יש לחשוף את בני הדור הצעיר למראות הזוועה של השואה, על-מנת שלא רק ידעו על השואה מידע היסטורי יבש, אלא גם יבינו ויחושו את העוצמה ואת השפלות, את חוויית העבר הקשה מנשוא, ואת האחריות שיש לקחת בהווה כדי למגר כל סיכוי וכל סיכון להתקיימותה של עוד שואה.
עוד שואה - לו יכלו כנופיות הטרור ביחד עם מדינות ערב ובסיוע אירופה לעשות ביהודים - היו עושים.
הם לא יעשו, רק מפני שהם אינם יכולים.
זה לא בא בקלות. מדינת ישראל הגיעה למעמד בכיר של מעצמה גרעינית מהחזקות בעולם, בזכות תושיית מנהיגיה וחוסן עמה.
שינוי כזה, ממעמד של היהודי הגלותי הנרדף למעמד של עצמאי וחזק בארצו, יכול לקרות רק נוכח זיכרון השואה.
לא
השואה והגבורה, אלא רק
השואה, והגבורה - היא מה שדרוש עכשיו, כדי שלא תיכון עוד שואה.
זאת צריך לדעת בכל נימי נפשו כל יהודי, כדי שיוכל גם להמשיך ולשרוד את החיים במצב מיוחד במינו וייחודי בין חבר העמים, בו לא נמצאת שום מדינה בעולם - זולת מדינת ישראל: מצב בו שכניה היו עושים בתושביה שואה לו רק יכלו, תוך הסכמה שבשתיקה וחיכוך ידיים בשביעות רצון של מדינות אירופה, ותוך אי-נוחות מסוימת וטרוניית-מה מצד ארצות הברית של אמריקה.
זה הכל.
היתר - על כתפי היהודים ועמיתיהם מבית, העומדים בנטל הכבד והחשוב הזה של להיות יהודי חופשי בארצו, ולהיות - פירושו לשלוט.
לכן, ולא רק למען דבקות באמת ההיסטורית ומניעת הכחשה והתכחשות, כל ילד מילדי ישראל חייב להיחשף למראות השואה שחוו הוריו בגרמניה, בפולין וברוסיה, וביתר המדינות הנאורות של אירופה, במצב בו הרוצחים היו בעיקר גרמנים נאורים, אירופים "ייקים", וגם פולנים, ובידיעת יתר עמי העולם כולל ארה"ב.