בעיצומה של הסערה שפרצה בעקבות חשיפת פרשת גלנט על-ידי
אמנון אברמוביץ' ו
רוני דניאל בשידור ערוץ 2 ביום שישי האחרון (6.8.10), מדווחים בתקשורת על תגלית נוספת. היום (11.8.10)
פורסמו פרטים על נספח שהיה מצורף למסמך גלנט, ובו נרמז לכאורה על קשרי חברות בין אישים בצמרת צה"ל, המטכ"ל והמערכת הפוליטית. עדיין לא ברור מה מטרת הנספח ואיך הוא קשור למסמך העיקרי, משום שאין בו הסברים ורב הנסתר על הגלוי.
רוב בני האדם במגזר הפרטי, העסקי או הפוליטי-ציבורי, שואפים להיות "מרושתים" היטב. רישות חברתי (Networking) מגדיל את הסיכוי שלנו ליהנות מטווח רחב של מידע חיוני, לקבל תמיכה ולהישען על קשרי אמון הדדיים. רשתות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים. להיות מרושת בארגון ובעולם העסקי, פירושו לזכות ביתרונות יחסיים. כל עוד הקשר הרמוני, הרשת החברתית מביאה ברכה לחבריה.
חברים רבים מקושרים עם אלוף פיקוד הדרום והמועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא,
יואב גלנט. הוא אינו מסתיר זאת. חבריו כוללים אישים מפורסמים ודמויות מפתח החל בעמרי שרון עד ראש המטה של
אהוד ברק. לאורך שירותו הצבאי – מימיו בשייטת, דרך כהונתו כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר
אריאל שרון, ועד לתקופתו בלשכת המפקד של פיקוד דרום - רכש האלוף גלנט חברים רבים.
גלנט שמר על קשרים חברתיים עם אישים שהכיר לאורך כל הקריירה הצבאית שלו. החיבור של גלנט למעגל הקרוב של משפחת שרון החל עוד בשנות ה-80. הקשר למשפחת שרון הוא רק ההתחלה. גלנט שומר עד היום על קשר הדוק עם אנשי שייטת לשעבר, כמו
גדי סוקניק, הנוהג לייעץ לגלנט בנושאי תקשורת. חברים נוספים של גלנט כוללים את ראש המטה של שר הביטחון, יוני קורן, הוא חבר קרוב של גלנט. במגזר העסקי מקורב גלנט לחמי פרס, בנו של הנשיא
שמעון פרס. חמי פרס, בעבר טייס מסוקי קרב, הוא היום אחד המנהלים הבולטים בתחום קרנות הון סיכון. חבר נוסף של גלנט מהתחום העסקי הוא בני שטיינמץ.
הבעייתיות בהקשר של רישות חברתי נעוצה בהשלכותיה במישור הפוליטי אך גם בארגונים עסקיים. מדובר בתופעה הנקראת בלועזית Cronyism – שפירושה המעשי הוא "הענקת יחס מועדף לאדם בזכות היכרות חברתית עימו וללא כל קשר לכישוריו". לכאורה, העדפת אדם עקב היותו חברך וקידומו בהיררכיה ארגונית היא פועל יוצא טבעי לחלוטין של ההשתייכות לאותה רשת חברתית (כך קובע מילון אוקספורד, 1989). מדובר בתהליך פגום, דהיינו, פעילות דמוית מאפיה ופרזיטיות. ליתר דיוק, תהליך מינוי המעניק העדפה של A על-חשבון B שיש לו כישורים טובים ומתאימים יותר לתפקיד יחסית ל-A.
פאזות אפשריות בתהליך מינוי רמטכ"ל – התפתחויות אחרונות (איך הידרדרנו?)
א. תהליך אידיאלי שמתאפיין בשיקול דעת ומתנהל לפי כל כללי האתיקה – תהליך שאין סיכוי שיקרה בסביבה של רשתות חברתיות.
ב. תהליך מקובל, שהוא פועל יוצא טבעי לחלוטין של השתייכות לרשתות חברתיות. רשת חברתית היא תופעה לגיטימית. אדם בונה בעמל רב קשרים חברתיים ובבוא היום זו רשת הביטחון שמסייעת לכל אחד ואחת מאיתנו לקדם אינטרסים. במשך שנים התערבו גורמים חיצוניים ופנימיים בתהליך מינויו של הרמטכ"ל. ברור שמעורבות פעילה זו נובעת מחברים ברשת החברתית של המועמד עצמו וברשת החברתית של מי שאמון על תהליך בחירתו, ובעיקר השר.
ג. תהליך פגום שהסתגלנו אליו מכורח המציאות, עקב היותנו סבילים בנוגע לתופעות של חוסר שקיפות, או במידה שכופים עלינו חוסר שקיפות....: Cronyism.
ד. ההידרדרות – תהליך המזכיר סוג מסוים של – Cronyism. דהיינו, העדפת מועמד A על-חשבון מועמד B שיש לו כישורים טובים ומתאימים יותר לתפקיד, יחסית ל-B. שלא כמו בפאזה ג', כאן מדובר בשימוש בייעוץ אסטרטגי (לעת עתה, לכאורה בלבד) ובניהול קמפיין כמו במסע בחירות לעמדה פוליטית. התהליך מתנהל "רחוק מן העין", אין שקיפות והציבור, שהוא המושפע העיקרי ממינוי הרמטכ"ל, מברך על המוגמר מבלי לקבל פרטים על תהליך הבחירה.
בראיון לעיתון, אומר היום ח"כ
נחמן שי: "הרמטכ"ל הוא האיש החזק ביותר בזירה הציבורית בדרג הממונה, לא בדרג הנבחר. הרמטכ"ל מחזיק תחת פיקודו מאות אלפי אנשים... הוא מחזיק בתקציב של למעלה מחמישים מיליארד שקל. לעמדתו ודעותיו יש משקל אפילו מעבר למדים ולדרגות שלו. אלא שאת תהליך מינויו מוביל אדם אחד בלבד – שר הביטחון".
אם יתברר שהמסמך הוא זיוף, לפחות נדע שלא הידרדרנו לשפל של גיוס יועץ אסטרטגי כדי לנהל קמפיין לקידום הסיכוי להתמנות כרמטכ"ל. אם יתברר שמסמך גלנט אינו מזויף, זו הסלמה לפאזה 4, מצב שהוא חמור בהרבה מ-Cronyism (העדפת מועמד אחד על-חשבון מועמד אחר, מוכשר ממנו).
