נאומי הפתיחה במשפט ההדחה של הנשיא
דונלד טראמפ יחלו בשבוע הבא (21.1.20), והמשפט צפוי להסתיים בחודש פברואר בזיכויו של טראמפ בפרשת אוקראינה. בית הנבחרים הגיש רשמית (יום ה', 16.1.20) את כתב האישום לסנאט, אשר יתחיל בהמשך היום את ההליכים - אך החלק המעשי של המשפט יחל לאחר פגרת יום מרטין לותר קינג.
צוות התובעים - שבעה חברי קונגרס דמוקרטיים - יקריא למליאת הסנאט את שני סעיפי האישום (ניצול לרעה של כוח המשרה ושיבוש חקירת הקונגרס) הערב ב-19:00 לפי שעון ישראל. מאוחר יותר יגיע לסנאט נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, אשר יושבע בידי נשיא הסנאט ויו"ר ועדת המשפטים, צ'אק גרסלי, לכהן כשופט הליך. לאחר מכן ישביע רוברטס את 100 הסנאטורים כמושבעים, והם יתחייבו לפעול בהתאם לחוקה ולחוק וללא משוא פנים.
אופן ניהול המשפט נתון במידה רבה בידי יו"ר הרוב הרפובליקני, מיץ' מקונל. עד כה היו רק שני משפטים של נשיאים (אנדרו ג'ונסון ב-1869 ו
ביל קלינטון ב-1999), כך שאין כללים תקדימיים מחייבים. השאלה המרכזית היא האם מקונל יאפשר לדמוקרטים לזמן עדים, ובראשם היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון. מקונל סירב עד כה לאפשר זאת, באומרו שאת ההחלטה יש לקבל רק בהמשך הדרך. די ברוב של 51 סנאטורים כדי לקבוע כל אחד מפרטי ההליך; לרפובליקנים יש 53, אם כי הדמוקרטים לוחצים על שלושה-ארבעה מהם לתמוך בזימון העדים.
כאשר יחל המשפט בפועל, יהיה על הסנאטורים לנהוג כמו מושבעים בכל משפט רגיל: עליהם למסור את הפלאפונים שלהם ואסור להם לומר דבר ולשאול דבר, אך לאחר נאומי הפתיחה יוכלו להגיש שאלות בכתב לצדדים. בנקודה זו, אמר מקונל, הוא יביא להצבעה את כללי המסגרת: כמה זמן יימשך המשפט וכמה זמן יוקצב לכל אחד מן הצדדים ולשאלות הסנאטורים; במשפט קלינטון היו לכל צד 24 שעות טיעון. כאמור, את שאלת העדים הוא מתכוון לדחות לכל הפחות עד לאחר נאומי הפתיחה.
הדמוקרטים יפתחו בהצגת הטיעון נגד טראמפ, ויחזרו על הראיות שהוצגו בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים ועל הנימוקים שהועלו בוועדת המשפטים. לא ברור מה יהיה קו ההגנה של טראמפ, שכן הוא סירב ליטול חלק בדיונים בבית הנבחרים. תומכיו טענו, כי מעשיו היו לגיטימיים וכי דרישתו לחקור את הנטר ביידן וחברת בוריסמה נבעה מחשש אמיתי מפני שחיתות באוקראינה. את צוות ההגנה יובילו היועץ המשפטי של הבית הלבן, פאט סיפולון, ופרקליטו של טראמפ, ג'יי סקולוב. כאמור, לאחר נאומי הפתיחה יוכלו הסנאטורים להגיש שאלות בכתב. הן ייכתבו על נייר, יועברו לרוברטס והוא יקרא אותן בקול. במשפט קלינטון הוקצבו 16 שעות לשאלות, והסנאטורים הציגו 100 כאלה.
