בית המשפט העליון רומז, כי לא יתערב בשלב זה בשאלת כשירותו של
בנימין נתניהו להרכיב
ממשלה. על-פי שאלות השופטים בדיון בעתירה בנושא (יום ג', 31.12.19), נראה שהם סבורים שהשאלה מוקדמת מדי. בעתירה יושבים הנשיאה
אסתר חיות, המשנה לנשיאה
חנן מלצר והשופט
עוזי פוגלמן.
חיות הגדירה מיד בתחילת הדיון את מסגרתו. "הסוגיה שאנו מבקשים לדון בה היא השאלה המקדמית: האם בית המשפט או היועץ המשפטי אמורים לדון ולהכריע בשאלות המהותיות שעלו בעתירה", אמרה. השופטים אמרו שוב ושוב, כי השאלה המרכזית היא האם ניתן כבר כעת לקבוע, האם הנשיא ראובן ריבלין יהיה רשאי להטיל על נתניהו להרכיב את הממשלה.
פוגלמן היה הראשון שהציב את השאלה: "האם יש תקדים שבית משפט זה ב-70 שנותיו עשה פרה-רולינג לפני הפעלת הסמכות? אני חושב שלא". בהמשך אמר: "השאלה המהותית נגזרת מסמכותו של הנשיא לפי חוק יסוד הממשלה. השאלה היא האם הפעלת הביקורת השיפוטית צריכה להיות מוקדמת להפעלת הסמכות".
חיות הוסיפה: "נכון, יש חריגים מסוימים לעתירה מוקדמת - אם היא חייבת להתברר בנקודת הזמן הזאת, משום שלאחר מכן לא יהיה בכך טעם. האם זה המקרה שלפנינו? למה יהיה מעשה עשוי? אין הוראת חוק שמונעת מנתניהו להתמודד בבחירות כראש מפלגה. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות.
"לאחר מכן הכדור עובר אל נשיא המדינה, שצריך להחליט אחרי התייעצות עם הסיעות למי יש הסיכוי הטוב ביותר להרכיב ממשלה. יש שם צומת, שבה יצטרך הנשיא להפעיל את סמכותו. כל השאלה היא למה עכשיו ולמה לא בצומת הבאה, ואני לא בטוחה ששמעתי תשובה של ממש".
בא כוח העותרים, עו"ד דפנה הולץ-לכנר, ביקשה לגזור קל וחומר מכך שנתניהו נאלץ לוותר על התיקים בהם החזיק, אך מלצר הקשה: "החיוב לוותר משרדי הממשלה נגזר מפרשנות לחוק; כאן אין הוראת חוק, וגבירתי רוצה שנפסוק מכוח שתיקה. אם יש הוראת חוק וזו סמכותו של הנשיא, מדוע שהשאלה לא תתעורר אם וכאשר הנשיא יצטרך להפעיל את סמכותו?". חיות המשיכה: "זו בדיוק השאלה - האם זהו חריג בו צריך להכריע בעתירה מוקדמת, משום שלא ניתן היה להחזיר לאחור את הגלגל, או שיש עוד צמתים בדרך שבהם ניתן יהיה להכריע".
מלצר חידד: "האם גבירתי מכירה פרוצדורה כזאת, של פסיקה לפני הפעלת הסמכות? האם יש תקדים שבית משפט זה מפרש את הדין, כי הסוגיה מטרידה אנשים? איש אינו יודע מה יהיו תוצאות הבחירות, אולי הסיטואציה בכלל לא תתעורר. האם יש תקדים בו פונים לבית המשפט ומבקשים ממנו להצהיר על דין או ליצור דין חדש? אפשר לומר שאין תקדים. ואז אנחנו מגיעים לשאלה שהנשיאה שאלה: יש צומת נוסף".
השאלות לבא-כוחו של היועץ המשפטי, עו"ד ענר הלמן, התמקדו באפשרות של התערבות שיפוטית לאחר הבחירות. מלצר שאל: "אם אומרים שעכשיו זה גם תיאורטי וגם מוקדם מדי, זה יכול להפוך למעשי אחרי הבחירות. האם יהיה צומת נוסף שבו תוכל השאלה הזאת להתברר?" הלמן: "היועץ בוודאי לא יטען שזה מאוחר מדי. לדעתנו יש פנים לכאן ולכאן, אך נכון לעכשיו - זה מוקדם, יש יותר מדי משתנים".
מלצר הוסיף: "ברגע שהנשיא מחליט - אי-אפשר לעתור נגדו. שלא ניקלע לסיטואציה שעכשיו זה מוקדם מדי ולאחר מכן יהיה מאוחר מדי או שההחלטה חסינה. מה תהיה עמדתכם?". הלמן: "החלטת הנשיא חסינה, אבל ניתן יהיה לדון בזה אחרי הבחירות. לא אומר כעת מהו המהלך, כדי שלא יגידו שהיועץ המשפטי מזמין עתירה".
בא-כוחו של נתניהו, עו"ד
מיכאל ראבילו, הזהיר, כי התערבות של בג"ץ בנושא הרכבת הממשלה תפגע בצורה קשה באמון הציבור בבית המשפט. הוא קרא לבית המשפט לצאת מהמשחק הפוליטי, ולקבוע כבר כעת שלא יתערב בסוגיה - לא כעת ולא לאחר הבחירות. ראבילו טען, כי עצם הדיון בעתירה מנפץ לרסיסים את עקרון הפרדת הרשויות, וכי מדובר במדרון חלקלק מסוכן של התערבות ברצונו של הבוחר.
ראבילו העיר, כי אם ריבלין יימנע מלהטיל על נתניהו להטיל את הממשלה - הוא יפר בכך את חוק יסוד הממשלה. חיות הגיבה בכעס ואמרה, כי מדובר בטיעון שאינו ראוי בשלב זה. "את התסריטים הללו תשמור לשלב אחר", אמרה. "את הדברים האלה שאדוני ישמור למי שאדוני מייעץ לו. לא באולם הזה! אדוני רוצה להתייחס לשאלה שהצבנו בדיון הזה? יתייחס". פוגלמן הוסיף: "מה שאדוני אומר הוא לבקש עמדה של היועץ המשפטי לממשלה ולגרור את זה הלאה והלאה". ראבילו אמר, כי יש לדחות על הסף את העתירה ולקבוע שבכך הסתיים העניין.
מלצר הזכיר לבא כוח הליכוד, עו"ד אבי הלוי, כי לנשיא המדינה יש שיקול דעת רחב על מי להטיל את הרכבת הממשלה, וכי יש לו חסינות מפני התערבות שיפוטית בשיקול דעתו. הלוי טען, כי הוא חולק על גישה זו, אך פוגלמן וחיות דרשו ממנו שוב לעסוק אך ורק בשאלה המקדמית. הלוי דרש שבג"ץ לא יביע דעה כלשהי בנושא, כדי שלא ייתפס כמי שמתערב בשיקול דעתם של הבוחרים. הלוי טען, כי הוא מייצג את העם - ופוגלמן הזכיר לו שהוא מייצג את הליכוד, ואילו חיות תהתה האם לדעתו העותרים אינם חלק מהעם.
