איך אפשר לסמוך עליכם?

1. בספר התקדשות - זיכרונות ממליוה"כ, יוסי בלום הלוי, הוצאת מיתאם 1999, עמ' 134-151 "היהודים ישנים" על 7 דיונים של הממשלה והמטכ"ל ביום הכיפורים בקריה בת"א, יום הכיפורים 5:30 לפנות בוקר ועד שעה שתיים אחה"צ של יוה"כ תשל"ד - 6/10/1973. 2. תנועת גדוד 9 מאוגדת מנדלר לקראת קו הסנפירים והמעוזים אל עבר מוצבי הגזרה הצפונית של התעלה בצהרי יום הכיפורים שנעצרה והוחזרה לבסיסיה משום שהפיקוד לא רצה "לחמם את הגזרה". 3. חזית רמת הגולן התמוטטה בשל סירוב מח"ט 7 ינוש בנגל, לקבל מרות של מח"ט 188 שהיה בסולם ההיררכיה מפקד הרמה בהיעדר מפקד האוגדה ואלוף הפיקוד. ינוש הורה לחטיבה 7 לנוע לעבר צפון הרמה שאופיין בטופוגרפיה וקווי הגנה טובים ביחס לדרום הרמה השטוח, אשר נעדר תוואי הגנה. החלטה זו הובילה לאי מימוש תוכנית ההגנה בכוח של 2 חטיבות שריון, לפריצת הקווים, להשמדת חטיבה 188 וכמעט לנפילת הרמה כולה תוך סיכון צפון מדינת ישראל. 4. לדוגמה: שיטת עצירת ספינות המעפילים על-ידי הצי הבריטי באמצעות שתי ספינות הנצמדות אליה וזריקת כבש או גשרון פריצה. החזרת המאווי מרמרה, שלפי חוקי המלחמה הפכה לרכוש מדינת ישראל, הוחזרה במהלך פחדני וללא תנאי לטורקים במקום שתשמש בעתיד ספינה לעצירת משטים נוספים. ישנן ספינות אזרחיות בגודל דומה שניתן להשתמש בהן למטרה כפולה - תובלה ועצירה לעת מצוא.

א. מדוע לא יידעת את ממלא-מקומו של ראש הממשלה בהיעדרו על התרחשות המשבר במאווי מרמרה? ב. באיזו עבודת מטה אושרה, אם בכלל, הקונספציה של שימוש בנשק לא קטלני בידי לוחמי שייטת 13? ג. האם אתה נתת את ההוראה להשתמש ברובי צבע ללא חימוש תקני של לוחמי השייטת בעת השתלטות על ספינת הדגל הטורקית? ד. אם לא, מי יזם את השימוש ברובי צבע? האם "רוח המפקד" שלך הובילה לשימוש ברובי צבע על-ידי מפקדת חיל הים? ה. האם לא היו קיימות דרכי פעולה (דפ"א) אחרות לעצירת המשט בלא אש חיה? ו. אם אכן כך נאמר על-ידי המתכננים הצבאיים, שיש רק דפ"א אחד להשתלטות, כביכול, מדוע לא בדקת בכל-זאת חלופות אחרות כדי לאמת זאת?⁴ ז. האם יחסי העבודה המעורערים שלך עם הרמטכ"ל, כפי שניתן להסיק מפרסומים בתקשורת, הובילו לאותם ליקויים בתכנון, בתיאום, בבקרה ובניהול המשבר הבינלאומי שהתחולל בעקבות הצלחת צה"ל לבלום את המשט בהתאם להחלטת הממשלה? ח. האם יחסיך אלה עם המערכת הצבאית מאפשרים לך לנהל את נושאי הביטחון הלאומי וקיומה של מדינת ישראל בהתאמה לרמת הסיכונים והאיומים המופנים כלפיה בימים אלה?

