התחרט - והכפיש את סניגורו

קשיש שהודה והורשע בעבירות מין בילדות, ניסה לחזור בו מהודאתו על-ידי העלאת טענות חסרות בסיס נגד סניגורו. כך קובע (יום ד', 25.9.19) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. הקשיש, בשנות ה-70 לחייו, ביצע עבירות מין במשך חודשיים בשתי ילדות בנות שמונה ותשע שהתגוררו בשכנותו. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפני תחילת שלב ההוכחות והאיש נדון ל-11 שנות מאסר. בבית המשפט העליון הוא ביקש, באמצעות עו"ד זכי כמאל, לחזור בו מהודאתו, בטענה לכשל בייצוג בידי עו"ד מיכאל כרמל. המערער וכמאל טענו, כי הסכמתו להסדר והודאתו היו תולדה של "תרמית והטעיה, במסגרתו של מצג שווא שהציג לו בא-כוחו". לטענתם, כרמל סירב להקריא למערער את כתב האישום המתוקן, נעלב מן הדרישה להסביר אותו ונקט בגישה תוקפנית לפיה על הקשיש לסמוך עליו. עוד נטען, כי כרמל איים על המערער ש"גורלו יהיה רע ומר והוא ימות בכלא" אם יסרב להודות, בעוד שהודאה תוביל לעונש מאסר של חודשים אחדים בלבד. אלרון דחה מכל וכל את הטענות כלפי כרמל, תוך שהוא מאמץ במלואו את גרסתו כפי שהוצגה בתצהירו לבית המשפט העליון. "המערער הודה במיוחס לו במסגרת הסדר הטיעון לאחר תהליך ממושך במסגרתו בחן את הסיכונים והסיכויים הצפונים בתיק, הבין את האמור בכתב האישום - ואף הבין את השלכות הודייתו במיוחס לו. על כן אין ממש בטענתו כי הודייתו נכפתה עליו ולא ניתנה מרצונו החופשי. "השתלשלות העניינים שהובילה להסדר הטיעון ולהודיית המערער מתוארת באריכות וביסודיות רבה בתצהיר בא-כוחו הקודם, אשר אנו סבורים ומדגישים כי נהג ללא דופי; והיא אף נלמדת מפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא, אשר הקפיד כי הודיית המערער תימסר בהליך סדור ותקין", קובע אלרון. בין היתר הוכח, כי כרמל נפגש ארבע פעמים עם המערער, הסביר לו היטב את פרטי ההסדר, הזהיר אותו שבלא הסדר הוא צפוי ל-15 שנות מאסר, וכי עם ההסדר - ייתכן שעונשו יהיה עשר שנות מאסר. אלרון דחה גם את הערעור על חומרת העונש, בהדגישו: "העונש הראוי לעברייני מין הפוגעים פעם אחר פעם בקטינים, תוך ניצול תמימותם וחולשתם הוא עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת אשר הולם את הפגיעה העמוקה הנגרמת לקורבנותיהם, ואשר יש בו כדי להרחיקם מהציבור ולמנוע פגיעה באחרים, ואף להרתיע אותם ומפגעים פוטנציאליים אחרים מביצוע עבירות דומות. במקרה דנן, המילים דלות מכדי לתאר את חומרת מעשי המערער ואת הנזק הפיזי והנפשי שהסב למתלוננות. "...אופי הפגיעה אשר נגרמה למתלוננות כתוצאה ממעשי המערער; האופן המחושב בו פעל תוך שבחר בקפידה מקומות מסתור מתאימים לביצוע המעשים ועשה שימוש בשם בדוי; והעובדה שאין מדובר באירוע חד-פעמי אלא ברצף אירועים שבהם פעל בדפוס קבוע - מצדיקים כולם ענישה מחמירה ומרתיעה אשר תרחיק את המערער מהציבור לתקופה ממושכת ותמנע ממנו לפגוע באחרים". אלרון גם דוחה, "בשתי ידיים" כלשונו, את טענתו של כמאל, לפיה היה מקום לקבוע מתחם ענישה אחד בלבד לעבירות שבוצעו בשתי הילדות. "הפגיעה אשר גרם המערער לכל אחת מהמתלוננות קשה ביותר, והאמור בתסקירי הקורבן מלמד על כך. על המערער לתת את הדין בהתאם, תוך קביעת העונש ההולם את הפגיעה שנגרמה לכל אחת מהן בנפרד", הוא אומר. השופטים עוזי פוגלמן וענת ברון הסכימו עם אלרון. המדינה יוצגה בידי עו"ד רוני זלושינסקי.