"אני סבורה כי הראיות שהובאו 'בסבב הראשון' של המשפט, בהתאם לממצאים העובדתיים שנקבעו בהכרעת הדין, די היה בהן כדי לקבוע, כבר אז, מעבר לספק סביר, כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו". כך קבעה בחודש מארס 2015 השופטת
רבקה פרידמן-פלדמן, בהרשעתו של
אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי. פרידמן-פלדמן הצטרפה לתיק ב"סיבוב השני", כאשר הוחזר לבית המשפט המחוזי בעקבות עדותה המפלילה של
שולה זקן, לאחר שאולמרט זוכה במשפט הראשון בידי עמיתיה הוותיקים להרכב -
יעקב צבן ו
משה סובל.
אולמרט הורשע במרמה והפרת אמונים, ולא בקבלת שוחד. ל
בנימין נתניהו מייחסת המדינה הן קבלת שוחד (בתיק 4000) והן מרמה והפרת אמונים (בתיקים 1000 ו-2000). דבריה של פרידמן-פלדמן באותו פסק דין עשויים לחול גם על תיקי נתניהו, ובמיוחד על תיק 4000. היא אמרה אז:
"בדיקת כל מעשה ומעשה, כל אירוע בפני עצמו [במשפט המקורי], יכולה להביא למסקנה לפיה המעשים אינם מגיעים כדי עבירה פלילית. אולם מבט-על, התייחסות למעשים כמכלול, מעידים על קבלת כספים במהלך שנים רבות, למעלה מעשר שנים, חלקם כספים 'כשרים' וחלקם 'אסורים', כאשר במקביל, במהלך אותה תקופה, מקבל טלנסקי טובת הנאה מהנאשם. טובת ההנאה אף היא, כשלעצמה, אולי איננה נראית בעלת משקל רב - כובד המשקל מצוי בהקשר ומכלול המעשים".
המדינה הוכיחה כבר בסבב הראשון, סברה פרידמן-פלדמן, כי הכספים שקיבל אולמרט מ
משה טלנסקי היו פרטיים - בין היתר בשל העברתם במזומן במעטפות ובסתר; בשל העדר הרישום והדיווח עליהם; ובשל היעלמות 150,000 דולר מהקופה בשנת 2006. "העובדה שמדובר באיש ציבור, שר בממשלה, המקבל מאות אלפי דולרים בסתר, מחביא את הכספים בכספת סודית, יש בה כשלעצמה כדי להעיד על כך שלא מדובר בכספים כשרים, שלא מדובר בכספים לשימוש לצרכים פוליטים בלבד", קבעה.
בגזר הדין - בו הטילו על אולמרט שמונה חודשי מאסר - אמרו צבן, סובל ופרידמן-פלדמן: "איש ציבור, שר בממשלה, המקבל כספים במזומן בדולרים, מחזיקם בקופה סודית, עושה בהם שימושים פרטיים ואינו מדווח לאיש, חוטא בעצמו ומחטיא את השירות הציבורי וגורם לאיבוד אמון בו. חומרה מיוחדת יש ברום תפקידו, בהיקף הניכר של הכספים שהוחזקו במשך שנים בהסתר וללא דיווח. כפי שנאמר בפסיקה, דגל שחור מתנוסס על התנהלות כזו והיא מחייבת ענישה משמעותית ומאסר בפועל".
בהתייחסם לערכים שעליהן נועדו להגן האיסורים עליהם עבר אולמרט, אמרו אז השופטים: "העבירה של הפרת אמונים מגינה על ערך חברתי וציבורי ראשון במעלה... ללא טוהר מידות של העובדים, אין אמון ציבורי ואובדת היכולת להבטיח תקינות פעילות של הרשויות הציבוריות. הערך המוגן בעבירה של קבלת דבר במרמה הינו ערך חברתי בסיסי של אמת והגינות. הצורך להציג דברי אמת, לא להעלים עובדות, לא להסתיר ולא לנצל הסתרה או העלמה כדי לקבל תועלת בכזב".