X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  פסיקה
ילדה שנולדה עם תסמונת CDH לא אובחנה בזמן אמת, ושוחררה מבית היולדות בלא כל הנחיות לטיפול כשהתסמונת אובחנה - זה היה מאוחר מידי היא אבדה את סיכוייה להחלים ממנה, עברה שלושה ניתוחים קשים, שבקושי סייעו היא צולעת, וסובלת מלעג הילדים הפיצוי 630,000 ש"ח
▪  ▪  ▪
אינה יכולה להשתתף בפעילויות עם שאר הילדות [פלאש 90]
"הצעת חוק פרטית פועלת לחיסול ענף הרשלנות הרפואית"
עופר וולפסון
כך טוענת לשכת עורכי הדין, אשר הודיעה כי היא מתנגדת להצעת החוק שהגיש ח"כ מאיר שטרית * ע"פ ההצעה, הזכאות לפיצוי תיקבע ע"י ועדה רפואית מטעם המדינה, וסכום הפיצוי בגין כאב וסבל יוגבל
לרשימה המלאה

נפגע רשלנות רפואית יפוצה בגין אובדן סיכויי החלמתו
ענבל בר-און
המנוח, אשר נפטר בחלוף חמש שנים מיום ביקורו בבית החולים סורוקה עקב רשלנות בית החולים, הגיע לבית החולים כשהוא במצב בריאותי גרוע * ברם, התרשלות בית החולים הקיצה את הקץ על סיכויי החלמתו, ועל כך פוצה עזבונו
לרשימה המלאה

שופט בית משפט השלום בירושלים, ארנון דראל, פסק (יום ג', 3.08.10) פיצוי בסך של 630,000 ש"ח לילדה בת 10 אשר עקב אי אבחון במועד של תסמונת CHD, נותרה נכה וצולעת לשארית חייה.
הילדה, אשר נולדה בבית חולים ליולדות דג'אני במזרח ירושלים, שוחררה מבית החולים מבלי שעברה שתי בדיקות חיוניות (אורטולני וברלו) אשר נועדו לאבחן תסמונת זו, והמשיכה במעקב ב'טיפת חלב' ברשות אונר"א, גם שם לא בוצעו בדיקות לאיתור התסמונת. רק משהגיעה הילדה לגיל שנה וחצי, הוריה שתו ליבם לכך שהיא צולעת בהליכתה, ואז אובחנה התסמונת. היא נותחה שלוש פעמים, אך בשל האבחון המאוחר, לא היה בכך כדי לשפר את מצבה אלא במעט, ועד עצם היום הזה היא צולעת, הילדים לועגים לה, היא מתעייפת מהר מפעילות פיזית מינורית כגון הליכה או עליה במדרגות וסובלת כאב אחרי זמן קצר של פעילות מסוג זה, ובנוסף, קיים סיכון של החמרה במצבה ויתכן שתזדקק לניתוחים לעתיד.
בית המשפט קבע כי בית החולים, אשר ביצע בדיקה אחת לגילוי התסמונת, אך לא בדיקה נוספת כמתבקש, אחראי למלוא אובדן סיכויי החלמתה של התובעת וזאת בלא קשר לעובדה שגם 'טיפת חלב' ברשות אונר"א התרשלה, שכן אין נפקא מינה שהיה מתרשל נוסף, כל עוד התרשלותו של אחד המתרשלים עומדת על 100%.
בנסיבות חסינותה של אורנ"א חויב בית החולים במלוא הנזק. עם זאת - נפסק כי לא ניתן להטיל אחריות על קופת החולים אשר לא ביצעה בדיקות אלו: השופט ארנון דראל קבע כי רופאי קופת החולים לא היו אמורים להניח כי 'טיפת חלב' ברשות אונר"א אינה מבצעת את עבודתה כראוי, וגם אם התובעת הובאה לקופת החולים בשל בעיות רפואיות שונות, לא חלה על קופת החולים חובה לבצע בדיקה כוללת בכל פעם שהתובעת הובאה עם טענה קונקרטית. אומצה טענת קופת החולים כי חיוב לבצע בדיקה מקיפה בכל פעם שחולה מגיע עם טענה קונקרטית יטיל נטל בלתי סביר על קופות החולים.
נכותה של התובעת הוערכה ב 28%, אולם נפסקה לה נכות תפקודית בשיעור של 15% וזאת משום שנפסק כי היא מוגבלת אך ורק בהליכה ויכולה לבחור לעצמה סוגי עיסוקים אשר מתבצעים בישיבה. לתובעת נפסק נזק לא ממוני בשיעור של 225 אלף ש"ח. כן נפסקו לה כ 30,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות, וסך הפיצוי שנפסק לה עמד על 630,000 ש"ח, פיצוי אשר אמור להיות מופקד בחשבונה עד להגיעה לגיל 18, אז תוכל לעשות בו שימוש.

