X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מושגים
בתביעות אזרחיות ההתיישנות תתרחש בחלוף 7 שנים בתביעות של נכי צה"ל נ' משרד הביטחון - בחלוף 3 שנים בלבד אלא אם כן נתקיימה "חבלה רשומה" הכל על "חבלה רשומה"
▪  ▪  ▪
אם החבלה נרשמה, החייל יוכל לתבוע תגמולים בכל מועד, בלא מגבלת התיישנות [AP]

בעוד שבתביעות נזיקין רגילות, התביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מקרות האירוע המזיק, תביעה של חייל משוחרר כלפי אגף השיקום של משרד הביטחון, להכרה בנכותו מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959, תתיישנן בחלוף שלוש שנים, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק:
  • 32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו..."
דא-עקא, לצד הסדר התיישנות מחמיר זה, מובנית בחוק הנכים אפשרות לפרוץ את מחסום ההתיישנות, וזאת בהתקיים חבלה רשומה, וזאת מכוח סעיף 32א לחוק:
  • 32א. "...קצין-תגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לפי סעיף 30, על-אף האמור בסעיף 32(א), אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות זאת וכי נתמלאו תנאים אלה:
    (1) הבקשה מתייחסת לנכות שנגרמה על-ידי חבלה רשומה;
    (2) ההשהיה בהגשת הבקשה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות לבירור הבקשה;
    (3) ההשהיה לא הביאה, ולא הייתה עשויה להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה, או להגדלה ניכרת של הנטל שעל אוצר המדינה בתשלום  התגמולים או במתן טובת הנאה אחרת עקב החמרת הנכות;
    (4) ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי כל צד שלישי האחראי או עשוי להיות אחראי, במישרין או בעקיפין, לחבלה נושא הבקשה.
"חבלה רשומה" מוגדרת בסעיף כך:
"...בסעיף זה "חבלה רשומה" - חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא-הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על-ידי המדינה או על-ידי מוסד ציבורי שאושר לעניין זה על-ידי שר הביטחון...".
בע"א 203/85 בן ארי נגד קצין התגמולים, פ"ד מא (4) 133 (1987) נקבע המבחן לקיומה של "חבלה רשומה" בשלושה:
(א) רישום המעיד על פגיעה בגוף;
(ב) אירוע שגרם לפגיעה זו;
(ג) סמיכות הזמנים בין האירוע שגרם לנכות לבין הרישום.

דרישת רישום החבלה

בע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998) נפסק כי המונח 'חבלה' יפורש באופן נרחב יותר לצורך בחינת התקיימות דרישת רישום החבלה, במסגרת הדיון בטענת הסף, מאשר לצורך הדיון בתביעה גופה, וזאת מכוח הרציונל ולפיו יש להעדיף שמיעת התביעה לגופה מאשר חסימתה על הסף. בענ' (ראשל"צ) 113/06 דויד כהן נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (2008) נפסק כי רישום החבלה צריך להיות מפורט ולא סתמי וכללי, ולהתייחס לנסיבות החבלה, למועדה, וכדומה. בע"א 455/85 קצין התגמולים נגד כספי, פ"ד מב (1) 177 (1985) נפסק כי אין להסתפק באירוע חיצוני, כגון האירוע שהוביל לחבלה, אלא נדרש כי החבלה עצמה תהא רשומה, וכן כי גם מחלה יכולה להיחשב כחבלה, כל עוד ניתן להצביע על אירוע נקודתי שהוביל להתרחשותה (לדוגמה חתכים בגוף אשר הובילו לקרות זיהום). בוע' (ב"ש) 1013/06 מזעקי שלום נ' קצין תגמולים, פורסם בנבו (2007) נפסק כי גם תיעוד של מחלה מהווה תיעוד של חבלה.
נפסק כי מקום בו המסמכים המקוריים אבדו ניתן להוכיח את רישום החבלה בראיות משניות, וזאת הן מכוח דוקטרינת הנזק הראייתי והן מכוח כלל הראייה הטובה ביותר (ע"א 455/85 קצין התגמולים נגד כספי, פ"ד מב (1) 177 (1985)).
כן נפסק כי על הרישום להיות במסמך צה"לי או מסמך רשמי אחר ולא ניתן לראות בתצהיר מטעם המערער את הרישום הנדרש (ע"נ 312/93 תמרי יובל נגד קצין התגמולים, לא פורסם), ואף לא ברישום מקופת החולים (ע"א (חי') 1936/05 אבנר חבר נ' מדינת ישראל - משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים, פורסם בנבו (2006)).
על רישום החבלה להיערך בסמיכות זמנים לקרות החבלה, אם כי, ניתן 'להסתפק' גם ברישום של חבלה מסוג קרוב (ע"א (ת"א) 181/96 עמיר נגד קצין התגמולים, דינים מחוזי, כ"ו (10) 346), וזאת במסגרת המגמה לפרש את חוק הנכים באופן ליברלי אשר מיטיב עם הנכים.

