X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הסכם חילופי הקרקעות עם קק"ל יאפשר לעם היהודי להיות לנצח הבעלים של כשני מיליון דונם וגם: הגיע הזמן לפשט את הביורוקרטיה
▪  ▪  ▪
בדירות שיכון יש לחדש את חוזה החכירה עם המנהל כל 49 שנים. סיור [פלאש 90]
המטרה הראשונה והחשובה ברפורמה המוצעת, בעיני, היא שמינהל מקרקעי ישראל יפסיק לנהל את החיים של 800,000 חוכרים ויתחיל לנהל קרקע. את המהפך הזה אפשר לעשות רק על-ידי מיקוד מאמץ.

חוברות "קרקע" של המכון לחקר מדיניות קרקעית שיצאו לאור בעשור האחרון משקפות היטב את הרצף שבו סוגיית הבעלות והחכירה עולה לדיון ציבורי. בחוברות המקצועיות האלה אפשר לגלות, על פני זמן, כמעט את כל ההתייחסויות השונות לנושא, מוועדת גולדנברג ואילך, כולל את דעתם של המתנגדים לרפורמה קרקעית שאחרי זמן מה כותבים מאמר ברוח "נאנחנו אנחת רווחה, עוד פעם הצלחנו לדחות את הרפורמה", או את מימוש נושא העברת הבעלות. אני מקווה שהפעם האנחה תהיה אחרת. שתצביע בשמחה על כך שהצלחנו לעשות מהלך נכון ונבון.
הבעיה הגדולה בניהול מינהל מקרקעי ישראל היא שמדי שנה מצטרפים לרשימת "הלקוחות" שלנו כ-15,000 חוכרים חדשים. התוצאה: בגלל העומס ההולך וגדל אנחנו מתחילים לנהל חוכרים על חשבון ניהול של קרקעות. עובדי המינהל עושים את העבודה שלהם בדיוק על-פי מה שהנחו אותם מקבלי ההחלטות. התפקיד שלנו כמקבלי החלטות הוא להנחות את עובדי המינהל לעשות פעולות אפשריות. אך אם באים מקבלי ההחלטות ואומרים לפקידי המינהל: "על כל חידוש חכירה, צריך אדם לבוא ולחתום על שטר בפני עובד מינהל", אז זה מה שיש. פקידי המינהל הם עובדי מדינה שעושים את העבודה שלהם בדרך הטובה ביותר, אך כיוון שהם חייבים לבצע את הוראות הממונים עליהם הם עמוסים הרבה מעבר למה שצריך באמת.
ניסיונות לפתור את בעיית הביורוקרטיה נעשו בעבר. כבר ב-86' הועלה הרעיון להפעיל שיטת חכירה לתקופות מתחדשות של 99 שנה, שבמסגרתה אפשר יהיה לומר לחוכר שהוא כבר לא צריך לבוא למשרדי המינהל וכך, אולי, יבוא לציון גואל מן הביורוקרטיה. המשמעות של הצעה זו הייתה פשוטה: היא תאפשר גם לשמור על העיקרון של אדמת לאום וגם תשחרר אותנו מן הטרטור של החוכר. אבל הרעיון הזה לא התממש. אני מכיר את אלה הטוענים, למשל, שבבנייה רוויה אין תשלומים למינהל, אבל מי שמכיר את השיכונים בישראל שרובם נבנו בשנות ה-60, ועושה את החשבון של 49 שנים, יודע שרוב החוכרים האלה צריכים לבוא למינהל כדי לחדש חכירה. זו פעולה ביורוקרטית לא פשוטה שמטילה מעמסה כבדה על המערכת. אבל היא לא תיפתר כל עוד יש מי שטוען, "בואו נשאיר חכירה וירטואלית" ו"לא נגבה כספים". גישה כזו לא תפתור את הבעיה. היא אולי תעניק הרגשה טובה למקבלי ההחלטות, אבל פקידי המינהל יצטרכו להתמודד עם המציאות הבלתי אפשרית הזו ביום יום. המטרה הראשונה והחשובה ברפורמה המוצעת, בעיני, היא שמינהל מקרקעי ישראל יפסיק לנהל את החיים של 800,000 חוכרים ויתחיל לנהל קרקע. את המהפך הזה אפשר לעשות רק על-ידי מיקוד מאמץ.
חוברות "קרקע" של המכון לחקר מדיניות קרקעית שיצאו לאור בעשור האחרון משקפות היטב את הרצף שבו סוגיית הבעלות והחכירה עולה לדיון ציבורי. בחוברות המקצועיות האלה אפשר לגלות, על פני זמן, כמעט את כל ההתייחסויות השונות לנושא, מוועדת גולדנברג ואילך, כולל את דעתם של המתנגדים לרפורמה קרקעית שאחרי זמן מה כותבים מאמר ברוח "נאנחנו אנחת רווחה, עוד פעם הצלחנו לדחות את הרפורמה", או את מימוש נושא העברת הבעלות.
אני מקווה שהפעם האנחה תהיה אחרת. שתצביע בשמחה על כך שהצלחנו לעשות מהלך נכון ונבון.

