השר לשיתוף פעולה אזורי
צחי הנגבי (ליכוד) מבהיר את כוונת ראש הממשלה, שהודיע על החלת ריבונות ישראלית בהתיישבות ביהודה ובשומרון, ואמר כי היא תחול רק בתחומי הישובים הישראלים אך לא מחוצה להם. במסגרת חבר-דיון בכינוס ה-19 של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי הרצליה, אמר: "לפני שלוש שנים קיבלנו במרכז הליכוד החלטה פה אחד, להחיל את החוק הישראלי על ההתיישבות היהודית באיו"ש, דבר אשר נקרא היום סיפוח או החלת ריבונות לא מדובר על סיפוח בשטח בסגנון רמת הגולן או ירושלים, מדובר על 400 אלף תושבים שהחוק הישראלי לא חל עליהם, עובדה שבמשך 50 שנה מבטאת אנומליה.
"על-פי השקפתנו, אנחנו לא מוכנים לפינוי יהודים מאיו"ש בכל הסדר מדיני, ולכן אנחנו רואים בצעד הזה חשוב. לא מקבלים החלטות בשטח כל עוד לא הוצגה במלואה תוכנית המאה של טראמפ כדי לא לפגוע בתוכניתו. בכל מקרה המושג סיפוח משמעותו סיפוח ההתיישבות היהודית ולא החלת הריבונות הישראלית על הפלשתינים תושבי האזור".
השר הנגבי ענה לטענות על כך שרה"מ נתניהו רותם את סדר היום הביטחוני לטובת קמפיין הבחירות שלו ואמר: "המורכבות היא בעיקר בתקשורת, מקבלי ההחלטות מנותקים לחלוטין מהשיקולים הפוליטיים (ככל שזה אנושי) בעת קבלת ההכרעות הביטחוניות בדיוני הקבינט. חשיפות שמוביל רה"מ, כמו למשל בעצרת האו"ם בנובמבר האחרון, התקבלו לאחר היוועצות עם כלל הגורמים הביטחוניים ולא הפוליטיים. התזמון לפרסום נבע מכך שסבא"א קיבלה החלטה בנושא וסיימה את הליכי החקירה שלה. המהלך האסטרטגי של בידוד אירן הוא אינו דבר פוליטי. הדבר היחיד שפוליטי כאן הוא הביקורת הפוליטית, כי למעשה הביקורת הזאת אומרת שצמרת מערכת הביטחון קיבלו החלטה פוליטית".
בהתייחס לשאלתה של המראיינת, טלי ליפקין-שחק, לגבי המורכבות של שיח ביטחוני בתקופת בחירות, טען ח"כ
עפר שלח (כחול לבן): "במערכת הבחירות הזאת הדבר הזה קשה וחמור. ראשית, אנחנו כבר שנה במערכת בחירות ובמדינה כמו ישראל שבה תמיד יש אירועים ביטחוניים הדבר יוצר ממשק הרבה יותר קרוב. יש פה משהו הרבה יותר עמוק, כל לילה צה"ל פעיל, רמת החיכוך שאנחנו נמצאים בה והממשק של הדרג המדיני עם הצבא הדוק מאי פעם וכמעט כל דבר שנעשה הסוגיות של איך והאם הוא מתפרסם, במערכה בין המערכות הצעד שיוביל לכך שלא תהיה הסלמה, ובמצב הזה עם צרכים פוליטיים, רה"מ שתמיד מטשטש את הגבולות האלו, האם צריך לשנות את מדיניות העמימות שלנו הנהוגה בסוריה מאז 2011. הבעיה העיקרית שזה מערער את הביטחון של הציבור.
"דרג מדיני אמור לקרוא לדרג צבאי ולתת לו הוראות למשימה, זאת לא הסיטואציה, המערכות של זמננו מתרחשות יותר בקריה בחדרי קבלת ההחלטות לעיתים יותר מאשר בשדה הקרב וזה שם על הדרג הצבאי אחריות כפולה ראשית להיות נועז ולפרוץ את גבולות השיח, להיות שותף ליעדים ולתמונות הניצחון. שנית, להיות נוקשה ביותר בשמירה על הגבולות.
"כשיבוא הסדר מדיני זה או אחר, עם משמעויות פוליטיות, השאלה מה אומרת צמרת צה"ל תהיה חשובה. יש מי שרוצה להחליש את מעמד הדרג הצבאי על-ידי הניסיון לציירה כחלשה... יש לנתניהו היסטוריה ארוכה של הפרת עמימות ארוכת שנים, אבל בשנה שנתיים האחרונות באופן סיסטמטי ומכוון הוא מפר את המדיניות הזו, זה לא שהוחלט לשנות את המדיניות, מדיניות העמימות משרתת אותנו".
