החשיבות ומידת הדחיפות שבה ראה המחוקק את הצורך לתקן את עיוותי ההפליה של נשים. ויתור על קיום מצוות החוק יעודד מגמה שללילית זו.

העותרת, שדולת הנשים בישראל, עותרת לקיים את מצוותו של ס' 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות. המשיבה, המדינה, מסכימה שיש לעשות כן אולם סלע המחלוקת נסוב על 3 סוגיות:
1) מה טיב החובה המוטלת על שר (ולפי העניין, על הממשלה) לפי סעיף 18א(ב)?
2) כלום במינויים נשוא העתירות קיימו השרים הממונים את החובה שהייתה מוטלת עליהם?
3) בהנחה שהתשובה לשאלה השנייה היא בשלילה, מה דין המינויים שנעשו, לאחר שהפכו לעובדה מוגמרת?
נפסק:
השופט מצא:
1) תכלית ס' 18א' לתקן עיוות חברתי. דא עקא, שמתן הזדמנות שווה עשוי להשיג תוצאה שוויונית רק כאשר האוכלוסיות המתמודדות עושות כן מעמדת מוצא שהיא פחות או יותר שווה; שכן רק בתנאים של שוויון התחלתי הינן בעלות סיכויים שווים להשיגה. ההעדפה המתקנת באה לאזן פער זה.
2) האפליה הקיימת ושרירה כיום אינה מיוסדת על אידיאולוגיה מוצהרת, אלא בהרגלים חברתיים אשר נשתרשו והניזונים מקיומה של מעין הסכמה כללית לא-מודעת-הרווחת, כמובן, גם בקרב הנשים עצמן - וההופכת את ההפליה למציאות חברתית נמשכת: אך היעדרה של כוונה מפלה אינה משנה לעניין זה: האפליה קיימת: זאת ועוד: להפלייתן של נשים במגזרי התעסוקה והפעילות המשקית נודעת השפעה מצטברת על דימוין השלילי, כמעמד שהוא כביכול נחות, גם בתחומים אחרים. האפליה למעשה מזינה את עצמה. לדעת השופט מצא, סביר להניח, כי הנתונים שהוצגו, ביחס לקיפוח הניכר והגלוי לעין של נשים בהרכביהם של דירקטוריונים אלה, אינם אלא בבואה של תופעה חברתית רחבה הרבה יותר: על כן יש לפרש את סעיף 18א' על-רקע הקשרו הענייני של צורך חברתי רחב: חיזוק חלקן של נשים במערכות התעסוקה בכלל, וברמות הניהול בפרט, של כל מגזרי הפעילות המשקית לענפיה.
3) עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הועלה עיקרון השוויון "למדרגה נורמטיבית חוקתית, על חוקית".
4) הואיל והפלייתן של נשים בחברה המודרנית הינה, בעיקרה, תופעה המושרשת בתפיסות סמויות, חוסנה המוסרי של חברה שוחרת שוויון יכול להיבחן בהיקף האמצעים והמאמצים החיוביים שנכונה היא לנקוט ולהשקיע בשבירת הסטטוס קוו וביצירת מציאות חדשה ושוויונית: אשר על כן העדפה מתקנת, גם אם תכליתה נקודתית, תגשים מטרה רצויה כללית של ביעור השורשים הנסתרים של אי השוויון.
5) השאלה הראשונה הטעונה בירור היא: מה טיב החובה המוטלת על השר המוסמך לפי ס' 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות? התשובה לשאלה זו נובעת מפרשנותם של שני מושגי מפתח בלשון הסעיף: האחד - "ביטוי הולם לייצוג" - הקובע את אמת המידה להעדפה המתקנת, שעל פיה מוטל על השר לפעול; והשני - "ככל שהדבר ניתן בנסיבות העניין" - המציב סייג לחובת השר לקיים אמת מידה זו, הלכה למעשה, בכל מינוי ומינוי.
6) מתן ביטוי הולם אינו 'מתן ביטוי כלשהו' לייצוגן של נשים בדירקטוריון. ברם: מתן הייצוג היחסי לנשים צריך להיקבע בהתאם לאופיו, מטרותיו וצרכיו המיוחדים של התאגיד.
7) מלשון הביטוי "ככל שניתן בנסיבות העניין" אנו למדים כי זהו סייג וצריך לאזן בינו לבין תכלית השוויון העומדת ביסוד החוק: לדעת בא-כוח העותרת יש לפרש זאת כך: כאשר ישנם מועמדים ראויים משני המינים לתפקיד, הגם שמקרב הגברים מצוי מועמד יותר ראוי, יש להעדיף, מכוחה של העדפה מתקנת, מועמדת ולא מועמד: לדעת מצא: יש לבדוק מה רלוונטיות יתרון זה של המועמד למשרה, תוך העדפת עיקרון ההעדפה המתקנת: ברם, יש לזכור שיתרון עודף של גבר בדמות ניסיון רב בשנים הינו בדיוק תוצר האפליה ארוכת השנים שהייתה נהוגה: בכל מקרה היחס בין חובת ההעדפה המתקנת של נשים (העיקרון הכללי) לבין הסייג (כאשר נמצא מועמד ראוי במיוחד שהוא גבר) יש להעדיף את העיקרון הכללי על פני הסייג ולהחיל את הסייג במקרים חריגים.
