ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, זכה (יום ג', 21.10.19) בכהונה שנייה - אם כי יהיה עליו להרכיב קואליציה לאחר שאיבד את הרוב המוחלט בפרלמנט ממנו נהנתה המפלגה הליברלית בראשותו. על-פי התוצאות עד שעות הבוקר (שעון ישראל), הליברלים ניצחו או מובילים ב-146 מבין 304 מחוזות הבחירה; היא זקוקה ל-170, אך כאמור אינה צפויה לזכות במספר כזה. הליברלים צפויים להרכיב ממשלה יחד עם שתי מפלגות שמאל קטנות יותר.
הבחירות נתפסו כמשאל עם אישי על טרודו, אשר ספג ביקורת רבה בין היתר לאחר שנחשפה התנהגות גזענית שלו בצעירותו, ויריביו טענו שהוא איננו ליברל אמיתי. עוד נטען, כי טרודו ניסה לטייח חקירת שחיתות בה היו מעורבים כמה ממקורביו. מאידך-גיסא, נהנה טרודו מכך שיריבו העיקרי - אנדרו שיר, מנהיג המפלגה השמרנית - הוא חסר כריזמה בהשוואה אליו, ומיקד את הקמפיין שלו בהתקפות על טרודו במקום להציע חלופות מעשיות למדיניותו.
טרודו בן ה-48 ניצח בבחירות לפני ארבע שנים, לאחר שהציג את עצמו כפוליטיקאי מסוג חדש - פמיניסט המחויב למאבק בשינויי האקלים, פתוח לפליטים ומחויב לשקיפות ולהליכי קבלת החלטות משופרים. הוא בנו של פייר אליוט טרודו, שהיה ראש ממשלת קנדה בשנים 1984-1969. טרודו הפך את עצמו לסוג של "כוכב רוק", כאשר המונים מריעים פוקדים את עצרות הבחירות שלו ומבקשים להצטלם איתו.
בארבע שנותיו הראשונות כראש הממשלה, אפשר טרודו ל-25,000 פליטים סוריים להיכנס לקנדה, התיר סיוע בהמתת חסד ושימוש רפואי במריחואנה, הטיל מס על פליטת גזי חממה, חתם על הסכם סחר מתוקן עם ארה"ב ואילץ את הנשיא
דונלד טראמפ לחזור בו מהטלת מכסים על ייבוא פלדה ואלומיניום מקנדה. שיעור האבטלה בקנדה הוא כיום הנמוך ביותר בהיסטוריה, נתון שאמור היה להבטיח לטרודו בקלות את הקדנציה השנייה.
ואולם, הוא ספג כאמור ביקורת קשה על התנהלותו האישית בהווה ובעבר, ושילם את המחיר בדמות אובדן הרוב בפרלמנט. בתחילת השנה טענה שרת המשפטים לשעבר, ג'ודי וילסון-רייבולד, כי טרודו לחץ עליה בצורה פסולה ושוביניסטית בנוגע לניהול חקירת שחיתות נגד חברת הנדסה גדולה, SNC-Lavalin. טרודו מצידו טען, כי ביקש להסתפק בקנס כפי שמאפשר החוק, על-מנת למנוע אובדן משרות רבות אם החברה תורשע וייאסר עליה להתמודד במכרזים ממשלתיים. הממונה על האתיקה בפרלמנט קבע, כי טרודו הפר את הכללים למניעת
ניגוד עניינים בטיפולו בפרשה.
