X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
שום דבר לא משתנה במצב התחבורה בישראל. הזלזול של השלטון באזרח בעינו עומד רכבת תחתית - רק בחלומות - לא בישראל!
▪  ▪  ▪
הפקרות וזלזול בכבישי ישראל, המדינה ה"נאורה" [צילום: פלאש 90]
   שולמית קיסרי
רכבת ישראל - ההיית או חלמנו חלום?

רכבת קלה בת"א: ב-2017 או עם בוא המשיח?
שולמית קיסרי
היא דוהרת ברחבי העולם, מובילה אנשים למחוז חפצם ביעילות ובנוחות מירבית. רק בישראל, המדינה המתיימרת להיות נאורה, היא עדיין אינה קיימת * בכיות על הרכבת הקל(ל)ה בתל אביב
לרשימה המלאה

תאונת דרכים במדינת חלם
שולמית קיסרי
6 שעות + עמדו ישראלים רבים בפקק שלא נגמר בכביש מספר 2 * ככה זה במדינת חלם - רק כבישים ואוטובוסים יובילו אנשים ליעדם. רכבות מתקדמות הן מחוץ ללקסיקון החלמאים...
לרשימה המלאה

   שולמית קיסרי
חלומות על הרכבת התחתית

פרופ' תמר הרמן כתבה השבוע בידיעות אחרונות מאמר בשם "העיר האסורה". הרי ציטוט מהכתבה: "מקבלי ההחלטות -בכוונה- אינם מתאמצים להרחיב את כביש מס' 1 מתל אביב לירושלים כדי להקשות את הגישה של הציבור הרחב למעוזי השלטון". פרופ' הרמן משווה את מיקומה ו"קשיי הגישה" לירושלים לעיר ברזיליה בירת ברזיל (שנבנתה יש מאין בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת) הנמצאת במרחק עצום מריו דה ז'נרו ומסאו פאולו, ואפשר להגיע אליה רק בטיסה.
לדעתי, מייחסת פרופ' הרמן או כל מי שסבור שיש משהו בדבריה, תכונות-על מרשימות ל"שלטון" ולנבחרים היושבים ב"מעוזי השלטון", תכונות שאין, לדעתי, כלל, ל"קבוצת השלטון" או לכל אח מחבריה לחוד. אנשים אלה, שנבחרו באמצעותנו, יושבים בשלטון ודואגים יותר מכל לכיסאם, למשכורתם ול"ביתם". לעתים גם לענייני מפלגתם כאמצעי לעשות לכיסאם, למשכורתם ולביתם.
אין להם זמן ועניין להתארגן לקונספירציות של הרחקת ה"עם" מ"מעוזי השלטון". אין להם זמן לאג'נדות שתכליתן להקשות על אזרחים לעלות לירושלים. רוב חברי הכנסת והשרים לא גרים בירושלים (או גרים שם רק כמה ימים בשבוע), וירושלים עבורם היא מקום-עבודה או/ו קלף מיקוח פוליטי או מפלגתי ב"תחום הערכי" ולא "מעוז השלטון". לא אכפת להם אם כביש מספר 1 נוח או לא, אם יש קו רכבת ברמה של המאה ה-21 לירושלים וממנה, אם יש בירושלים רכבת קלה - ובכלל, למה שרי התחבורה לדורותיהם מחזיקים משרדים, משכורות, עובדים בכמות עצומה בשביל עבודה אפסית.
מי שחושב שיש בכלל איזו אג'נדה הקשורה לתחבורה או למעברים בין עיר לעיר בישראל, צריך רק להתבונן בהיסטוריית התחבורה בישראל ובמצב התחבורה בישראל ברגע זה. לא קשה להבחין כי תנאי תחבורה סבירים או מתקדמים לאזרחים אינם באג'נדה של שום ראש ממשלה, שר, חבר-כנסת או אחר. זלזול ענק באזרח - זה המוטו של רוב ממשלות ישראל לדורותיהן.