דרישת התקיימות האירוע

נפסק כי יש לפרש את המונח "האירוע אשר גרם לחבלה" ברוחב לב (ענ' (חי') 394/04 ראובן שרון נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים, פורסם בנבו (2004)), וכי אין לדרוש מהחייל להיות "הקורבן הסביר או הממוצע, והמבחן צריך להיות סובייקטיבי (ע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998)).
בעוד שישנה דרישה מכוח הלכת בן-ארי לרשום את עצם החבלה, אין כל דרישה לרישום האירוע, אשר את התקיימותו ניתן להוכיח בכל דרך שהיא (ענ' (ת"א) 17/89 יונה וולף נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (1990)).

דרישת סמיכות הזמנים

תנאי סמיכות הזמנים נועד, בין היתר, להבטיח אותנטיות של הרישומים (ענ' (ראשל"צ) 77/06 פולאדיאן הרצל נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (2006)). עם זאת, מקום בו הפגימה היא נפשית, פגימה אשר ברגיל מתגלה לאיטה, מקלים בדרישת סמיכות הזמנים (ע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998)).

מקורות

עומר יעבץ חוק הנכים : חקיקה, פסיקה והבטים משפטיים, פרלשטיין גינוסר (1999)

תאריך:  22/07/2010   |   עודכן:  24/07/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
כאשר בית הדין הרבני הולך לקראת הבעל בענייני רכוש, ובית המשפט לענייני משפחה הולך לקראת האישה, כל צד מבקש שתביעת הגירושין תידון בערכאה "שלו"    התוצאה - הליך משפטי אחד, שתי סמכויות    הפסיקה חיפשה, וגם מצאה, פתרונות יצירתיים ל'מירוץ סמכויות' זה
ענבל בר-און
האם בתי הדין הרבניים כפופים לפסיקת בית המשפט העליון לעניין 'הלכת השיתוף'? וגם - האם נורמה שאינה מתכוונת להפלות יכולה להפלות? כל זאת ועוד בהלכת בבלי
ענבל בר-און
לא תמיד בתי המשפט יכולים להעניק לאזרח הקטן סעד בזמן אמת    לשם כך נוצר הסעד העצמי    עשיית דין עצמי תחת עינו הפקוחה של בית המשפט
ענבל בר-און
כאשר מעשה מזיק נכנס לגדרי עוולה פרטיקולרית, האם נשללת זכות התביעה בעוולת מסגרת? זו השאלה אשר הועלתה בפרשת כרמלי - הלכה מכוננת לעניין היחס בין עוולות מסגרת לעוולות פרטיקולריות
ענבל בר-און
בכדי להשית על מזיק פיצוי נזיקי על הניזק להוכיח קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזק    בכדי להרשיע אדם בעבירת תוצאה יש להוכיח קשר סיבתי בין ביצוע העבירה לבין התוצאה האסורה    מהו אותו 'קשר סיבתי'?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il