8) נטל ההוכחה כי לא נמצאה מועמדת מתאימה מוטל על כתפי השר: עליו להוכיח כי נקט אמצעים סבירים לאיתור מועמדת שכזו.
9) מן הממצאים שעלו בפני השופטים עולה, כי שר האוצר ושר האנרגיה והתשתיות החליטו עלי מינוייהם של שני דירקטורים חדשים, לדירקטוריון של חברה ממשלתית שחברים בו גברים בלבד, מלי לתת את דעתם לקיום החובה המוטלת עליהם, לפי סעיף 18א(ב) להעדיף מינויי של נשים.
מהו הסעד שיש ליתן אם כן?
1) המשיבה מתגוננת בשלוש טעות: המשיבה לטענתה טרם הספיקה להפנים את הוראות החוק, שכן הוא חדש. המועמדים, בכללו של מקרה, ראויים, ואחרון לטענותיה: אין מתקנים עוול בעוול. האמנם? ברם נתקבלה עמדת העותרת: השופט מצא קבע כי יש לקבל את עמדת העותרת לבטל את מינוי הדירקטורים הגברים שנתמנו בכדי לפנות מקום לנשים: נכון, זהו צעד חריף, ברם, המשיבה שאינה מודעת דיה לחובתה זו לשוויון תטמיע חובה זו דווקא על-ידי אימוצו של אמצעי מיוחד אשר יעמיד אותה על רמת החשיבות ומידת הדחיפות שבה ראה המחוקק את הצורך לתקן את עיוותי ההפליה של נשים. ויתור על קיום מצוות החוק יעודד מגמה שללילית זו.
2) מינוי שאינו נכון ואינו הולם את מצוות החוק יפגע בציבור (כנגד הפגיעה בדירקטורים שמינוים יבוטל).
3) הכלל לפיו "אין מתקנים עוול בעוול" אינו חזק כבעבר. כשמדובר במעשה מנהלי הלוקה בפגם חמור (כמו במקרה דנן) הנטייה היא להורות על ביטולו של המעשה המנהלי תוך ניסיון להימנע ככל האפשר מן הפגיעה בצדדים שלישיים אשר הסתמכו עליו בתום לב: מצוות החוק קודמת לכל ורק במקרים חריגים יועדף אינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים.
השופט י. זמיר:
מסכים עם התוצאה שאליה הגיע השופט מצא, אך אומר כי אין להפוך את זכות השוויון לזכות בעלת מעמד חוקתי על חוקי בחופזה. יש לקבל את העתירה מכוח עיקרון השוויון הכללי שעל פיו קבע בית המשפט שורה של הלכות טרם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
השופט קדמי:
1) גם במקום שבו מגיע השר הממנה לכלל מסקנה כי אין בהרכב הדירקטוריון "ביטוי הולם" לייצוגם של בני שני המינים - לא יועדף בן המין שאינו מיוצג באופן הולם, אם בנסיבות העניין דורש התפקיד כישורים שאין לו, ויש למועמד בן המין האחר.
2) די לו לשר שינהג באורח סביר לצורך מינויה של חברת דירקטוריון ולא בקיצוניות: על השר לפעול בשקידה סבירה, ולא מעבר לכך; אסור, לדעת קדמי, לצמצם את שיקול דעתו של השר.
3) ביטול מינויים של הדירקטורים יגרום להם עוול: רק במקרים קיצוניים יש לבטל מינוי, ולא כזה הוא המקרה שלפנינו: ביטול מינויים של הדירקטורים שמונו, לדעת קדמי, נעשה בשל אפשרות אפשרית ערטילאית כי תימצא מועמדת מתאימה: ביטול מועמדות הדירקטורים היווה צעד קיצוני.
4) עומדת לשר חזקה כי פעל כהלכה: נטל ההוכחה כי השר פעל באורח לא סביר לא הורם.
העתירה נתקבלה ברוב דעות השופטים מצא ו-י. זמיר כנגד דעתו החולקת של השופט קדמי.

תאריך:  24/06/2009   |   עודכן:  24/06/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר    בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר    ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
ענבל בר-און
המועצה לביקורת סרטים פסלה את סרטו השקרי והמכפיש של מוחמד בכרי 'ג'נין ג'נין' להקרנה בישראל    בג"צ קבע כי חופש הביטוי הינו גם החופש לפרסם דברי בלע ושקרים
ענבל בר-און
לאחר סיום כתיבת דוח הביניים של ועדת וינוגרד עתרה ח"כ זהבה גלאון לפרסום מסקנות הביניים שלו ולקיום דיוני הוועדה בדלתיים פתוחות    בג"צ נתן לוועדה שבועיים לפרסום הדוח, וקבע כי על הוועדה לפעול בשקיפות, וזאת מכוח עיקרון חופש המידע, ומכוח זכות הציבור לדעת
ענבל בר-און
האם מינהל מקרקעי ישראל, באמצעות הסוכנות היהודית, רשאי להפלות ערבים בקבלה ליישובים קהילתיים? שאלה זו נדונה בבג"צ קעדן נ' מנהל מקרקעי ישראל
ענבל בר-און
האם מדינה אשר חייליה נחטפים בידי אויב שאינו מכיר בכללי המשפט הבינ"ל הפומבי יכולה לקחת קלפי מיקוח מבין אנשי האויב?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il