אופניים

מציעים את האופניים ככלי תחבורה. לאור: תאונות = מוות לרוכבי האופניים - לא הייתי ממליצה על כלי תחבורה זה.

האוטובוסים
אין מידע על אוטובוסים [צילום: עידן יוסף]

בתחום האוטובוסים הנדחקים ודוחקים את רגלי המכוניות הפרטיות על כבישים עירוניים צרים שנבנו לעיירות קטנות וצנועות, לא השתנה הרבה בחמישים-שישים השנים האחרונות. יש כמה דגמים של אוטובוסים שדי נוח לעלות בהם לעומת ימי ילדותי. זו הארץ היחידה בעולם שאוטובוס מגיע ומיד כמה אנשים שמחכים בתחנה צועקים מבחוץ לנהג: "אתה מגיע למקום זה וזה?". אין פירוט של התחנות ומסלולי האוטובוס - לא בתחנות, לא על האוטובוס עצמו ולא בתוך האוטובוס. שמעתי שאפשר להתעדכן באינטרנט. במילים אחרות - צאו לדרך עם הלפטופ ובתחנה תחפשו באינטרנט כיצד להגיע, כל כמה זמן מגיע האוטובוס ואיך להמשיך משם. תבלו שעות בתחנות ובפקקים.

הרכבת התחתית

פרשה אומללה שלא מעניינת בכלל את "מעוזי השלטון"; מדברים ומתעסקים איתה עשרות שנים. בכסף שבוזבז יכולנו לשפר מזמן את המערכות הכושלות של החינוך ושל המים. אפשר רק לבכות כי מדינת העם הנבחר של ההיי-טק והראש היהודי לא מצליחה לבצע רכבת תחתית בתל אביב, ובירושלים מותירה את מדינת ישראל בפיגור של מאה שנה מול העולם המפותח.

כבישים

יש כמה שרי תחבורה שמנסים להתגאות בכמה כבישים טובים יחסית. מה שהם שכחו זה, שמאז קיימת מדינת ישראל בנו תשתיות בכל ארצות אירופה ההרוסות, אחרי מלחמת העולם השנייה ובכל ארצות אסיה לשעבר הנחשלות. ביפן ההרוסה ובסין בעשור האחרון. הכבישים שלנו לא משהו. כאמור, אנחנו בפיגור אחרי כל מדינה מתוקנת בעולם.

מיסים על מכוניות פרטיות

בישראל, מחירי המכוניות הפרטיות הם מהגבוהים בעולם. אף אחד לא מבין איך לכל-כך הרבה ישראלים יש כסף לקנות ולהחזיק מכוניות, ג'יפים, האמרים, ארבע על ארבע וסתם אוטו משפחתי. התעלומה הישראלית מצטרפת לשאר התעלומות. אם יש לך למבורגיני, האמר, פיאט, סובארו בן 15 יד שלישית - תיתקע ממילא בפקקים.

רכבת ישראל
מוכרים לנו רכבת "מתקדמת" [צילום: עידן יוסף]

