היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, סבור, כי אין מקום לפסול את השתתפותה של הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-23. הוא אומר, כי ניתן לאשר את התמודדותה של ח"כ היבא יזבק, וזאת למרות התבטאויותיה הקשות. הוא הגיש (יום ב', 27.1.20) לוועדת הבחירות המרכזית את תגובתו על הבקשות לפסול את המשותפת ואת יזבק.
עניינה של יזבק עלה בדיון בבג"ץ בבקשות הפסילה ערב הבחירות הקודמות, במיוחד לאחר שהביעה תמיכה בסמיר קונאטר - רוצח משפחת הרן בנהריה, אותו חיסל צה"ל לאחר שחזר לפעילות בחיזבאללה. השופטים רמזו אז, כי היו נוטים לפסול את יזבק אם הייתה מוגשת בקשה פרטנית לגביה, ולא רק כחלק מן הרשימה המשותפת. בקשה כזאת הוגשה הפעם בידי הליכוד,
ישראל ביתנו ועוצמה יהודית.
מנדלבליט אומר בעניינה של יזבק: "אין מקום בכנסת ישראל למי שתומך במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בכלל זה, אין מקום בכנסת ישראל גם למי שתומך בפגיעה בחיילי צה"ל, במסגרת מאבק מזוין של ארגון טרור נגד
מדינת ישראל. חלק מן הראיות שהוצגו הן התבטאויות חמורות ומעוררות שאט-נפש, לרבות כאלה שמהן משתמעת הזדהות עם מחבלים נפשעים אשר ביצעו פעולות טרור ורצחו אזרחים ישראלים רבים, ובהם ילדים".
ואולם, "הגם שחלק מן התבטאויות של העותרת, כפי שפורטו בבקשות, מקרבות אותה קרבה של ממש לרף הפסילה, הרי שלנוכח הצהרותיה והבהרותיה בפני ועדת הבחירות, אין מדובר בתשתית אשר מצדיקה את פסילתה, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שנקבעו בהלכה הפסוקה. זאת בפרט, לאחר שהמשיבה הבהירה בתצהיר שהגישה לוועדת הבחירות כי היא מתנגדת לאלימות, ואף הבהירה בהמשך באופן מפורש כי היא לא קראה ולא התכוונה לפגיעה באזרחים או בחיילי צה"ל.
"כל זאת, בשים לב לכמות המועטה של הראיות המהותיות, פרישתן בזמן, היעדר ביסוס בדבר פעילות חוזרת ונשנית, ובפרט כאמור –
הבהרות והצהרות מפורשות של המשיבה, המגובות בתצהירים אישיים, לצד החרטה שהביעה על חלק מן ההתבטאויות החמורות, וההסברים שנתנה ביחס לאחרות. נוכח הסברים אלו, אף שעלול להיוותר ספק באשר לכוונותיה של המבקשת, ודאי מלכתחילה, הרי שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ספק כזה פועל לטובת המועמד ולא ניתן
לפוסלה".
בנוגע למשותפת חוזר מנדלבליט על עמדתו ממערכות הבחירות הקודמות, אשר אושרה פעמיים בידי בג"ץ. במרכז עמדתו ניצבת פסיקתה של נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, ערב הבחירות לכנסת ה-22. היא אמרה, כי אין מסה קריטית של ראיות אשר תוכיח, כי כל מרכיביה של הרשימה המשותפת שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכי כל מרכיביה תומכים בטרור כמרכיב מרכזי מהשקפת עולמם. חלק מן הציטוטים אינם חד-משמעיים וחלקם נאמרו מפי ששוב אינם מועמדים, או לכל הפחות אינם מועמדים במקומות ריאליים ברשימה המשותפת.
"לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, גם הבקשה הנוכחית אינה מביאה למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בית המשפט העליון אך לפני חודשים בודדים בעניין הרשימה המשותפת, לפיה התשתית הראייתית אינה עומדת במבחנים המחמירים לפסילת רשימה מהשתתפות בבחירות לכנסת. חלק ניכר מהפרסומים המופיעים בבקשה דנן הוצגו כבר במסגרת ההליכים הקודמים, תוך שנמצא כאמור כי הראיות אינן מבססות עילה לפסילת רשימה", אומר מנדלבליט.
מנדלבליט מדגיש, כי "חלק מן הפרסומים שצוינו בבקשה מטרידים מאוד ועשויים להתפרש כהבעת הזדהות עם מחבלים שנטלו חלק במאבק מזוין בישראל, וחלקם קשים וצורמים ביותר". אולם חלקם בני מספר שנים והם אינם מלמדים שתמיכה זו היא "מטרה דומיננטית של הרשימה, וכי הרשימה פועלת באופן אקטיבי להגשמת המטרה האמורה פעילות שיטתית, חוזרת ונשנית".
