X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מושגים
האם חברת החשמל, קק"ל, הסוכנות היהודית, הטכניון הם גופים פרטיים? לכאורה כן - אך הם ממלאים פונקציה ציבורית אשר מכוחה- יש להחיל עליהם במקביל גם את דיני המשפט המנהלי הכל על גופים דו-מהותיים
▪  ▪  ▪
חברת החשמל כדוגמא לגוף דו מהותי [צילום: פלאש 90]
זכויות האדם במשפט הפרטי
ענבל בר-און
ברגיל, זכויות היסוד של הפרט הן חובה המוטלת על השלטון * האם גם פרטים מובהקים חבים בכיבוד זה את זכויות האדם של רעהו? לשיטת אהרן ברק: כן
לרשימה המלאה

גופים דו מהותיים הינם גופים אשר הולדתם במשפט הפרטי, הם התאגדו מכוח דיני המשפט הפרטי, אולם עקב מאפיינים מסוימים, כגון מילוי תפקיד ציבורי על-פי דין, או מילוי פונקציה ציבורית חיונית, או זיקה מוסדית לגופים ציבוריים, ישנו הצדק להחיל עליהם את דיני המשפט המנהלי והם קרויים גופים דו מהותיים.
המושג גופים דו מהותיים התפתח בפסיקה, בהקשר של גופים ציבוריים ו/או ממשלתיים אשר פעלו במשפט הפרטי, והועלתה השאלה, איזה דין צריך לחול על גופים אלו בפועלם במשפט הפרטי.
הפסיקה טבעה את המונח דואליות נורמטיבית וזאת בכדי להתמודד עם סוגיה זו, קרי, תחולה משותפת הן של כללי המשפט הפרטי והן של דיני המשפט הציבורי לצורך הגעה לפתרון המשפטי הנכון של הסוגיה שעולה בהקשר של הגוף הדו-מהותי. הגם שהפסיקה החלה לדון בגופים דו מהותיים דרך גופים ציבוריים אשר פעלו בתחומי המשפט הפרטי, מהר מאד הדיון בגופים דו מהותיים ובדין הראוי שיש להחיל עליהם, עבר למגרש הגופים שנוסדו במשפט הפרטי אך קיימו מאפיינים שונים של רשויות שלטוניות וגופים ציבוריים. דיון זה רלוונטי בייחוד בעידן ההפרטה אשר בו ממשלות מתפרקות מתפקידיהן המסורתיים לטובת גופים פרטיים ואוצלות להם סמכויות: אותם גופים פרטיים, אשר נכנסו לנעלי הרשות השלטונית, אינם יכולים לחסות בצל היותם "גופים פרטיים" בכדי להנות מן האוטונומיה שמקנה המשפט הפרטי לגופים פרטיים, שכן היות והם עושים שימוש במשאבי ציבור, קרי, נכסים ציבוריים הופקדו בידיהם והם אינם עושים בקניינם שלהם, עליהם לנהוג כנאמני הציבור ולהיכפף לכללי המשפט הציבורי.
גופים דו מהותיים בעצם קיומם, מטשטשים את ההבחנה המסורתית בין משפט פרטי המבוסס על התקשרות בין שני פרטים רצוניים ושווים, לבין משפט ציבורי אשר מושתת על ההכרה בפערי הכוחות בין האזרח הקטן למדינה ועל הצורך להגן, באמצעות כללי המשפט המנהלי, על האזרח הקטן, מפני פערי כוחות אלו. עצם קיומם מחייב התייחסות לאותו גוף על-פי שתי מערכות דינים, הפרטית והציבורית כאחד: מחד, בשל הולדתו של הגוף במשפט הפרטי, יש לכבד את כובעו הפרטי, ולהכיר בהיבטיו הפרטיים ומאידך, בשל השימוש שהגוף עושה במשאבי ציבור, יש להכפיף אותו לנורמות מתחום המשפט הציבורי.
אך דוקטרינת הגופים הדו מהותיים אינה הדרך היחידה לטשטוש גבולות בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי; דוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי אשר פותחה על-ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק גם היא מהווה דרך נוספת לטשטוש הגבולות בין המשפט הציבורי לפרטי.
לפי דוקטרינה זו, יש להחיל את זכויות האדם החוקתיות ביחסים בין פרטים, וזאת משום שזכויות האדם מהוות "טוב טבעי" ומשום שגם בין פרטים יכולים להווצר פערי כוחות: כך לדוגמא, בין מעביד לעובד ישנם פערי כוחות, בין בעל דירה לדייר, וכדומה.
אך בעוד שדוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי אינה מכירה בהבדלים בין משפט ציבורי למשפט פרטי, ומוחקת הבדלים אלו לגמרי, הרי שדוקטרינת הגופים הדו מהותיים מכירה בדיכוטומיה 'משפט פרטי-משפט ציבורי' ואך ורק מבקשת להזיח את קו הגבול ולהכיר במצבים שבהם גופים מצוים ב'מרחב התפר' שבין הפרטי לציבורי.
בעוד שדוקטרינת זכויות האדם במשפט הפרטי קוראת אל תוך המשפט הפרטי, דרך מונחי שסתום כגון תום לב, תקנת הציבור, רשלנות והיפר חובה חקוקה את זכויות היסוד החוקתיות כגון חופש הביטוי, הזכות לשוויון, הזכות לכבוד, וכדומה, אך לא את דיני המשפט המנהלי, דוקטרינת הגופים הדו מהותיים קוראת אל תוך המשפט הפרטי, מקום בו מן הראוי להחיל את הדוקרינה, את כללי המשפט המנהלי לתוך גופים פרטיים.
הפסיקה אינה עקבית בסיווג גופים כדו מהותיים; היא לא השכילה ליצור משנה סדורה וקוהרנטית לסיווג גופים דו מהותיים: היא אומנם הצביעה על מאפיינים שונים בתוך גופים פרטיים אשר יהפכו אותם לגופים דו מהותיים, כגון ביצוע תפקיד שלטוני מכוח דין, ביצוע פונקציה שברגיל גוף ציבורי אמור לבצע, מימון מכספי הציבור, מונופול, זיקות מוסדיות שונות וכו', אך היא לא יצרה דרך סדורה ובדוקה לסווג גופים כדו מהותיים באופן שיוביל לתוצאות קוהרנטיות בפסיקה, ומחד, לא יעוול גופים פרטיים תוך הגדרתם כ"דו מהותיים" ומאידך, לא יפגע בציבור על-ידי המנעות מהגדרת גופים דו מהותיים כפרטיים.
ד"ר אסף הראל, בספרו גופים דו מהותיים נטל את המשימה של סיווג גופים דו מהותיים על-פי פרמטרים ברורים. הוא מצא כי המשותף לגופים דו מהותיים הוא שהם עושים שימוש במשאבי ציבור.
לשיטתו, יש להגדיר גופים דו מהותיים ככאלו לעניינים נקודתיים, ולא באופן גורף. אוניברסיטה, לדוגמא, תיחשב כגוף דו מהותי ביחסיה עם התלמידים, לדוגמא, אך לא תיחשב כגוף דו מהותי כאשר היא רוכשת ציוד משרדי לצורכי פעילותה השוטפת.
עוד לשיטתו, גם אנשים - ולא רק תאגידים, עשויים להיחשב כ"אישיות דו מהותית".
בספרו "גופים דו מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח)" הוא מקטלג את הטעמים שבשלם סיווגה הפסיקה גופים פרטיים כדו מהותיים:
א. ביצוע תפקיד שלטוני על-פי דין: כך לדוגמה חברת החשמל, או החברות אשר מתפעלות את תוכנית ויסקונסין, מבצעות תפקיד שלטוני על-פי דין.
ב. זיקה פונקציונלית - גוף אשר מקיים פונקציה ציבורית חיונית, מעניק שירות לציבור, פועל שלא למטרות רווח, מהווה מונופול בתחומי, מרכז בידיו כוח בלתי מרוסן העלול להיות מנוצל לרעה, או ניזון מכספי ציבור.
ג. זיקה מוסדית - גוף אשר מצוי בבעלות גוף מוסדי, קרוב לו רעיונוית, מפוקחת על ידו או ממומן על ידו.
כאמור, לשיטת הראל, המשותף לכל אלו הוא השימוש שעושה הגוף במשאבי ציבור: המבנה החברתי הוא שהוליד את הצורך הציבורי בשירותים אלו שהגוף ממלא, והיות וכוחו של הגוף נשאב מן הצורך הציבורי והמבנה החברתי, עליו, בתמורה, לתפקד כנאמן הציבור ולהיכפף לכללי המשפט המנהלי למען הציבור.
חידוש נוסף של ד"ר אסף הראל בספרו הוא שיש להחיל את דוקטרינת הגופים הדו מהותיים על גוף פרטי לאורו של עיקרון המידתיות - היינו, היות והחלת הדוקטרינה על גוף פרטי פוגעת באוטונומיה שלו כגוף פרטי, יש לבדוק טרם מחילים על גוף פרטי את כללי המשפט המנהלי אם אין דרך להשיג את תכלית השמירה על אינטרס הציבור בדרך פחות פוגענית.

