שופט בית משפט השלום בירושלים,
ארנון דראל, פסק (יום ג', 3.08.10) פיצוי בסך של 630,000 ש"ח לילדה בת 10 אשר עקב אי אבחון במועד של תסמונת CHD, נותרה נכה וצולעת לשארית חייה.
הילדה, אשר נולדה בבית חולים ליולדות דג'אני במזרח ירושלים, שוחררה מבית החולים מבלי שעברה שתי בדיקות חיוניות (אורטולני וברלו) אשר נועדו לאבחן תסמונת זו, והמשיכה במעקב ב'טיפת חלב' ברשות אונר"א, גם שם לא בוצעו בדיקות לאיתור התסמונת. רק משהגיעה הילדה לגיל שנה וחצי, הוריה שתו ליבם לכך שהיא צולעת בהליכתה, ואז אובחנה התסמונת. היא נותחה שלוש פעמים, אך בשל האבחון המאוחר, לא היה בכך כדי לשפר את מצבה אלא במעט, ועד עצם היום הזה היא צולעת, הילדים לועגים לה, היא מתעייפת מהר מפעילות פיזית מינורית כגון הליכה או עליה במדרגות וסובלת כאב אחרי זמן קצר של פעילות מסוג זה, ובנוסף, קיים סיכון של החמרה במצבה ויתכן שתזדקק לניתוחים לעתיד.
בית המשפט קבע כי בית החולים, אשר ביצע בדיקה אחת לגילוי התסמונת, אך לא בדיקה נוספת כמתבקש, אחראי למלוא אובדן סיכויי החלמתה של התובעת וזאת בלא קשר לעובדה שגם 'טיפת חלב' ברשות אונר"א התרשלה, שכן אין נפקא מינה שהיה מתרשל נוסף, כל עוד
התרשלותו של אחד המתרשלים עומדת על 100%.
בנסיבות חסינותה של אורנ"א חויב בית החולים במלוא הנזק. עם זאת - נפסק כי לא ניתן להטיל אחריות על קופת החולים אשר לא ביצעה בדיקות אלו: השופט ארנון דראל קבע כי רופאי קופת החולים לא היו אמורים להניח כי 'טיפת חלב' ברשות אונר"א אינה מבצעת את עבודתה כראוי, וגם אם התובעת הובאה לקופת החולים בשל בעיות רפואיות שונות, לא חלה על קופת החולים חובה לבצע בדיקה כוללת בכל פעם שהתובעת הובאה עם טענה קונקרטית. אומצה טענת קופת החולים כי חיוב לבצע בדיקה מקיפה בכל פעם שחולה מגיע עם טענה קונקרטית יטיל נטל בלתי סביר על קופות החולים.
נכותה של התובעת הוערכה ב 28%, אולם נפסקה לה נכות תפקודית בשיעור של 15% וזאת משום שנפסק כי היא מוגבלת אך ורק בהליכה ויכולה לבחור לעצמה סוגי עיסוקים אשר מתבצעים בישיבה. לתובעת נפסק נזק לא ממוני בשיעור של 225 אלף ש"ח. כן נפסקו לה כ 30,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, וסך הפיצוי שנפסק לה עמד על 630,000 ש"ח, פיצוי אשר אמור להיות מופקד בחשבונה עד להגיעה לגיל 18, אז תוכל לעשות בו שימוש.