פעם אפשר היה לספר לאזרחים התמימים שיש לנו רכבת בישראל. היום, כשכל ישראלי נוסע בעולם, מגיע לסין, לאירופה, לערי אסיה המפותחות, לאבו דאבי (עם דרכון מזויף או זר) ובכל מקום בעולם שבו יש רכבות סופר-מהירות, מדויקות ונוחות היוצאות ומגיעות למרכזי הערים ולקצווי המדינות, אי-אפשר "לעבוד" על הישראלי ולספר לו שבחים על רכבת ישראל. זו רכבת מאחרת סדרתית, איטית; תחבורת הגישה אליה מסורבלת מאין כמוה. אפשר להגיע איתה רק לכמה מקומות ומשם, תתחיל לחפש מונית? אוטובוס? כמה אוטובוסים להחלפה, דרך חתחתים ארוכה שמחייבת טלטול, בזבוז זמן וכסף.
במדינה שלנו לא מצליחים לבצע פרויקט של מסילת ברזל תקינה עם רכבת שנוסעת בין תל אביב וירושלים. לא מתאפשר. מי יסביר לנו למה?
בפעם היחידה שהחלטתי להשתמש ברכבת להגיע מתל אביב לעתלית, טעמתי את מעדני רכבת ישראל. הגעתי במונית לתחנת האוניברסיטה. שם מיד הייתה הודעה בכריזה כי רכבת זו מאחרת ב-30 דקות. חיכיתי בסבלנות, כי לא הייתה לי ברירה. הרכבת יצאה לדרכה, איטית לעומת רכבות בהן נסעתי (לא בישראל). עצרה בכמה תחנות ולפתע נעצרה בשדה שומם בואכה עתלית. היא נשארה כך בשדה כ-20 דקות מבלי שמישהו (נגיד, נהג הקטר...) יודיע בכריזה לקהל הנוסעים למה הרכבת נעצרה ויתנצל או יסביר. פתאום התחילה הרכבת לנסוע והגענו לתחנה בעתלית. שם, כמובן, חיפשתי מונית שתיקח אותי למחוז חפצי באזור. הרגשתי כמו במערב הפרוע בתקופת מחפשי הזהב...

שר התחבורה ישראל כץ
ללא שינוי. ישראל כץ [צילום: ששון תירם]

ישראל כץ הוא שר התחבורה ה-33 מאז שהוקמה מדינת ישראל לפני 62 שנה. כל שר תחבורה כיהן פחות משנתיים. מה השתנה מאז שמונה כץ לשר התחבורה? הכל נשאר אותו דבר. אם אתם לא בטוחים, קיראו שוב את מה שכתוב לעיל או נסו את הרכבת, את הרכבת התחתית, אוטובוסים וכל השאר.

תאונות דרכים

אין לי מה להוסיף, כולם יודעים...

תאריך:  12/08/2010   |   עודכן:  12/08/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 רכבת ישראל
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורי ברעם
האם ראשי קדימה רוצים להבטיח לעצמם כיסא בממשלת ישראטין או שהם בכלל רוצים לרפד לעצמם את חשבונות הבנק למקרה שיצטרכו לחיות בגלות כממשלה הגולה של מדינת ישראל לשעבר
ענבל בר-און
כשמתבקשת טענת פסלות שופט, הוא מכונה בפסק הדין "בית המשפט"    הוא חוסה בחזקת האובייקטיביות    הפרוטוקול (שהכתיב לקלדנית) משקף את האמת (כפי שהיא הקלידה אותה)
דודי רוזנברג
חשוב מאוד לא לאבד את הראש ולזכור להתמקד בעיקר    כשלא שמנו לב, המאבק למען העובדים הזרים איבד את הקונטקסט האמיתי שלו    הוא הפך למאבק תקשורתי דמגוגי נרחב למען ילדי העובדים הזרים    ההורים שלהם שעברו על החוק נשכחו
רפי לאופרט
המציאות הפוליטית בישראל היא גן-עדן לחתרנות    בזכות החסינות מרשה לעצמה ח"כ זועבי להתנהל כאילו חוקי מדינת ישראל אינם חוקיה, והחברות בכנסת אינה מחייבת. לדידה, זו כנראה פריבילגיה שיש לנצל עד תום לקידום אינטרסים אישיים ופוליטיים - מגמה שלילית, שיש לעקור מן השורש
חגי עמוס
הערכות המצב בישראל טרם המשט היו כי שירותי הביון הטורקיים והצבא הטורקי נותרו עדיין עצמאיים ונקיים מהשפעתו של ארדואן    לאחר המשט נחשף שארדואן השתלט על גופי המודיעין של טורקיה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il