לאחר שלב זה, אמור הסנאט להצביע על השאלה האם לזכות מיד את טראמפ. למרות הרוב הרפובליקני, לא צפוי רוב לצעד זה, שכן רבים מן הרפובליקנים סבורים שיש לנהל את המשפט עד תומו. לפיכך, בנקודה זו יצביע הסנאט על הנקודה השנויה ביותר במחלוקת: זימון עדים והצגת מסמכים שלא נשמעו ולא נראו בבית הנבחרים, משום שהבית הלבן מנע זאת. בולטון - שבידיו מידע רב ומזיק על פעילותו של טראמפ בפרשת אוקראינה - כבר הודיע שיתייצב אם יזומן, אם כי הבית הלבן עשוי לנסות ולמנוע זאת בטענה שהדבר פוגע בחסינות הנתונה לפעולותיו של הנשיא. הדמוקרטים מעוניינים לזמן גם את ראש הסגל, מיק מולבאני, את עוזרו רוברט בלייר, ואת איש משרד התקציבים מייקל דאפי, שהיו מעורבים בעיכוב הסיוע הצבאי לאוקראינה. טראמפ מצידו אמר, שיש לזמן לעדות את הנטר ביידן ואת איש ה-CIA שחשף את הפרשה - למרות שזהותו חסויה על-פי החוק.
אם יוחלט לזמן עדים, ייתכן שהם ייחקרו תחילה בדלתיים סגורות בידי עורכי הדין משני הצדדים ובנוכחות סנאטור מכל מפלגה (כפי שהיה במשפט קלינטון). במקרה כזה, ההליך הפומבי ייפסק למשך מספר ימים. לאחר מכן, יוכל הסנאט להחליט מי מבין העדים יעיד בדלתיים פתוחות, האם לשדר את התיעוד הוויזואלי של חקירותיהם או לפרסם את התמליל שלהן. הסנאטורים יוכלו לבקש מרוברטרס לסייע בהחלטות הפרוצדורליות, אם כי די ברוב רגיל כדי להפוך את החלטותיו.
השלב הבא יהיה סיכומים בעל-פה, כמו בכל משפט. הסנאט יחליט האם לקיים בפומבי או בדלתיים סגורות את הוויכוח על פסק הדין. במשפט קלינטון התנהל הדיון בדלתיים סגורות, כאשר כל סנאטור קיבל 15 דקות להציג את עמדתו - דהיינו 25 שעות דיונים. לאחר מכן יצביעו הסנאטורים בנפרד על כל אחד מן האישומים; יש צורך ברוב של 67 כדי להרשיע את הנשיא, ולפי כל ההערכות - טראמפ יזוכה.
את צוות התובעים (המונח הרשמי הוא managers) בחרה יו"ר בית הנבחרים,
ננסי פלוסי, במטרה שישקף רקע פוליטי ואישי מגוון. לדבריה, היא שמה דגש על יכולותיהם כליטיגטורים ונסיונם בבית המשפט. כל השבעה הם עורכי דין, שהופיעו בבתי המשפט או היו עוזרים משפטיים לשופטים:
- יו"ר ועדת המודיעין, אדם שיף, הוא התובע הראשי. שיף ניהל את השימועים העובדתיים בפרשת אוקראינה ולפני כן - בפרשת ההתערבות הרוסית בבחירות 2016.
- יו"ר ועדת המשפטים, ג'רי נדלר, ניהל את השימועים המשפטיים בפרשה. נדלר, עורך דין בהשכלתו, מכהן בקונגרס מזה 30 שנה.
- זואי לופגרן הייתה חברת סגל ועדת המשפטים בעת השימועים בפרשת ווטרגייט וחברת הוועדה בעת ההליכים נגד ביל קלינטון.
- חכים ג'פריז הוא האיש מספר חמש בהנהגת הסיעה הדמוקרטית וחבר ועדת המשפטים. הוא עורך דין בהכשרתו, ליטיגטור מבריק והיה עוזר משפטי בניו-יורק.
- ואל דמינגז חברה בוועדות המודיעין והמשפטים, כך שהיא מתמצאת היטב בחומר. דמינגז הייתה האישה הראשונה שפיקדה על משטרת אורלנדו.
- ג'ייסון קרואו מכהן בבית הנבחרים מזה שנה בלבד, ואינו חבר בוועדות המשפטים והמודיעין. קרואו שירת כקצין בעירק ואפגניסטן, עורך דין בהשכלתו ומייצג את איזורי הפרברים החיוניים לדמוקרטיים.
- סילביה גרסיה גם היא חברה טרייה בבית הנבחרים. לפני כן הייתה שופטת מקומית ביוסטון, והיא מייצגת את הלטינים - קהל בוחרים חשוב נוסף מבחינת הדמוקרטים.
