השמועות על ענישה קולקטיבית מתייחסות (כמובן, איך לא) לסבלם הנורא של החרדים אשר הבעירו את העיר, שרפו, הרסו, השתוללו, ואחר-כך גם פצעו עובדים. וכאשר הסיכון לבטחונם של העובדים גבר והם הצטוו לשמור על נפשותיהם, קמה זעקה גדולה על ענישה קולקטיבית המכוונת לציבור החרדי.
אך הענישה הקולקטיבית חלה (איך לא) על החילוניים דווקא: הרי הם אלה אשר ייאלצו לשלם מיסים על-מנת לנקות, לשפץ ולתקן את ההרס של הבריונים שומרי המצוות האלה, אשר לא שכחו מה זה להיות יהודים.
והרי אלה אשר לא שכחו מה זה להיות יהודים, אינם משרתים בצבא היהודי, חלקם אינו עובד אך דורש קצבאות, הכוללים שלהם ממומנים על-ידי אלה שכבר שכחו מה זה להיות יהודים, אינם מצייתים לחוקי המדינה היהודית ובכל זאת הם יודעים מה זה להיות יהודים!
הם גם
מאיימים על רופאי בית החולים, אשר מנסים להציל ילד אומלל, והם על-פי דברי קציני המשטרה הבכירים מתנהלים כארגון פשע, שזה בטוח משום שהם זוכרים מה זה להיות יהודים.
ממשלה עלובה, אשר איננה יודעת לאחוז ברסן החוק והשלטון, ורפיסותה התגלתה לנו בימים אלה בעוצמה יוצאת דופן. כנראה שלהיות יהודים זה מושג גמיש מאוד עבור נתניהו, אולי אפילו להיות יהודי, עבורו, זה להכביר פוזות, מילים והצהרות, וכמו היהודים שלו, לא להתכוון לזה, בדיוק כפי שעשתה האם המתעללת כאשר התחייבה להיבדק, אך בבוא הרגע לא עמדה במילתה.
כעת, מה שנותר, הוא להגדיר מחדש את המושג "להיות יהודים". נתחיל איתך, ראש ממשלתנו!