לכל אחד מאיתנו תקופות בהן אנו חשים ריקנות רגשית וקושי ליהנות מדברים ומפעילויות. ישנם אנשים שחווים מצב זה באופן קיצוני יותר ומתקשים לתפקד.
ריקנות רגשית יכולה להיגרם מסיבות שונות:
- ממבנה אישיותי שמאופיין בתקופות של ריקנות רגשית. ישנם אנשים שרמת הפעילות הרגשית שלהם נמוכה ועל כן נוטים יותר לחוש ריקנות רגשית. ישנם אנשים שנעים בין תגובות רגשיות קיצוניות ובין תקופות ממושכות של ריקנות רגשית - מבנה אישיותי שבמצבים קיצוניים מאופיין כאישיות גבולית או כמניה-דיפרסיה.
- גורמים חיצוניים המפחיתים את עוצמת הפעילות הרגשית: למשל, קור, סמים מדכאים כגון הרואין ואלכוהול או תרופות מדכאות.
- ממצב בו איננו יכולים לנהוג בהתאם לצרכינו הרגשיים. למשל: אדם שעובר עבודה, וחש עניין מופחת במקום עבודתו החדש.
אנשים רבים חווים מצב שונה, שנקרא דיכאון רגשי. במצב כזה האדם חש תחושת צער או תחושת אשמה. מצב זה נגרם מפעילות רגשית מוגברת. המערכת הרגשית היא המערכת ההישרדותית שלנו, במצב בו אדם חש איום סובייקטיבי, גוברת עוצמת פעילותה של המערכת הרגשית, האדם חש דרוך וממוקד בגורם הסובייקטיבי שמאיים עליו. למצב של דיכאון רגשי השלכות גופניות: האדם ישן ואוכל פחות וכך מוכן פיזית להתמודדות. דיכאון רגשי גם הוא כמובן מצב שבו האדם מתקשה לתפקד.
דיכאון רגשי יכול להיגרם מתחושת איום סובייקטיבית, שאינה בהכרח נכונה מבחינה אובייקטיבית. או כתוצאה מניתוב רגשי בעייתי. לדוגמא: ילד שהוריו ציפו ממנו להישגיות מוגברת והענישו אותו על חוסר הצלחה מספקת יחוש מאוים מכישלון חסר משמעות או מחוסר הצלחה מספקת גם אם אין בכך בעייתיות של ממש.
דיכאון רגשי יכול לנבוע גם מניתוב רגשי בעייתי. מוטמע בנו זיכרון רגשי לא מודע, תגובותינו הרגשיות מנתבות אותנו לפעול על-פיו ללא שיקולי כדאיות. בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי לא מודע, המערכת הרגשית תכשיל אותנו!
דוגמאות:
- ילד שספג מהוריו זלזול ביכולותיו וכאדם מבוגר מתקשה להצליח בתחום המקצועי. בכל פעם שהוא מתחיל לעבוד במקום עבודה חדש הוא נתקף בחרדות ובדיכאונות שמכשילים אותו.
- ילד שאימו חשה חרדה של ממש לגביו ומנעה ממנו לצאת מביתו. בבגרותו הוא חש חרדות ותגובות רגשיות כאובות נוספות שגורמות לו להסתגר בביתו וליישם את הזיכרון הרגשי הבעייתי שהוא הטמיע.
בעת שמתעוררות תגובות רגשיות נערכים שני תהליכים:
1. המערכת הרגשית מנתבת אותנו לפעול בהתאם לעולמינו הרגשי.
2. נערך תהליך של הטמעה רגשית - הזיכרון הרגשי יכול להשתנות רק כאשר מתעוררת התגובה הרגשית הכלולה בו. דוגמה לתהליך של הטמעה רגשית הינה רגשות המתעוררים לאחר לידה. האם מנותבת לפעול בהתאם לעולמה הרגשי הלא מודע ובמקביל נערך תהליך של הטמעה רגשית, דמותו של התינוק מוטמעת, ומשתנה עולמה האישי של האם וסדר העדיפויות שלה. כאשר מוטמע באם זיכרון רגשי כאוב יתעורר דיכאון לאחר לידה שינתב אותה לפעול בצורה בעייתית. ההשלכות ההתנהגותיות של הדיכאון יותאמו לעולמה הרגשי הייחודי של האם.
דיכאונות וחרדות אם כך אינם "קלקול" של המערכת אלא תגובות רגשיות הבאות לנתב אותנו לפעול בהתאם לעולמנו הרגשי הלא מודע.
הגדרת הדיכאון העולמית אינה מפרידה בין שני המצבים, אלא כוללת את שניהם וכוללת לכן קריטריונים מנוגדים. למשל, תחושת צער/אשמה או תחושת אנהדוניה - כלומר קושי לחוש הנאה. דוגמה נוספת: תיאבון מוגבר או חוסר תיאבון.
דיכאון רגשי וריקנות רגשית גורמים לקשיים תפקודיים ולחוסר אושר, אבל מדובר למעשה בשני מצבים מנוגדים. דיכאון רגשי הוא מצב שנגרם מפעילות רגשית מוגברת בעוד ריקנות רגשית נגרמת מפעילות רגשית בעוצמה נמוכה. הגדרה נכונה שתאפיין כל אחד מהמצבים תוביל לאבחון נכון ובהתאמה לטיפול מתאים יותר.
כיצד נוכל אנחנו להתמודד טוב יותר עם מצבים אלו?
יותר אנשים מתמודדים בחורף עם ריקנות רגשית מפני שקור מדכא (או מפחית) את עוצמת הפעילות הרגשית. נוכל להתמודד טוב יותר עם ריקנות רגשית באמצעות פעילות גופנית (שגורמת להפרשת אדרנלין ולהגברת רמת הפעילות הרגשית) ובאמצעות הפחתת כמות הפחמימות שאנו אוכלים. הפחתת כמות הפחמימות תסייע מכיוון שהיא תפחית את הפרשת האינסולין הגורם להפחתת עוצמת פעולתה של המערכת הרגשית. (פעולת האינסולין מנוגדת לזו של האדרנלין).
דיכאון רגשי הוא תגובה רגשית הנובעת מעולמינו הרגשי הלא-מודע. לא נוכל לנהוג ביגוד לרגשותינו, אך נוכל לשנות את עולמינו הרגשי. תהליך כזה יגרום לשינוי הניתוב הרגשי הבעייתי. תהליך עמוק של חקר עצמי, שינון, אימון ותרגול יהיו יעילים ויביאו לשינוי בתוכן הזיכרון הרגשי שלנו רק אם נעורר את הרגשות הבעייתיים ונעבד אותם קוגניטיבית. דיכאון רגשי נוצר מתחושת איום סובייקטיבית. לכן, מנטרה שעשויה לסייע לסובלים ממנו, היא: "טוב לי אני לא מאוים".
כל הנאמר אינו תחליף לטיפול רפואי ו/או תרופתי במקרים בהם הוא נדרש.
