"...ניתן לקבוע, לפחות באותה מידה של סבירות, ולדעתי אף יותר מכך, שהסיבה לצריכת המים הגבוהה נעוצה בהשקיית הגינה ולא במד המים, שלא הוכח כלל ועיקר כי הינו "זייפן כרוני", אומרת ( יום ד' ה-1.7.09) חנה פלינר שופטת בית משפט השלום בתל -אביב בדחותה את תביעת הפיצויים והשבת הכספים שנטען לגביהם שנגבו שלא כדין.
מאחר שלדעת התובעת, הבעלים של בית צמוד קרקע בתל - אביב, חשבונות המים שקיבלה היו גבוהים מאוד ושיקפו כמויות מים שלא צרכה מעולם, הזמינה התובעת מומחה שיבהיר מדוע כך הם פני הדברים. לאחר שהמומחה וידא שאיש לא התחבר שלא כדין אל מערכת המים של התובעת ושאין נזילה בצנרת, הוא קבע שישנה רמת סבירות גבוהה מאוד שהמונה "מזייף".
עם חוות דעת המומחה בידה ניגשה התובעת אל עיריית תל אביב בבקשה להפחתה רטרואקטיבית של חשבונות המים. העירייה דחתה את התובעת באומרה שבאם היא רוצה שטענתה תיבדק, עליה לשלוח את המונה אל מכון בדיקת מונים שמוכר על-ידי העירייה. התובעת עשתה כדברי העירייה ושלחה את המונה אל מכון רימונים, שקבע כי המונה תקין.
משוכנעת בטעותה של העירייה ושל מכון הבדיקה, החליפה התובעת מונה והזמינה מומחה חדש שיתחקה אחר נסיבות הפרשה. המומחה, כקודמו, קבע שמסתבר שהמונה הקודם "זייף".
בתביעתה בבית המשפט השלום בתל אביב טענה התובעת כי מאז שהחליפה את מד - המים ירדו החשבונות פלאים, מה שמעיד על כך שהמונה הקודם, שסופק על-ידי העירייה, לא היה תקין. בשל החשבונות הגבוהים, טענה התובעת, היא חדלה מהשקות את גינתה, מה שגרם להרס וחרבן הצמחיה. משכך תבעה גם פיצוי בגין עגמת נפש שיחדיו עם תביעת 9,486 ש"חשלטענתה נגבו ממנה שלא כדין יצרו את סכום התביעה הכולל בסך-50,623 ש"ח.
השופטת חנה פלינר קיבלה את טענת העירייה, שלא ניתן לבסס תביעה על סברות בלבד. במיוחד לא כאשר מנגד ישנה חוות דעת של מכון אובייקטיבי שבדק את המונה ומצאו תקין. גם מצד הגיונם של דברים הבהירה השופטת בפסק דינה שלא ניתן לקבל את טענת התובעת: שראיה לכך שמד המים שסופק על-ידי העירייה "זייף" נעוצה בירידה הדרסטית בחשבונות המים מאז שהוחלף המונה, שכן התובעת עצמה העידה שחדלה מהשקיית הגינה. אזי הפסקת ההשקיה גרמה לירידה בגובה החשבון - ולא החלפת המונה. התביעה נדחתה והשופטת השיתה על התובעת את שכר טירחת עורך דין העירייה בסך-5000 ש"ח.
