כדי להכיר בכך שאיתני הטבע לבדם אינם הגורם העיקרי לאובדן חיים ולהרס, אין צורך להרחיק עד קליפורניה: לצידה של האיטי, המשתרעת על פני שליש משטח האי איספניולה, שוכנת על אותו אי עצמו הרפובליקה הדומיניקנית. הדיווחים על הטרגדיה אינם מזכירים עובדה זו, שכן בתחום האומללות והסבל האנושי אין לרפובליקה הדומיניקנית מה להציע.
כאשר משווים את האיטי לרפובליקה הדומיניקנית, מתגלה הבדל בולט: בעוד האיטי משתרכת בתחתית רשימת המדינות הכושלות בתבל, עם תוצר לאומי גולמי לנפש של כ-1,300 דולר לשנה, עומדת שכנתה בחזית הייצרנות של המדינות המתפתחות בדרום אמריקה, עם תל"ג של 8,670 דולר לנפש. למעשה, טרגדיה זו של האיטי דומה לסיפור שסיפרה חומת ברלין, אשר הפרידה בשעתה בין שתי גרמניות שונות לחלוטין, או לסיפורו של חצי האי הקוריאני, שבו יושבות זו לצד זו קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.
מחקר שפירסם לאחרונה מנהל המחלקה לפיתוח בר קיימא בארגון מדינות אמריקה בוושינגטון, בנושא איכות הבנייה בהאיטי, קבע כי הבנייה שם לא תעמוד גם בזעזועי רעידת אדמה בעוצמה 2 בסולם ריכטר. אין מדובר רק בבנייה העממית, שמגבלותיה נגזרות מן העוני ומן הבערות, אלא גם בכל מבני הממשלה, בתי החולים ומוסדות הציבור, שאיכות בנייתם נגזרת מן השחיתות השלטונית במדינה.
האיטי מדורגת במקום ה-203, הנמוך ביותר, מבחינת ההתפתחות הכלכלית בחצי הכדור המערבי. היא מובילה בדירוג של אינדקס המדינות הכושלות שפרסם המגזין "מדיניות חוץ" ו"מככבת" גם במדד השחיתות העולמי. הסיוע בשווי 2 מיליארד דולר לערך, שהוענק לה בשני העשורים האחרונים, שימש בעיקר למימון סגנון החיים הראוותני של שליטיה המושחתים. אפשר לומר, כי השחיתות והדיכוי זועקים לשמים; תמונות לווין של האי מגלות את חיסול הייעור ואת המחסור בשטחים חקלאיים מעובדים, כמו גם את האפלה הלילית בחלק האי המוחזק בידי השלטון שם.
דניס פרדיס, המזכיר הפרלמנטרי של שר החוץ הקנדי, שהיה אחראי על קשרי החוץ של קנדה בהאיטי בשנת 2001, סיכם את ביקורו באי במלים אלו: "אילו התייחסו הקנדים לבעלי החיים שלהם כפי שמתייחסות הרשויות בהאיטי לאזרחיהן, הם היו מושלכים לכלא בגין מעשיהם".
לאחר שיחולצו הגופות, יטופלו הפצועים ויפונו ההריסות, יעמדו האיטי והעולם בצומת החלטה: האם להמשיך לתאר את האירועים כאסון טבע עיוור, או להכיר בטבעו האמיתי של האסון – אסון שהתרחש כתוצאה משלילת החירות והייצרנות האנושיות. הדרך האמיתית להצלת תושבי האיטי, קוריאה הצפונית ושאר תושבי העולם העניים, היא לשחררם לחופשי ולהדיח את העריצים הפוגעים בהם.
