חבלה רשומה

בע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998) נפסק כי המונח 'חבלה' יפורש באופן נרחב יותר לצורך בחינת התקיימות דרישת רישום החבלה, במסגרת הדיון בטענת הסף, מאשר לצורך הדיון בתביעה גופה, וזאת מכוח הרציונל ולפיו יש להעדיף שמיעת התביעה לגופה מאשר חסימתה על הסף. בענ' (ראשל"צ) 113/06 דויד כהן נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (2008) נפסק כי רישום החבלה צריך להיות מפורט ולא סתמי וכללי, ולהתייחס לנסיבות החבלה, למועדה, וכדומה. בע"א 455/85 קצין התגמולים נגד כספי, פ"ד מב (1) 177 (1985) נפסק כי אין להסתפק באירוע חיצוני, כגון האירוע שהוביל לחבלה, אלא נדרש כי החבלה עצמה תהא רשומה, וכן כי גם מחלה יכולה להיחשב כחבלה, כל עוד ניתן להצביע על אירוע נקודתי שהוביל להתרחשותה (לדוגמה חתכים בגוף אשר הובילו לקרות זיהום). בוע' (ב"ש) 1013/06 מזעקי שלום נ' קצין תגמולים, פורסם בנבו (2007) נפסק כי גם תיעוד של מחלה מהווה תיעוד של חבלה. נפסק כי מקום בו המסמכים המקוריים אבדו ניתן להוכיח את רישום החבלה בראיות משניות, וזאת הן מכוח דוקטרינת הנזק הראייתי והן מכוח כלל הראייה הטובה ביותר (ע"א 455/85 קצין התגמולים נגד כספי, פ"ד מב (1) 177 (1985)). כן נפסק כי על הרישום להיות במסמך צה"לי או מסמך רשמי אחר ולא ניתן לראות בתצהיר מטעם המערער את הרישום הנדרש (ע"נ 312/93 תמרי יובל נגד קצין התגמולים, לא פורסם), ואף לא ברישום מקופת החולים (ע"א (חי') 1936/05 אבנר חבר נ' מדינת ישראל - משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים, פורסם בנבו (2006)). על רישום החבלה להיערך בסמיכות זמנים לקרות החבלה, אם כי, ניתן 'להסתפק' גם ברישום של חבלה מסוג קרוב (ע"א (ת"א) 181/96 עמיר נגד קצין התגמולים, דינים מחוזי, כ"ו (10) 346), וזאת במסגרת המגמה לפרש את חוק הנכים באופן ליברלי אשר מיטיב עם הנכים.

נפסק כי יש לפרש את המונח "האירוע אשר גרם לחבלה" ברוחב לב (ענ' (חי') 394/04 ראובן שרון נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים, פורסם בנבו (2004)), וכי אין לדרוש מהחייל להיות "הקורבן הסביר או הממוצע, והמבחן צריך להיות סובייקטיבי (ע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998)). בעוד שישנה דרישה מכוח הלכת בן-ארי לרשום את עצם החבלה, אין כל דרישה לרישום האירוע, אשר את התקיימותו ניתן להוכיח בכל דרך שהיא (ענ' (ת"א) 17/89 יונה וולף נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (1990)).

תנאי סמיכות הזמנים נועד, בין היתר, להבטיח אותנטיות של הרישומים (ענ' (ראשל"צ) 77/06 פולאדיאן הרצל נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו (2006)). עם זאת, מקום בו הפגימה היא נפשית, פגימה אשר ברגיל מתגלה לאיטה, מקלים בדרישת סמיכות הזמנים (ע"א (ב"ש) 1031/98 בנימין לוי נגד קצין התגמולים, תק-מח, 98(3), 4643 (1998)).

עומר יעבץ חוק הנכים : חקיקה, פסיקה והבטים משפטיים, פרלשטיין גינוסר (1999)