ארץ ישראל, לעם ישראל

עד כאן בנושא הארגוני, אבל קיים גם עניין עקרוני והוא ההסכם שלנו מול קק"ל. ההסכם הזה מאפשר לעם היהודי להיות לנצח הבעלים של כ-2 מיליון דונם במדינת ישראל. החיבור של קרן קימת למדינת ישראל והיכולת להחליף קרקעות אחרי שהפיתוח הסתיים, מאפשר לעם היהודי להיות באמת הבעלים של אותם שני מיליון שברכישתם השקיע את ממונו במשך שנים רבות, קרקעות שהעם היהודי רוצה שיהיו שלו. העם היהודי אינו יכול להשפיע על מה שיקרה בדירה ברחוב בוגרשוב בתל אביב הניצבת על קרקע בבעלות קק"ל. אבל כשהקרקעות פנויות זה נותן לעם היהודי להחליט מה ייעשה באדמותיו. והשינוי המהותי הזה חשוב ביותר.
המבחן האמיתי, בסוף הדרך, הוא מבחן התוצאה. ומבחן התוצאה איננו אם הרפורמה תעבור בכנסת או לא תעבור בכנסת, אלא עד כמה אנחנו נצליח ליישם אותה. כבר היום, בשעה שהרפורמה עדיין לא אושרה, אנחנו נערכים ליישום שלה. אני מקווה ומאמין שבשיתוף פעולה של כל הגורמים, כולל העובדים במינהל, אנחנו גם נשכיל ליישם אותה בדרך המיטבית ובמהירות. האי-ודאות בשוק הנדל"ן איננה בריאה. חובתנו להקטינה ככל האפשר.

מה יש ברפורמה?

מה יש ברפורמה? באופן כללי אפשר לומר כי קיימים בה מספר וקטורים שתלויים אחד בשני, אבל גם מנותקים אחד מהשני.
הווקטור הראשון הוא הנושא של המעבר מחכירה לבעלות, כאשר המדובר בקרקע עירונית למטרות שהן או מגורים או תעסוקה. זה לא כולל שטחי ציבור פתוחים ולא מוסדות ציבור שקיימים בתוך העיר.
על אילו סדרי גודל מדובר בהקשר הזה? הקרקע המבונה בישראל שיכולה להיחשב כ"קרקע עירונית" מקיפה כמיליון וחצי דונם. מתוך זה, למשל, פארק גני יהושע מופיע במסגרת "קרקע מבונה" על-פי נתוני המינהל. ולכן כשבאים ומאשימים כי יוזמי הרפורמה "מוכרים את העתיד", או "משעבדים את העתיד", לדעתי טועים ומטעים. לדעתי, דווקא צמצום הטיפול בנושא של "קרקע מבונה" יאפשר למינהל למקד את הטיפול ברוב הקרקע שאיננה מבונה ושמיועדת לדורות הבאים וגם לשימושים אחרים.
הווקטור השני הוא המבנה הארגוני של המינהל. במינהל יש 13 אגפים, 6 מחוזות ועוד כל מיני תת-אגפים, מחוזות. מוטת שליטה כזאת היא בלתי אפשרית. כשבא אלינו לקוח ואנחנו אומרים לו, "אתה צריך ללכת למחלקה הזו ולמחלקה הזאת ולמחלקה אחרת," למעשה מתחיל הלקוח במסע נדודים בין האגפים והמחלקות מבלי יכולת למצוא מיד את מי שיוכל לתת לו מענה מתאים. מתוך בדיקת מבנה פעילות המינהל שערכנו הגענו למסקנה שלמעשה אנו עוסקים בשלושה תהליכים.
התהליך הראשון הוא יצירת עסקה. תהליך זה נולד ביום שבו מישהו מתכנן את הקרקע. ובלי תכנון אי-אפשר לדעת איך תתבצע העסקה, עם מי היא תיעשה וכמה היא תעלה. לכן העסקה מתחילה בתכנון ומסתיימת בשיווק.
התהליך השני, שהוא לדעתי החשוב ביותר, הוא שמירה על הקרקע, וזה נעשה בשני אופנים. האחד - שמירה שהקרקעות שאמורות להיות פנויות תישארנה פנויות לדורות הבאים, לשימושים שנועדו להם. השני - שמי שקיבל חוזה מוגבל ישתמש באמת בקרקע לצורך שבו הוא קיבל את החוזה ולא לצרכים אחרים. זה נושא תהליכי שצורך זמן. כי מרגע שאנחנו מאתרים שימוש שלא בהתאם למטרות החוזה ועד שאנחנו מגישים תביעה, או עד שאנחנו עושים פעולה כלשהי, הגילוי הזה חייב לעבור בין מספר מחלקות כשלכל אחת מהן יש סדר עדיפויות אחר. כדי לפתור את הבעיה אנו מציבים "מנהל תהליך", וקוראים לו "מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע" וכך אנו ממקדים את כל שרשרת הטיפול במקום אחד, עם אחריות אחת.
התהליך השלישי שבו עוסק המינהל הוא תחזוקה של חוזים קיימים. במסגרת הזו אנחנו צריכים לתחזק גם חוזים של קרקע שהוקצתה למוסדות ציבור וגם חוזים של קרקע חקלאית. לכן, בראייה ארגונית-מבנית הנושא יישאר בגדר "תחזוקת חוזים". אני מקווה שנשכיל לפעול בתחום זה כמה שיותר במסגרת מיקור חוץ ולא באמצעים הפנימיים שלנו. כי לי ברור שאם למינהל אין יכולת מספיק גמישה להגיב לשוק, השוק הפרטי יודע להגיב טוב יותר מאיתנו להתפתחויות פיננסיות והוא יודע גם לפרוש את עצמו בהרבה יותר מקומות מכפי שהממשלה יכולה לפרוש את עצמה.
דבר נוסף שאנחנו מתכוונים לעשות הוא לפשט את החלטות המועצה ואת הנהלים שלנו. אינני יודע למי יצא באחרונה לקרוא החלטות מועצה. אני קראתי. ההחלטות האלה מאוד מאוד לא ברורות. כאשר רוצים לבצע ניתוח נושא מסוים, צריכים לעבור על כל החלטות המועצה, שכיום אינן מרוכזות לפי נושאים. בתחום הזה אנחנו מתכוונים לעבור למודל של חקיקה. אם לקוח רוצה לעשות עסקת שינוי ייעוד וניצול, תעמוד לרשותו החלטת מועצה אחת העוסקת בנושא ואנחנו לא נצטרך לרוץ ולחפש את התשובה על פני עשר, חמש-עשרה או עשרים החלטות מועצה.