ח"כ
עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה-גשר, אמר: "אני לא חשוב שיש למישהו ספק שרה"מ מנסה בכל דרך להשתמש במערכת הביטחון כחלק מהקמפיין שלו, השופט מלצר נאלץ לתת את דעתו לעניין ולפרט מתי מותר ומתי אסור. האירוע של אתמול הוא חד-משמעי פוליטי. אם מערכת הביטחון רואה לנכון בעיתוי הזה לחשוף את שיש לאירנים היה צריך להיות מסיבת עיתונאים אפילו לא של הרמטכ"ל אבל של ראש אמ"ן ואולי של ראש המוסד היו צריכים להופיע ולהציג את זה וזה היה נראה הרבה יורת רציני וגם המסר היה רחוק לחלוטין.
"אני חושב שיש לנו צבא מדהים, יהיה קשה מאוד לעשות מניפולציה על צה"ל. בסוף כל מדינאי חושש ממניפולציה כושלת שתובלי למחיר כבר. מערכת הביטחון לא צריכה להיכנס לעימות מעצם העבודה שהיא אומרת שהיא לא מתחברת למה שאתם אומרים. אין שימוש בוטה בצה"ל אם יחליט רמטכ"ל להתנגד לו.
הפרופסור אלכס מינץ, סגן נשיא לעניינים אקדמי בבינתחומי הרצליה וראש התוכנית לפסיכולוגיה פוליטית וקבלת החלטות, ניתח בכינוס את קבלת ההחלטות של המנהיגות האירנית ביחס לישראל: "אירן והחיזבאללה עברו מאסטרטגיה של הרתעה מול ישראל לאסטרטגיה של הרתעה פלוס הכרעה. הסיבה שהם הבליגו, באופן יחסי, על התקפות עליהם בסוריה-עירק היא לא רק הנחיתות שלהם מול צה"ל. הם בונים יכולות צבאיות לא רק להרתיע את ישראל, אלא כדי להגיע להכרעה מולה. כשהם אומרים שישראל לא תשרוד בעוד 30-20 שנה, הם מתכוונים לזה ובונים את האסטרטגיה המתאימה לכך.
"הם שומרים את ארסנל הטילים העצום שלהם למקרה בו ישראל תתקוף את אירן. וגורם ההרתעה שלהם מול ישראל הוא ההבנה בישראל שנספוג פגיעה חמורה בעורף, במטרות אסטרטגיות כמו בסיסי חיל-האוויר, מפעלי האמוניה ובתי זיקוק, הכור בדימונה ועוד. וזה אכן מרתיע והרתיע את מקבלי ההחלטות בישראל מלתקוף".
מינץ התבסס בדבריו על מחקר עומק שעשה צוות חוקרים מהתוכנית לקבלת החלטות ופסיכולוגיה פוליטית בבינתחומי, ובו ניתחו את תהליך קבלת ההחלטות בשלושים החלטות של המנהיגות האירנית.
"אירן מתקרבת כיום למימוש וקידום תוכנית הגרעין שלה ואינה עושה חשבון לאיש - לא לארצות הברית, לא לישראל, לא למדינות המפרץ ובטח לא לאירופים. אם קודם זה היה בפיקוח הפקחים ובסתר פה ושם, עכשיו זה בגדול ובגלוי".
מינץ מנה שלוש סיבות עיקריות להתנהלות האירנית: "פוליטית - הנשיא טראמפ הודיע שהוא לא רוצה בהחלפת המשטר האירני, שזה הדבר שהם חששו ממנו במיוחד, ומבחינתם הם קיבלו אישור לצפצף על העולם ולהתקדם בתוכנית הגרעין. זו קבלת החלטות רציונלית ומחקרי העומק שלנו על המנהיגות האירנית מראים שבניגוד לדימוי שלהם, הם מאוד רציונליים בהחלטותיהם. הסיבה השנייה היא כלכלית: אירן מרגישה בטוחה בזכות הסכמי ענק שחתמה עם סין ורוסיה, וקשרי מסחר אמיצים עם טורקיה. "הסנקציות אולי קשות", הסביר, "אך הן אינן חונקות, ואירן מסוגלת לעמוד בהן. הסיבה השלישית היא השינוי בממד ההרתעה הצבאית: טראמפ לא הגיב על הפלת המל"ט האמריקני ואף אמר שאינו מעוניין במלחמה. עבור האירנים זה היה איתות ברור ולא צפוי שהאמריקנים יימנעו משימוש בכוח מולם.
"בשפה של תורת ההחלטה, השינוי בשלושת הממדים הללו של קבלת ההחלטה האירנית, שינה את הקלקולציה של קבלת החלטות של האירנים לכיוון המשך פיתוח הגרעין. ובשורה התחתונה: אירן בדרך לגרעין ואיש לא עוצר אותה".
