|
התקרבות בין טורקיה לארמניה
|
|
|
|
|
הסכם הפיוס טורקיה-ארמניה [AP]
|
|
|
|
|
| בהסתכלות רחבה יותר נראה שהפשרה בין טורקיה וארמניה והכרה בג'נוסייד של 1915 הם תנאים מקדימים לצירופה של טורקיה לאיחוד האירופי. סוגיית צירופה של טורקיה לאיחוד היא מורכבת ובעייתית, אך על רקע העובדה כי שבדיה נמנית על התומכות בכניסת טורקיה לאיחוד, וכי היא משמשת בתפקיד נשיאה תורנית של האיחוד האירופי מאז תחילת יולי 2009, דומה שיש כעת חלון הזדמנויות להתקדמות בחזית זו. | |
|
|
|
מה אם כן הוביל כעת לחתימת ההסכם לכינון יחסים דיפלומטיים? במישור המיידי, נראה שאיומו של נשיא ארמניה, סרג' סרקיסיאן, שאם לא תחול התקדמות ואם לא יפתח הגבול בין המדינות, הוא לא יבוא לטורקיה לצפות במשחק הגומלין בין טורקיה וארמניה במסגרת מוקדמות הגביע העולמי שנקבע ל-14 באוקטובר, נשא פרי. הטורקים אומנם מכחישים שלאיום זה הייתה השפעה עליהם, אך נראה שאם סרקיסיאן היה מחליט שלא לבקר בטורקיה, האצבע המאשימה הייתה מופנית דווקא כלפיהם, והיו מועלות שוב טענות לגבי היעדר כוונות רציניות מצד טורקיה לפתור את הסכסוך. מעבר לכך, בטורקיה, שמנסה להדגיש בשנים האחרונות את רצונה בפיוס עם שכנותיה, במסגרת מדיניות "אפס בעיות" שיזם שר החוץ דוואטולו, ביטול הביקור היה יכול להיתפס מבחינה סמלית כפוגע במיוחד.
בהסתכלות רחבה יותר נראה שהפשרה בין טורקיה וארמניה והכרה בג'נוסייד של 1915 הם תנאים מקדימים לצירופה של טורקיה לאיחוד האירופי. סוגיית צירופה של טורקיה לאיחוד היא מורכבת ובעייתית, אך על-רקע העובדה כי שבדיה נמנית על התומכות בכניסת טורקיה לאיחוד, וכי היא משמשת בתפקיד נשיאה תורנית של האיחוד האירופי מאז תחילת יולי 2009, דומה שיש כעת חלון הזדמנויות להתקדמות בחזית זו.
יש גם לציין שארמניה, שסובלת מבעיות כלכליות קשות כתוצאה מהבידוד שכופות עליה טורקיה ואזרבייג'אן וגם כתוצאה מחוסר היציבות בגאורגיה, הסכימה, לשני ויתורים משמעותיים: ראשית, נכונותה של ארמניה להיכנס לדיאלוג בין היסטוריונים לבחינת אירועי 1915, עומדת בניגוד להתנגדותה הנמרצת בעבר לכינון ועדת היסטוריונים כזו. הארמנים טענו שמרבית ההיסטוריונים המערביים מסכימים כי אכן אירועים אלה היו בבחינת ג'נוסייד, ולכן כל דיון כזה רק יתרום להמשך ההכחשה הטורקית של הנושא.
מעבר לכך, לאורך השנים, הטורקים חששו שלסוגיית ההכרה העקרונית בג'נוסייד יתלוו תביעות ארמניות אפשריות לגבי שטחים במזרח טורקיה. תרמה לחשדנות הטורקית גם העובדה שארמניה סירבה מאז קבלת העצמאות ב-1991 להכיר רשמית בתוואי הגבול בין המדינות. כעת נראה שבמסגרת הפרוטוקולים שהמדינות חתמו עליהם, מוכנה ארמניה, כתנאי לפתיחת הגבול, להכיר בתוואי שלו. ויתור זה הוא למעשה בעיקר בעל משמעות סמלית, כיוון שלאור החולשה המשמעותית של ארמניה בהשוואה לטורקיה, לא נראה שהיא יכולה כלל להציג דרישות ממשיות לגבי שליטה באזורים במזרח טורקיה.