תאריך:  07/10/2009   |   עודכן:  07/10/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כן להסכם חילופי הקרקעות עם קק"ל
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
החלפת קרקעות תעבירן לערבים
אידה קמיקזה  |  8/10/09 06:37
2
המנהל- אנטי ציונות והטעייה
ציונית  |  8/10/09 08:44
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר אברהם בן-עזרא
החוק היבש קובע כי כל דייר ישלם באופן שווה את עלות המעלית, גם אם הוא דייר הקומה העליונה אשר משתמש במעלית תדיר וגם אם הוא דייר קומת הקרקע    הסדר ראוי?
ד"ר דוד אלטמן
על מי אתה מגן אדוני השופט, כאשר את מטיח בנו אצבע מאשימה וחסרת שחר, כאשר צבא יוצא להגן על בתים וערים ומודיע ומבקש משכניו להתרחק, כדי למנוע אובדן וצער    מכתב נוקב לשופט גולדסטון
יוני בן-מנחם
ברחוב הפלשתיני התחיל להתגבש תהליך של קונצנזוס לצאת למאבק נגד ההתנחלויות, הבנייה הישראלית במזרח ירושלים ומה שמכונה "נסיונות ישראל להשתלט על מסגד אל-אקצה"    התהליך מגובה בהסתה דתית של החמאס והתנועה האיסלאמית בישראל    ישראל צריכה להתייחס ברצינות לאפשרות פריצתה של אינתיפאדה שלישית
אברהם שרון
החיוך, דווקא החיוך, על דרך ההיפוך, מדגיש ומעצים את סבלו. את בדידותו. את פחדיו. את חרדתו. את חוסר האונים שבו הוא שרוי, שבו הוא שבוי    זה חיוך אכזרי, חד ומשסף כסכין, שננעץ בעינינו    דרך חיוכו הם צוחקים לנו בפנים, המנוולים
אפרי הלפרין
בני חושך יש בשלטון, בני חושך יש בהון, וכמובן שיש גם בני חושך בעיתון. ודווקא בתקשורת יש כר נרחב להימצאות בני חושך, כי משם, מגִבעת התקשורת, גניבת הדעת היא משימה הרבה יותר קלה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il