עובדות המקרה

התובעת נולדה ביום 12.01.2000 בבית החולים ליולדות דג'אני במזרח ירושלים. באותו יום נבדקה על-ידי רופא ילדים אשר בדק גם את הירכיים ומצא את הבדיקה תקינה. היא שוחררה מבית החולים ביום שלאחר מכן, אך אין תיעוד על כך שבעת השחרור נערכה בדיקה נוספת. מעקב ההתפתחות של התובעת נעשה במרפאת אונר"א ושם אף נתנו לה החיסונים. התובעת הגיעה שלוש פעמים למרפאת קופת חולים עם בעיות רפואיות שונות, אך לא נערכה לה בדיקת ירכיים. בהגיעה התובעת לגיל שנה וחצי שמו הוריה לב כי הליכתה משונה, הם פנו לאורטופד, היא אובחנה כסובלת מ-CDH, והיא עברה שלושה ניתוחים. מצבה השתפר אך במעט והיא סובלת מצליעה, מתקשה בהליכה, הילדים בכיתה לועגים לה, היא אינה יכולה להשתתף בפעילות הבית ספרית ולאחר זמן קצר של פעילות פיזית היא חשה כאבים.

טענות הצדדים

טענות הנתבעים
לטענת קופת החולים, מקום בו מובאת פעוטה לבדיקה בגין בעיות מסוימות, לא חלה עליה חובה לערוך לה בדיקות כלליות ומקיפות. בדיקות התפתחות הנין מתפקידה של 'טיפת חלב'. ברם, היות שמרפאות 'טיפת חלב' במזרח ירושלים הינן באחריות אונר"א, אשר זוכה לחסינות, שאלת אחריותה של קופת החולים נותרה רלוונטית. עוד גורסים הנתבעים כי מקום בו התובעת הייתה בטיפולה של 'טיפת חלב' של אונר"א, הייתה להם הזכות להניח כי היא מקבלת שם את כל הטיפולים והבדיקות הנדרשות ואין להחיל על רופא ילדים של הקופה לבדוק את הפעוטה מא'- ועד ת' בכל פעם שהיא מגיעה לקופת החולים.
לטענת בית החולים בוצעה בבדיקה אחת אשר תוצאתה הייתה תקינה ולא היה צורך בקיום בדיקה נוספת וזאת היות והפעוטה לא נמצאה בקבוצת סיכון לחלות במחלה.
טענות התובעת
  • ניתן היה לאבחן את המחלה במועד ולטפל בה - לשיטת האורתופד, ד"ר הרולד קלצ'קו, "פריקה מולדת של פרקי הירכיים היא אחת המחלות המוכרות בתינוקות וליקוי כזה ניתן לאבחן מייד לאחר הלידה או במהלך חודשי החיים הראשונים במסגרת בדיקה קלינית פשוטה, שאמורה להתבצע על-ידי רופא ילדים בחדר לידה, במרפאה מקומית ומרפאת טיפת חלב. בדיקה כזו הייתה יכולה להצביע מייד על חשד להפרעה בתפקוד פרקי הירכיים ולהביא לקביעת האבחנה. במקביל, כך הוא מציין, קיימים אמצעי הדמייה שניתן לאבחן באמצעותם במדויק". כן הוא מציין כי הבעיה שכיחה בעיקר בילדות (פי 6 – 4 מאשר בילדים) וכי אבחון מוקדם – טרם גיל שישה חודשים, עשוי להוביל – באמצועת טיפול שמרני – ל-98-95 אחוזי החלמה. לשיטת המומחה, "ככל שהאבחון נעשה לאחר שישה חודשים קיים קושי בתיקון הליקוי ואז יש צורך בביצוע ניתוחים והסיכוי להירפא נמוך יותר. במקרה ההנדון האבחון המאוחר גרם לליקוי אצל התובעת שלאחר הניתוחים שעברה – הביא לכך שנותרה נכות.

