כותרות החדשות בכלי התקשורת אתמול דיווחו כי בית המשפט העליון הרשיע את "האברך הדורס". תמיד שאלתי את עצמי מדוע העיתונות מוסיפה לכל חרדי שנחשד בעוון, את התואר "אברך"?
אזרתי אומץ ושאלי את בני שיחי העיתונאים. אלו ענו לי כי כאשר אדם חרדי עובר על החוק, היותו אדם חרדי מעצימה את הידיעה והתואר אברך הינו חלק בלתי נפרד מהחדשותיות שבסיפור, כי מ"אברך" נדרשת רמת מוסריות גבוהה.
לא קיבלתי את התשובה ש"אברך" גנב או "אברך" נעצר בחשד להלבנת הון או בכל חשד לעוון אחר, תוארו ה"אברך" הינו חדשותי. בדיוק כפי שאני סבור שבצדק עורכי העיתונים לעולם לא יכתבו כותרת לידיעה בנוסח "חילוני נעצר בחשד למעשים מגונים" או "חילוני נעצר בחשד לגרימת תאונת דרכים". אותי לימדו, שלכל דירה יש סלון ויש שירותים.
כותרות העיתונים מהבוקר מציינות בהבלטה את הטרגדיה שפקדה את הפעוטה הירושלמית בת שלוש שנפלה אל מותה בבור מים ישן. עוד כותבים העיתונים, כי גבר ירושלמי כבן 40 קפץ לבור על-מנת להציל את הפעוטה. הגבר מאושפז במצב קשה. בדקתי ומצאתי ש"הגבר" הירושלמי הוא לא פחות ולא יותר מאשר "אברך". אני מוצא עצמי תוהה ביני לבין עצמי, "אברך", זה שם גנאי או תואר עיסוק? למה כשהחרדי גונב הוא אברך ולעומת זאת, כשהוא מחרף את נפשו כדי להציל פעוטה ממוות, הוא הופך לגבר ירושלמי?
אלא שאז נזכרתי בהצלת החיים של מר אבי טויבין שקפץ למי הירקון המזוהמים והציל את חייה של אלופת הארץ בחתירה יסמין פיינגולד, שטבעה לאחר שנפלה מסירה. פוליטיקאים ואנשי ספורט שיבחו את אומץ ליבו ורצו אצו להצטלם איתו. הגדיל לעשות ובצדק, נשיא המדינה מר שמעון פרס שהעניק לו תעודת הוקרה על אומץ ליבו. כי כך חונכנו "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא".
פתחתי היום את העיתונים וחיפשתי את כל אלו ששיבחו את טויבין, בתקווה שישבחו אף את מעשיו של "הגבר הירושלמי" שלרע מזלו, הוא נאבק על חייו בזכות מעשה הגבורה שלו מאמש, להציל את חיי הפעוטה. לדאבון ליבי, לא תמונות ולא תשבחות. האם מאן דהוא יודע שהגבר הירושלמי הוא "אברך"? האם איש ציבור כל שהוא ניסה לברר מה עלה בגורלו? והאם ניתן להעניק סיוע לבני משפחתו?
אם כן, מיהו אברך? עבריין או מציל חיים?
