ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, הודיע רשמית (יום ד', 1.1.20), כי הוא מבקש מן הכנסת להעניק לו חסינות מפני כתב האישום נגדו. הבקשה מצריכה את אישור ועדת הכנסת ולאחר מכן את אישור המליאה. הבקשה הוגשה שעות אחדות לפני המועד האחרון להגשתה - חצות ליל 1/2 בינואר.
נתניהו טען, כי לא מדובר בחסינות תמידית, אלא בחסינות זמנית בלבד וכי הוא אינו מתכוון לחמוק מהעמדה לדין. "על-פי החוק, החסינות היא תמיד זמנית. היא מתבטלת עם סיום כהונת הכנסת שהעניקה אותה. אם הכנסת מכהנת רק שלושה חודשים - החסינות מתבטלת אחרי שלושה חודשים. אין שום אפשרות לאף אחד להימנע מעמידה לדין. בכוונתי להתייצב בבית המשפט כדי לרסק את כל העלילות המופרכות נגדי. חוק החסינות נועד להבטיח שנבחרי העם יוכלו לשרת את העם לפי רצון העם. רצון העם ולא רצון הפקידים", אמר.
נתניהו שב על טענותיו, לפיהן מדובר ב"תפירת תיקים, הדחת עדים, סחיטה באיומים של עדי מדינה, שטיפת מוח ערב ערב כדי לעשות משפט שדה ולהטות את דעת הציבור. אני מואשם בקבלת סיקור חיובי. אני, בנימין נתניהו, מואשם בקבלת סיקור חיובי. באופן מדהים, חלק גדול מהעבירות שבוצעו במקרה שלי מוחזק במחשכים תחת צווי איסור פרסום ותחת החלטות היועץ המשפטי לממשלה. מעניין שהדלפות פליליות זוכות לזרקורים. צריך להסיר את כל צווי איסור הפרסום הנוגעים לכל מי שאחראי לכתבי האישום כדי שאור השמש יחטא ושהציבור יידע את כל האמת על תפירת התיקים", אמר.
לדבריו, בנוסף לכך נעשה ניסיון לגרור את מערכת המשפט לפסול את ההתמודדות שלי על ראשות הממשלה. "את הניסיון הזה צריך לדחות על הסף", אמר נתניהו. הוא תקף את יו"ר כחול-לבן: "אין ל
בני גנץ שום דבר להציע למדינת ישראל - לא ניסיון, לא כישורים, רק פשיטת רגל של החברה שלו. יש אנשים שבניגוד אלי עברו עבירות חמורות. הם פשוט בצד הנכון של התקשורת והשמאל. בני גנץ לקח 50 מיליון שקל מכספי הציבור על מוצר שלא קיים, ולקח לכיסו 4 מיליון שקל, ולא נחקר".
גנץ אתר בתגובה, כי המערכת הפוליטית מונהגת בידי "אדם שמסיט אותנו לשוליים, מסכן את הבסיס האזרחי שכולנו חונכנו עליו - שכל אדם שווה בפני החוק. מעולם לא תיארתי לעצמי שראש ממשלת ישראל יימנע מלהתייצב בפני החוק ובפני המשפט, שלראש הממשלה לא יהיה אכפת ממדינת ישראל אלא רק מגורלו האישי. נתניהו יודע שהוא אשם. מי שחושב שלא יהיה כלום כי אין כלום - לא מפחד לעמוד למשפט. לכן, או שתהיה פה ממשלת חסינות קיצונית או שתהיה פה ממשלת אחדות ממלכתית. או שחסינות לפני הכל, או שאזרחי ישראל לפני הכל. או ממלכת נתניהו או מדינת ישראל".
נתניהו אמר לפני עשרה חודשים, בטרם ההחלטה על הגשת כתב האישום, כי לא יבקש חסינות. בימים האחרונים התלבטו הוא ויועציו האם לבקש אותה, מחשש שהדבר יפגע במסע הבחירות של הליכוד ויאפשר למתנגדיו של נתניהו להציג אותו כמי שמנסה למצוא מקלט מהאישומים המייחסים לו קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
חוק חסינות חברי הכנסת קבע בעבר, כי לכל חבר כנסת יש חסינות אוטומטית וכי יש להסיר אותה כדי להעמידו לדין. כיום ברירת המחדל היא העדר חסינות, ועל חבר כנסת המעוניין בה - לבקש ולקבל אותה. החוק כולל מספר נימוקים אפשריים להענקת החסינות. מבחינת נתניהו, הרלוונטיים הם: "כתב האישום הוגש שלא
בתום לב או תוך הפליה"; ו"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
נתניהו טוען, כי כתב האישום נגדו מהווה אפליה משום שאחרים לא הועמדו לדין על עבירות דומות - כגון חברי כנסת שתמכו בחוק
ישראל היום וזכו לסיקור אוהד מקבוצת
ידיעות אחרונות. עוד הוא טוען, כי לנוכח העובדה שנבחר שוב ושוב למרות החשדות נגדו - הרי שהעמדתו לדין תפגע בייצוג ציבור הבוחרים. לאחר הודעתו של היועץ המשפטי,
אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב האישום, האשים נתניהו את הפרקליטות בניסיון לבצע הפיכה שיפוטית כדי להדיחו מתפקידו.
מאחר שהכנסת ב-22 התפזרה לפני שהוקמה ממשלה, לא הוקמו ועדותיה וממילא לא קיימת ועדת הכנסת שתאפשר להתחיל את ההליך. הוועדה המסדרת יכולה להקים את ועדת הכנסת, אך ספק אם יימצא לכך רוב, כאשר גוש הימין יתנגד ו
ישראל ביתנו - לשון המאזניים - תימנע או תצטרף אליו. במצב כזה, לא ניתן להגיש את כתב האישום נגד נתניהו (לבית המשפט המחוזי בירושלים) ויש צורך להמתין עד כינון הוועדות - בתקווה שהמבוי הסתום ייפרץ בבחירות בעוד חודשיים.
אם הכנסת תחליט להעניק חסינות לנתניהו, צפויות עתירות לבג"ץ נגד ההחלטה. קשה להניח שבית המשפט העליון יקבל אותן, משום שמדובר בהחלטה המצויה כל-כולה בתחום סמכותה של הכנסת, החוק אינו מגביל את הענקת החסינות ובג"ץ מקפיד שלא להתערב בעבודתה הפנימית של הכנסת.
