במהלך השירות הצבאי שלי, הייתי מוצב בחברון עיר האבות. המטרה שלנו שם הייתה להגן על היישוב היהודי הזעיר שמתקיים שם, זעיר 'בזכות' הסכמי וואי שמסרו את רובה של העיר לידיים ערביות. היישוב היהודי זקוק לשמירה כיוון שהפלשתינים מנצלים כל הזדמנות בכדי לפגוע ביהודים. עד לפני כמה שנים, הפלשתינים ניסו להטריד מינית ולאנוס את הנערות היהודיות, עד שפעולה תקיפה מצידן הפסיקה את המעשים המגונים. הפעולה הייתה הבהרה כי מי שנוגע בנערה יהודייה - דמו בראשו. זה עבד. יש לציין שחברת הכנסת דאז
יעל דיין אמרה: "אז מה קרה, סך הכל נגעו קצת במישהי".
מקרה נוסף הוא הרצח של שלהבת פס הי"ד על-ידי צלף פלשתיני שריסק את המוח של התינוקת בעודה בידיים של אביה. מחבל פלשתיני דקר למוות בני זוג שטיילו ברחוב השוהדה. וזהו רק מדגם זעיר מסך הפעולות הטרוריסטיות שבוצעו.
כתוצאה מכך אין כניסה לפלשתינים לכל תחומי היישוב היהודי (כמה קילומטרים בסך-הכל). ראיתי השבוע סרטון של ארגון אנרכיסטי שזועק נגד ה'עוול' בסגירת רחוב השוהדה למעבר פלשתינים. לא טרחו לציין שם את הטרור הפלשתיני.
באחד מהרחובות יש עמדת בידוק, מעין קרוואן עם מגנומטרים (כמו בחנויות בקניון) דרכו עובר מי שרוצה לעבור ברחוב, כיוון שזהו רחוב המחבר בין שכונה פלשתינית לבית הספר הפלשתיני, ונמצא בתחומי היישוב היהודי. כל מי שחשקה נפשו לעבור, מוזמן לעשות זאת דרך אותה מכולת בידוק. לנשים בהריון ולחולי לב מותר לעבור בצד המכולה בחלק הפנוי של הרחוב, שם יש עמדה עשויה מברזל ובה חייל נוסף. ילדי בית הספר הפלשתיני היו עוברים כל בוקר במכולה בלי שום בעיות.
בוקר אחד החליטו ילדי בית הספר שהם רוצים לעבור ליד המכולה ולא דרך המכולה. הסברנו להם שזה בלתי אפשרי ומי שרוצה עובר דרך המכולה בלבד. הרי כבר היו מספיק מקרים בהם ילדים קטנים נשאו אמצעי לחימה, וכזכור הרחוב הזה הוביל ליישוב היהודי. אבל הם בשלהם - רוצים מסביב למכולה. מה נותר לנו לעשות? מנענו מהם בגופנו. פשוט עמדנו שם, עם מחסומי פלסטיק, ופיזית מנענו מהם לעבור. כל זה בזמן שפלשתינים מבוגרים יותר עוברים בשקט דרך המכולה.
כמובן, ילדי בית הספר עצמם לא חשבו על זה. מי שארגנה הכל הייתה אישה אחת לבושה בגלבייה חומה, שהיה ברור כי היא זו שמארגנת את כל העסק, מלהיטה את הרוחות איפה שצריך ומסבירה לכולם איפה לעמוד. מבוים ומאורגן היטב. וכך עמדו להם מאה ויותר ילדים ברחוב עם המורות שלהם, החזיקו שלטים באנגלית רהוטה עם כתובות כגון it is our right to teach and learn [זוהי זכותנו ללמד וללמוד] וניסו להתפרץ דרכנו בכוח. בין היתר זרקו עלינו אבנים ובקבוקי תבערה, שלא לדבר על יריקות. אף אחד לא נפגע, חוץ מכמה יריקות לעין. המהומות הללו נמשכו במשך כמה ימים רצופים, במהלכם לא הגבנו בשום אופן, חוץ ממעצר של כמה מופרעים במיוחד ועמידה במקום. לא ירינו כדורי גומי, לא זרקנו רימוני הלם (למרות שספגנו אבנים) ולא עשינו כלום. קבוצת ילדים מוסתים מול חיילים שעומדים כמו עצים, חוץ ממעצר של כמה פסיכים. דבר נוסף; ילדים שדורשים דרישה מיותרת לחלוטין - לעבור את הרחוב כשאף אחד לא מונע מהם לעבור. במשך כל המהומות הללו אנשים עברו ברחוב בלי בעיה. אבל הילדים המוסתים התעקשו דווקא איפה שאי-אפשר.