|
|
|
מחאת הגולים הארמנים [AP]
|
|
|
|
|
| מרבית ארגוני הפזורה הארמנית היו בעבר ועודם מתנגדים עיקשים לכל התקדמות ביחסי טורקיה-ארמניה, כל עוד הטורקים אינם מכירים בג'נוסייד של 1915. זאת, בעוד שנשיא ארמניה לא הציג את פתרון בעיית ההכרה כתנאי מקדים לכינון היחסים הדיפלומטיים. ארגוני הפזורה הארמנית, שלהם גם השפעה נרחבת בתוך ארמניה עצמה, צפויים אם כן להפעיל לחצים על הפרלמנט הארמני שלא לאשר את ההסכם. | |
|
|
|
על-אף ההישג שבעצם החתימה על ההסכם ההיסטורי, ישנן עדיין בעיות לא פשוטות: ראשית נקבע בהסכמים ששני בתי הפרלמנט, הטורקי והארמני, צריכים לאשר את הפרוטוקולים, לגבי חידוש היחסים ולגבי מהות היחסים הבילטראליים בין המדינות, על-מנת שיכנסו לתוקף. החשש העיקרי בהקשר זה הוא כי הדרישה לאשרור בפרלמנטים עלולה לסייע לגורמים אופוזיציוניים, במיוחד בארמניה, להתנגד למהלך. שנית, אזרבייג'אן מתנגדת להתקרבות בין טורקיה וארמניה, כל עוד סוגיית נגורנו קרבח לא נפתרה, ונטען שהתנגדות זו הייתה הגורם העיקרי שמנע התקדמות בחודשים האחרונים. שלישית, מרבית ארגוני הפזורה הארמנית היו בעבר ועודם מתנגדים עיקשים לכל התקדמות ביחסי טורקיה-ארמניה, כל עוד הטורקים אינם מכירים בג'נוסייד של 1915. זאת, בעוד שנשיא ארמניה לא הציג את פתרון בעיית ההכרה כתנאי מקדים לכינון היחסים הדיפלומטיים. ארגוני הפזורה הארמנית, שלהם גם השפעה נרחבת בתוך ארמניה עצמה, צפויים אם כן להפעיל לחצים על הפרלמנט הארמני שלא לאשר את ההסכם.
אם הבעיות האלו לא יטרפדו את מימוש ההסכם, לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות יכולות להיות משמעויות נרחבות. ראשית, הדבר יאיץ, ככל הנראה, את המשא-ומתן לגבי פתרון בעיית נגורנו קרבח. מעבר להשפעה של סכסוך זה על היחסים בין ארמניה ואזרבייג'אן, הוא משליך גם על מעמדה של רוסיה, בת בריתה של ארמניה, באזור דרום הקווקאז. לפתרון הסכסוך בנגורנו קרבח יהיו גם השפעות כלכליות ומדיניות חשובות על תוואי בניית הצינורות להובלת גז ונפט באזור דרום הקווקאז. מעבר לכך, הדבר יכול לתרום כאמור לחיזוק מעמדה של טורקיה, לא רק במשא-ומתן עם האיחוד האירופי, אלא גם כמתווכת אזורית. עד כה לא היה לגמרי ברור מדוע טורקיה לוקחת על עצמה תפקידי תיווך, למשל בין ישראל וסוריה, בין אפגניסטן ופקיסטן ובין סוריה ועירק, כאשר היא עצמה עוד לא פתרה את בעיותיה עם חלק משכנותיה. חתימת ההסכם עם ארמניה ומימושו תראה שיש לטורקיה כיום הנהגה שיכולה להביא לפריצות דרך מדיניות משמעותיות, ובכך לחזק את אמינותה כמתווכת יעילה בעלת יכולות מוכחות בפתרון סכסוכים בילטראליים.
|
|
