החלטות שקיבל
בנימין נתניהו הכניסו לקופתה של בזק ולכיסו של אלוביץ 1.8 מיליארד שקל - נאמר (21.11.19) בכתב האישום בתיק 4000.
כתב האישום שם את הדגש על שורה של מהלכים שאישר נתניהו: מכירת בזק לאלוביץ בשנת 2010, היתר לירידה של אלוביץ מתחת לסף האחזקות המזערי בבזק, היתר לשעבוד מניות בזק שאפשר לאלוביץ להנפיק אג"ח בשנת 2014, היתר למכירת אתר יד2 שהכניסה לבזק 800 מיליון שקל, והיתר למכירת yes - בה החזיק אלוביץ עצמו - לבזק תמורת מיליארד שקל וזאת בלא שבזק תחויב לפתוח את התשתיות שלה בפני מתחריה.
דרישותיו של נתניהו בנוגע לסיקור בוואלה היו נרחבות ומגוונות: לשפר את הסיקור שלו ושל בני משפחתו, לפרסם ידיעות על פעילותה של
שרה נתניהו, למחוק ידיעות שליליות ולמנוע מראש את פרסומן, סיקור שלילי של יריביו הפוליטיים, פרסום מסרים פוליטיים שלו ולצנזר ראיון שנערך איתו. נתניהו ראה את הפרסום בוואלה כמשקל-נגד ל-ynet של
ידיעות אחרונות, אותו תפס כאתר עוין מבחינתו. בני הזוג נתניהו אף התערבו מספר פעמים באיוש משרות באתר.
הדרישות הופנו במישרין בידי בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ, וגם באמצעותם של זאב רובינשטיין וניר חפץ ובאמצעות יועצי תקשורת בלשכת ראש הממשלה. נתניהו עקב אחרי מילוי דרישותיו ולעיתים אך חזר עליהן עד שנענו. מנכ"ל וואלה דאז,
אילן ישועה, קיבל את הדרישות מאלוביץ ומשליחיו של נתניהו, ועדכן את בני הזוג אלוביץ על הטיפול בהן.
"דרישותיו של הנאשם נתניהו וההיענות הנרחבת של בני הזוג אלוביץ לדרישות אלה הובילו להפעלת מכבש לחצים על העורכים והכתבים, באמצעות ישועה", נאמר בכתב האישום. "מסכת לחצים זו השפיעה על הפרסומים באתר, לגביהם נדרשה התערבות, לטובת הנאשם נתניהו ומשפחתו. בנוסף, מסכת לחצים זו הביאה ל'אפקט מצנן' וגרמה לכך שבני הזוג אלוביץ, ישועה, העורכים והכתבים
בוואלה הפעילו לעיתים 'צנזורה עצמית', כך שפרסומים ביקורתיים פוטנציאליים הנוגעים לנאשם נתניהו ולבני משפחתו צונזרו מראש ולא יצאו לאור. לחצים אלה אף הביאו מספר עיתונאים לעזוב את עבודתם באתר".
נתניהו דחה בנובמבר 2014 את בקשתו של
גלעד ארדן להמשיך עוד מספר חודשים בתפקידו כשר התקשורת (לאחר מינויו לשר הפנים), ונטל לעצמו את התפקיד. לאחר מספר ימים הוא פגש את אלוביץ והשניים שוחחו על עסקת בזק-yes. בדצמבר 2014 מינה נתניהו את
איתן צפריר לראש מטהו במשרד התקשורת, והורה למנכ"ל המשרד דאז,
אבי ברגר, לפעול בהתאם להנחיותיו של צפריר בנושא זה. בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, פעלו נתניהו וצפריר לאשר את עסקת בזק-yes בלא לחייב את בזק להעמיד את תשתיותיה לרשות מתחריה.
במאי 2015, עם הקמת הממשלה החדשה, פיטר נתניהו את ברגר - עליו התלונן אלוביץ באוזניו - ומינה במקומו את
שלמה פילבר. צפריר ציין באוזני פילבר את עסקת בזק-yes כאחד הנושאים שאותם יש לקדם. נתניהו עצמו הנחה את פילבר לפעול באופן שייטיב עם בזק: לאשר בהקדם את עסקת yes ולמתן את ירידת מחירי הטלפוניה.
פילבר פעל בהתאם להוראותיו של נתניהו, ואף הדליף לבזק מידע פנימי על הדיונים במשרד התקשורת. פילבר פעל כדי להסיר את התניית העמדת התשתית של בזק לרשות מתחריה ולהשמטת האפשרות שמשרד התקשורת ינקוט נגדה בצעדים לאחר שרכשה ללא אישורו מניות ב-yes. בסופו של יום, חתם נתניהו ביוני 2015 על ההיתר לעסקה. בזק שילמה מיידית ל
יורוקום - בשליטתו של אלוביץ - 680 מיליון שקל, והוסיפה 300 מיליון שקל בשנתיים הבאות.
פילבר המשיך לפעול לטובת אלוביץ על-פי הנחיותיו של נתניהו, כולל בשינוי הרפורמה בשוק התקשורת בצורה שהיטיבה עם בזק, ובביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. נתניהו מצידו המשיך לעקוב אחרי טיפולו של פילבר, ובמחצית הראשונה של 2016 אף נזק בו בחריפות על שאינו מפטר את סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות, שהתעמת עם בזק בנושא רפורמת מחירי הטלפוניה.
על צידו של אלוביץ נאמר בכתב האישום, כי ביולי 2015 הוא הביע בפני ישועה את תסכולו על כך שאינו יכול לגמול לנתניהו על עזרתו. בהתייחסו להתנגדות כתבים בוואלה לדרישות שהציג נתניהו, אמר אלוביץ: "מה שמרגיז הוא שהגדול יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורת אפסים... הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו". ישועה השיב: "ברור אני מבין ומחויב לזה, הם [הכתבים] לא ינהלו אותנו... בסופו של דבר אנחנו מספקים הסחורה אבל אפשר לשפר". אלוביץ סיכם: "מגיע לו ואפשר הרבה יותר. אני לא אוהב להיות חייב. הוא באמת בסדר ומשנה את כל המורשת הישנה".