שופט העליון,
יורם דנציגר, קיבל במתנה מחזיק עטים משגרירות סין; נשיאת העליון בדימוס,
מרים נאור, קיבלה במתנה ספל וצלחת מסגנית שרת המשפטים של רוסיה; נשיאת העליון המכהנת,
אסתר חיות, קיבלה פסלון של דובי צבעוני; וגם קופסת סיגרים התקבלה לאחרונה כמתנה בביהמ"ש העליון ממקור לא ידוע.
כך עולה מרשימת המתנות שהועברו לבית המשפט העליון ולשופטיו מיולי 2010 ועד היום ושהגיעה לידי "
גלובס". יודגש כי לדברי הנהלת בתי המשפט, המתנות שמקבלים שופטי העליון מועברות לרישום במחלקת המוזאון בעליון, ולאחר מכן רובן נשמרות במחסן בית המשפט ומיעוטן מפוזר בין אגפיו השונים.
רשימת המתנות נחשפה בזכות בקשה לפי חוק
חופש המידע שהגישה עמותת "הצלחה" באמצעות עו"ד
אלעד מן. עם זאת, הנהלת בתי המשפט לא העבירה תיעוד של מתנות שקיבלו שופטים שאינם מכהנים בעליון אלא בערכאות הנמוכות.
כמו-כן, הנהלת בתי המשפט מודה שבשנים האחרונות לא פעלה "ועדת מתנות", וכי רק בעקבות הפנייה של עמותת "הצלחה" "אשר עוררה את תשומת ליבנו בנושא", החליט מנהל בתי המשפט על כינון ועדה חדשה". תפקידה של ועדת מתנות הוא לבצע את רישום המתנות המתקבלות ולהחליט אילו מתנות יכולים השופטים המקבלים לשמור לעצמם ואם יש לפדות מתנה בכסף.
מהנתונים שהעבירה מערכת המשפט עולה כי בשבע השנים האחרונות התקבלו בבית המשפט העליון מאות תשורות ומתנות שחלקן מוענו, כאמור, לשופטים ספציפיים, וחלקן ניתנו לעליון כמוסד. רוב המתנות הן מתנות צנועות וסמליות שניתנו במסגרת ביקורים של מנהיגים זרים בבית המשפט העליון או במסגרת ביקורים של נציגי העליון במוסדות בחו"ל.
דוגמאות נוספות למתנות הן קערית כסף אובלית עם עיטור ביהמ"ש העליון בהודו בתוך קופת קטיפה אדומה, שאותו העניק ב-2013 נשיא ביהמ"ש העליון בהודו; שר המשפטים הנורווגי נתן באותה שנה קערת כסף עם ידיות מעוטרות; ואילו ביהמ"ש העליון של הפיליפינים בחר להעניק לעמיתיו בארץ בולים ממוסגרים; במאי 2015 נתנה סגנית שרת המשפטים של רוסיה ספל וצלחת לנשיאת העליון דאז, נאור; ביולי 2016 קיבלה נאור מהאמנית, עורכת-הדין והשופטת לשעבר, דניאלה וקסלר, את ספרה "למה לזרוק?". וקלסר הייתה שופטת עד שנת 2000 וכיום עוסקת באומנות.
באותו חודש קיבלה נאור משגריר יפן בישראל קופסה "דמוית עץ, לכה וקישוט פלורלי"; ב2017 קיבלה נאור גם מניפה, תמונה רקומה, ו"מדליה במתקן זכוכית". הארכיהגמון מקנטרברי העניק לנאור קופסת קרטון עם שלוש קופסיות תה.
לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, רשם העליון, השופט גלעד לובינסקי-זיו, קיבל במסגרת ביקור של הוועדה למינוי שופטים בארגנטינה באוגוסט 2017 לא פחות מתשע מתנות - ארבעה ספרים מקצועיים, נרתיק עור שחור, עט שחור בנרתיק ירוק, פסל מתכת מוכסף של אלת הצדק, תמונת סמל המשטרה הפדרלית של ארגנטינה וכן חפץ נוי דקורטיבי דמוי מגן. ספק אם לובינסקי מצא שימוש או מקום על שולחנו עמוס התיקים, לכל המתנות הללו.
על-רקע חקירת ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שעוסקת בין היתר בקבלת סיגרים במשך שנים מהמילארדר ארנון מיצ'ן, מעניין ואולי גם משעשע לציין כי אחת המתנות שהתקבלו בבית המשפט העליון בשנת 2017 היא "קופסת סיגרים". ברשימה שהעבירה מערכת המשפט נאמר כי מקור המתנה הזאת "לא ידוע".
עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", מסר כי "הצורך ברישום מסודר והנגשה לציבור של מידע על-אודות הטבות, מתנות וטובות הנאה המתקבלות על-ידי איש ציבור צריך להיות נגיש וגלוי לציבור, כדי לאפשר ביקורת אפקטיבית, וכדי להגביר את אמון הציבור במערכת ובפועלים במסגרתה".
ממערכת המשפט נמסר: "הסייגים החלים על השופטים בעניין קבלת מתנות מוסדרים בסעיפים 20 ו- 21 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, המחילים גם את חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979. בהתאם לכך, מונתה לאחרונה במערכת בתי המשפט ועדת מתנות לשופטים.
"לצד זאת, יצוין כי בבית המשפט העליון מתנהל מזה שנים רישום של מתנות שניתנו לשופטים ולבית המשפט. הרישום התבצע על-ידי מחלקת המוזאון של בית המשפט העליון, ולאחריו נשמרו רוב המתנות במחסן בית המשפט ומיעוטן הוצג בחדרים שונים בבית המשפט העליון או בלשכת השופט.
"חשוב להדגיש, כי רובן הגדול של המתנות התקבל מאת גורמים רשמיים מחו"ל, בין במסגרת ביקורים של גורמים אלה בישראל ובין במסגרת ביקורים של שופטי בית המשפט העליון בחו"ל . זאת, בהתאם לנהוג ולמקובל בביקורים מעין אלה".
במבט ראשון, חשיפת המידע בדבר המתנות שקיבלו שופטי בית המשפט העליון בשנים האחרונות יכולה להיתפס כרכילותית. זאת, לאור העובדה שלפחות לפי התיעוד הרשמי, רוב רובן של המתנות הן סימבוליות בלבד. וכך, רשימת המתנות שהתקבלו בעליון כוללת שלל פסלים ותמונות שמסמלים את הצדק והאמת (למשל שטיח משפט שלמה או תמונות של מאזניים), ספרים, מטבעות, בולים וכיוצ"ב.
אבל במבט שני, צריך לומר שהקפדה על תיעוד והסדרה של נושא המתנות שמקבלים השופטים היא דבר מאוד חשוב. זאת, בין היתר, על-רקע חקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו בתיק 1000 המכונה "תיק המתנות".
פרשיית מתנות נתניהו אינה הפעם הראשונה שבה מתמודדת מערכת החוק עם סיטואציה שבה איש ציבור מקבל מתנות מאינטרסנטים. כך, למשל, בסוף שנות ה-90 נחקר נשיא המדינה לשעבר,
עזר ויצמן ז"ל, בחשד שלא דיווח על סכומי כסף גדולים שקיבל מהמיליונר היהודי אדוארד סרוסי. בתגובה ראשונה טען ויצמן כי קיבל את הכספים במתנה מידיד קרוב. ויצמן לא הועמד לדין פלילי. ומה קובע החוק? חוק שירות הציבור (מתנות) קובע כי "עובד המדינה מקבל משכורת ותשלומים אחרים המגיעים לו מאוצר המדינה בלבד, על-מנת למנוע שמץ של חשש לפגיעה בטוהר המידות, אין הוא רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה כל מתנה או טובת הנאה, שעלולה להשפיע על מילוי תפקידו ועבודתו בשירות המדינה".
"מתנה" לפי הגדרת החוק הינה הקניית נכס או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה, דהיינו, הכוונה היא לכל דבר שיש לו ערך חומרי, כגון: מתן הנחה במחירו של מוצר כלשהו; נסיעה לחו"ל או אירוח במסעדה, במועדון או בבית מלון; הענקת הלוואה על-ידי מי שעוסק במתן הלוואות בתנאים טובים מן המקובל; הענקת הלוואות על-ידי מי שאינו עוסק בדרך כלל במתן הלוואות - גם אם ההלוואה היא בתנאים המקובלים; מתן ערבות הלוואה וכיוצא באלו.
בבג"ץ 7074/93 מאיר סויסה נגד היועמ"ש נאמר כי תכליתו של חוק המתנות היא להבטיח טוהר מידות בשירות הציבורי. "הוא נועד לחזק את אמון הציבור ברשויות השלטון. הוא מכוון למנוע תחושה בציבור שעובד הציבור מקבל את שאינו 'מגיע לו'". לפי פסה"ד, "הוא בא להקדים תרופה למכה ולשלול רינונים כי המתנה נועדה להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור ושהיא באה לא רק באשר הוא עובד ציבור אלא בעד פעולה הקשורה בתפקידו".