קביעות בית המשפט

  • בית החולים התרשל בכך שלא ביצע בדיקה חוזרת של הירכיים בטרם שוחררה התובעת מבית החולים - אומנם בית החולים לא התרשל באופן בו בוצעה הבדיקה הראשונה או בהנחיות שנתן לתובעת עובר לשחרורה מבית החולים אך התרשל בכך שלא ערך בדיקה חוזרת של הירכיים בטרם שחרור התובעת מבית החולים. הבדיקה הנוספת טרם השחרור מבית החולים נדרשת, ובהיעדר רשומה שבדיקה שכזו נעשתה, ניתן להניח כי בדיקה שכזו לא בוצעה.
  • קופת החולים לא התרשלה - שכן רופאי קופת החולים פועלים בידיעה שנעשה מעקב מקביל להתפתחות התינוקת במסגרת 'טיפל חלב' של אונר"א ואין לדרוש מהם להניח כי התינוקת אינה מטופלת/נבדקת כהלכה שם, ואין לדרוש מרופא קופת-חולים כי יצא מתוך הנחה שכזו ויבדוק פעוטות הבאים אליו מא' ועד ת' בכל ביקור שלהם.
  • הקשר הסיבתי ואובדן סיכויי החלמה - יש לקבוע קשר סיבתי מלא בין התרשלות בית החולים לבין הנזק שנגרם. היות ובית החולים נמנע מעריכת בדיקה חיונית אותה היה צריך לערוך בעת השחרור, הרי עליו הנטל להראות שאם הייתה נעשית הבדיקה לא הייתה המחלה מאותרת. בנסיבות אלו משאי עריכת הבדיקה בעת השחרור מבית החולים גרמה לנזק ראייתי, שמנע מהתובעת את הוכחת הקשר, הרי שיש לראות את הנתבעים כמי שעליהם להוכיח כי אינו מתקיים והם לא עמדו בו. במילים אחרות: בשל התרשלות בית החולים נמנעה האפשרות לברר את הקשר הסיבתי בין אי עריכת הבדיקה לבין אי גילוי המחלה במועד מוקדם והמסקנה מכך שיש להניח קיום קשר סיבתי.
  • התרשלות אונר"א אינה מנתקת את הקשר הסיבתי - לא ניתן לראות בהתרשלות אונר"א בטיפול בתובעת ככזו המנתקת את הקשר הסיבתי ואין לראות באשמה של אונר"א את הסיבה המכרעת לנזק או כמי שפעלה במתכוון לגרימתו אלא מדובר בשני מזיקים שהתרשלו וגרמו לנזק. במצב דברים זה, שני גורמים הביאו לאבדן סיכויי ההחלמה אך אין משמעות הדבר כי כל אחד מהם אחראי רק לחלק מהאובדן. שניהם אחראים למלוא האובדן של סיכויי ההחלמה. אין נפקא מינה כי אונר"א חסינה שכן האינטרס הציבורי מחייב תשלום מלוא הפיצוי לניזק.
  • הנזק שנגרם לתובעת - האב מתאר כי התובעת הולכת בצליעה, מתקשה בעמידה ובהליכה ממושכות ואינה יכולה להשתתף בפעילויות שונות בבית הספר ובמסגרת חברתית. עוד הוא טוען כי היא סופגת עלבונות מילדים אחרים שלועגים לה על צורת ההליכה.
  • הנכות שנגרמה לתובעת - יש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' פורת מטעם התובעת, ולפיה לתובעת נכות של 28% המורכבת מצלקת וקשיים בהליכה, וכי מצבה עלול להחמיר עקב שינויים ניווניים כתוצאה מתהליך פרוגרסיבי שיגרום לשפשוף של הסחוס, וכי משמעות הדבר כי נגרם כאב מפעולות נוספות להליכה והחמרה של המוגבלות. לשיטתו, ניתן לטפל במצב זה בניתוח ולעצור את תהליך הניוון, אולם הניתוח בו מדובר כרוך ביסכון 'מעבר לשגרה' של פגיעה בעצבים, בכלי דם וסיבוכים.
  • נזק לא ממוני - בהתחשב בנכות שנקבעה, החשש מהחמרה עתידית והשלכותיה האפשריות על התובעת, ובשים לב לריבית שנצברה מאז האירועים יש להעמיד את הפיצוי בגין הנכות על סך של 225,000 ש"ח.
  • פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות- הגם שהתובעת ביקשה לקבל פיצוי בגין 27% עד 37% גריעה מכושר השתכרותה, יש לפצותה בגין גריעה של 15% מכושר השתכרותה שכן יש באפשרותה לבחור בעיסוקים אשר אינם מחיבים עמדה או הליכה ומתאפשרים בישיבה, ודווקא בשל גילה הצעיר היא יכולה להתאים את עצמה כבר מעתה לעיסוקים מסוג זה.
  • פיצוי בגין עזרה וסיעוד - התובעת תזקק בעתיד לעזרה במטלות בית קשות, ונזקקה עד כה לעזרה מהוריה ועל כן יש להעמיד את הפיצוי – לעבר ולעתיד, על סך של 50,000 ש"ח.
  • פיצוי בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות - עקב נכותה של התובעת, היא תזקק רבות לנסיעה במונית מקום בו אלמלא הפגיעה יכלה ללכת ברגל. על כן יש לפסוק הוצאות נסיעה וטיפולים רפואיים (אשר יש להניח שחלקם לא יכוסו בידי קופות החולים) לעבר ולעתיד בסך של 30,000 ש"ח.