מקורות

אסף הראל, גופים דו-מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח).

ערך זה מבוסס על הקורס שמעביר ד"ר אסף הראל במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב "גופים דו מהותיים: גופים פרטיים במשפט הציבורי".
תאריך:  31/07/2010   |   עודכן:  14/08/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
לכל אדם שניזק או הופר כנגדו חיקוק עומדת הזכות להגיש תביעה    בכפוף להתיישנות    ההתיישנות בחוק עומדת על שבע שנים    אלא אם מדובר בדיני עבודה או בחוקים סוציאלים    על השעון המתקתק של מגישי התביעות
ענבל בר-און
חוק ההתיישנות קובע שתביעה מתיישנת בחלוף 7 שנים    אלא אם כן הנך נכה צה"ל אשר חפץ לתבוע את משרד הביטחון    אז התביעה תתישן בחלוף 3 שנים    אלא אם כן...
ענבל בר-און
בתביעות אזרחיות ההתיישנות תתרחש בחלוף 7 שנים    בתביעות של נכי צה"ל נ' משרד הביטחון - בחלוף 3 שנים בלבד    אלא אם כן נתקיימה "חבלה רשומה"    הכל על "חבלה רשומה"
ענבל בר-און
כאשר בית הדין הרבני הולך לקראת הבעל בענייני רכוש, ובית המשפט לענייני משפחה הולך לקראת האישה, כל צד מבקש שתביעת הגירושין תידון בערכאה "שלו"    התוצאה - הליך משפטי אחד, שתי סמכויות    הפסיקה חיפשה, וגם מצאה, פתרונות יצירתיים ל'מירוץ סמכויות' זה
ענבל בר-און
האם בתי הדין הרבניים כפופים לפסיקת בית המשפט העליון לעניין 'הלכת השיתוף'? וגם - האם נורמה שאינה מתכוונת להפלות יכולה להפלות? כל זאת ועוד בהלכת בבלי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il