מדינת ישראל נ' הכפרים הבלתי מוכרים (ב')

השוטטות המהירה על פני שלושה יישובים רחוקה מלהאיר את הבעיה במלוא חומרתה. המספרים שעמדו בפני ועדת גולדברג שהוקמה ב-2007 כללו 98 יישובים, מהם 59 יישובים בדואיים בנגב. ועדת גולדברג, אחרי שנה של עבודה, החליטה החלטות שמעלות אבק במשרד הפנים של אליהו ישי, משרד השיכון של אריאל אטיאס, במשרד התשתיות של עוזי לנדאו ובמשרד המשפטים של יעקב נאמן. וסליחה ששכחתי את כבוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמפאת העומס הכבד המוטל על כתפיו, לא מצא את הזמן הפנוי להתייחס לממצאי ועדת גולדברג - הדורשת כי שישים וחמישה אלף כפריים יזכו לחיים ביישובים מוכרים. מדינה שמצהירה כי פניה להסכם שלום עִם העַם הפלשתיני, חייבת לפתור ומיד את חרפת עשרות רבות של כפרים לא מוכרים ורבבות בני-אדם החיים בהם.

נחלוף ביעף על פני מספר יישובים, בעיקר בצפון ובמרכז. כפר סרכיס נמצא סמוך לשכונת טל בקריית אתא. כפר סרכיס הוקם ב-1910. אך ההבדל בין גבעת טל ובין כפר סרכיס הוא הבדל של אלפי שנות אור. נישאר בצפון. לגדרות של הקיבוץ הגלילי היפהפה לוטם נושק הכפר אלחמדאן. כפר, שעל-פי הרישומים של מדינת ישראל, הוא צעיר בן 130 שנה. למעשה, לוטם יושב על אדמות אלחמדאן. ואילו תושבי אלחמדאן יושבים על כבשת הרש הננסית שנותרה בידיהם. ללא תוכניות מתאר במשך שישים ושתיים שנה כל בית שנבנה הוא בית לא חוקי. אפילו גידור חלקה חקלאית הוא בבחינת בנייה בלתי חוקית, הגם שאין עוררין על בעלות החלקה. הקהילייה של אנשי לוטם חיה בפלנטת אור אחרת, רחוקה מזו שנושקת לגדרותיה - רחוקה-רחוקה מכפריי אלחמדאן. סיפור מצמרר ויותר מזה - קפקאי, הוא סיפור הכפר דאר אלחנון בוואדי ערה. כפר שנוסד לפני 119 שנים. הטענות אינן שייכות לבעלות על הקרקע. הטענה המרכזית היא שמיקומו הוא מפגע וסכנה לנוף הירוק. אך כל הטענות והמענות הממוסמכות בקילומטראז' של מסמכים כלפי דאר אלחנון לא מנעו מהרשויות לאשר את הקמת מצפה אילן. מצפה אילן כבר אינו פוגע בטבע. כי שם לא גרים ערבים.