תוצאת ההליך

ד"ר רגאי דג'אני יחויב לשלם לתובעת סך של 630,000 ש"ח פיצוי בגין נזק לא ממוני (225 אלף ש"ח), גריעה מכושר ההשתכרות (325,000 ש"ח), עזרת הזולת (50,0000 ש"ח), הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה (30,000 ש"ח), סכום אשר יופקד בחשבון התובעת ותיאסר משיכה ממנו עד הגיעה לגיל 18. התביעה כנגד שירותי בריאות כללית נדחית.

פרטי ההליך

- בבית משפט השלום בירושלים
- בפני השופט ארנון דראל
- בשם התובעת: עו"ד מירון קיין
- בשם ד"ר רגאי דג'אני ושירותי בריאות כללית: עו"ד איתן האזרחי

ת"א 10386 חלא מאהר עיד נ' ד"ר רגאי דג'אני ואח' (ניתן ביום 3.08.10)
תאריך:  09/08/2010   |   עודכן:  10/08/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 ארנון דראל / Arnon Darel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לא אובחנה בזמן ותפוצה ב-630,000 ש"ח
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
גם לרופאים יש אחריות!!!!! ל"ת
אחראי  |  10/08/10 06:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
הנחיה 80.23 קובעת כי נכה שקיבל הכרה בעקבות ערעור לבית המשפט יקבל תגמול רטרואקטיבי, אך הטבות אחרות - מעתה ואילך    אך ההליכים המשפטיים אורכים שנים ונכים מסוימים זוכים בהכרה כעבור עשור    הנחיה סבירה? השופטת אגמון גונן קבעה שלא, וביטלה אותה    על שיקולי תקציב, סבירות ומידתיות
ענבל בר-און
העובד לקה בפרקינסון עקב עבודתו במשך עשורים עם חומרים כימיים מסוכנים    לא יפוצה בשל דיני ההתיישנות    השופטת ארבל מותחת ביקורת על דיני ההתיישנות ככל שמדובר במחלות סמויות
ענבל בר-און
מהפכה: נכה תאונת עבודה אשר נתון בכיסא גלגלים ואשר נזקק לטיפולים להקלת הכאב, ביקש מן המוסד לביטוח לאומי מימון לטיפולי רפואה משלימה    המוסד סירב    ביה"ד הארצי לעבודה: עם השתנות העיתים, יש לפרש את המונח "ריפוי" כך שיכלול גם טיפולי רפואה משלימה    שעתה היפה של הפרשנות התכליתית
ענבל בר-און
לאחר שמספר יריות נורו לעברו של מוראד עמאש, מנהל בית ספר תיכון וסטודנט למשפטים, ולאחר שהמשטרה התעלמה מתלונותיו, הוא החליט לעשות מעשה ולהחזיק נשק ללא רשיון    בקשתו לביטול ההרשעה בשל נסיבותיו, נדחתה
ענבל בר-און
לאחר שהבנק חתם עם הלקוחות על הסכם סילוק כל התביעות והחובות - הוא נפנה לפתוח כלפיהם הליכי הוצאה לפועל    ביהמ"ש הורה על הבנק לפצות את הלקוחות בגין עוגמת הנפש ועצר את ההליכים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il