אתה טוען כי קיימת הפרדה בין אחריותך לקבלת ההחלטה על עצירת המשט, שלדבריך היא החלטה מדינית, לבין הביצוע המוטל על הדרג הצבאי (בדיוק לפי תקדים אגרנט). א. האם קבעת מדדי ביצוע או קריטריונים לפיהם נקבעת הצלחה או כישלון של הדרג הצבאי בביצוע המשימה? לדוגמה: ביצוע לפיו כמות ההרוגים מקרב נוסעי המשט היא אפס או מינימלית. ב. האם נתת הנחיה שאסור שייהרג מי מנוסעי המשט? ואם כך נהגת, האם קבעת מהו תג המחיר שעל חיילי צה"ל לשלם כדי לעמוד במדד זה? הרוג אחד? חמישה? עשרה חללי צה"ל? ג. האם אתה, ראש הממשלה, השתתפת בדיון או בסיעור מוחות, שירד לפרטי התסריטים האפשריים בתהליך ההשתלטות על המשט? בכלל, קיבלתם החלטות לביצוע, או שסתם "שחררתם קיטור" ברוח תרבות הניהול הישראלית החפיפניקית של: "החלטה שלא להחליט"? ד. האם קיבלת ישירות או דרך המתאם הצבאי שלך העתק של פקודת המבצע המטכ"לית (מאמ"ץ או ממפקדת זרוע הים) וחיווית דעתך על מתווה הפעולה? ה. מי מזרועות המודיעין סיפק מידע לפיו המשט הטורקי הינו של "פעילי שלום בלתי חמושים"? אמ"ן? המוסד? השב"כ? משרד החוץ? האם המועצה לביטחון לאומי מתאמת מידע מכל אלה? ו. מי מגורמי המודיעין לא העביר לידיעתך, או לידיעת שר הביטחון והרמטכ"ל, ציון-ידיעות-חיוניות (צי"ח), שבו בשידור טלוויזיוני מהספינה "מאווי מרמרה" נראים מחבלי ה-IHH חמושים בסכינים ובנשק קר המאיימים לפגוע בחיילי צה"ל? אם זה לא הדליק למטה שלך אור אדום, מה כן אמור להדליק? ז. מה היה תפקידה של המועצה לביטחון לאומי בכל הסיפור הזה? האם המטה שלה לא אמור היה לרכז את מכלול התכנונים, מעקב ההחלטות והתיאומים שכה חסרו בעת היעדרותך מהארץ ביום הקרב? ח. האם השארת הנחיות לממלא-מקומך? ט. האם דאגת בנהלים ובהוראות קבע של משרדך ששר הביטחון יתאם בהיעדרך את הפעילויות עם ממלא-מקומך? י. מי אחראי לתכנון המבצעי שהניח כי מדובר בספינת שלום בלתי חמושה? אתה עצמך? שר הביטחון? הרמטכ"ל? אגף המבצעים במטכ"ל (אמ"ץ)? מפקד חיל הים? יא. מי נתן את ההוראה לביצוע השתלטות תוך שימוש ברובי צבע ללא חימוש לחימה תקני של לוחמי שייטת 13? יב. האם וידאת שחיל הים ביצע נוהל קרב מסודר לקראת מבצע ההשתלטות, או לפחות נשקלו תסריטים של המקרה הגרוע ביותר? יג. תרשה לי להזכיר לך: ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, היה נוהג במבצעים רגישים ומסוכנים להיפגש עם מפקדים ואנשי מפתח במבצעים חשאיים, להתרשם מאיכות התכנון, לבקר, לשאול שאלות ולדרוש מענה לנקודת שנויות במחלקות המחייבות תיקון ליקויים בתכנון. האם גם אתה נוהג כך? האם במקרה זה, שבו היה ידוע חודשים מראש על המשט, נהגת כך? אם לא, האם אין לך זמן או די סקרנות כיצד פועלות מערכות צבאיות, ולהפיק לקחים אישיים לשיפור תפקידך כקברניט? יד. אדוני ראש הממשלה: בעדותך לפני ועדת טירקל השתמע מדבריך, שאתה עושה הפרדה ברורה בין החלטות "מדיניות" של הקברניט, לבין האחריות מיישום תוצאותיה ה"צבאיות" על-ידי הדרג המבצע. האם נתת דעתך על כך שתפיסה כזו משמעותה הפרדה הרסנית בין הסמכות לתת פקודות לבין האחריות על תוצאותיה? האם לקחת בחשבון את השפעת ההתחמקות הזו מאחריותך על רוח המפקד ואחוות הלוחמים של צה"ל? טו. ושאלה אחרונה - האם אדוני טרח להבין את משמעות הטלת האחריות האישית שלך, כקברניט, על הדרג הצבאי? הלא הצבא ביצע במלואה את ההוראה שקיבל ממך לעצור את המשט ולא לאפשר לו להגיע לחופי עזה בשל התקדים המסוכן מאין כמוהו לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל! הלא הצבא ביצע משימה זו בלא נפגעים לכוחותינו תוך מילוי כל הנחיות הדרג המדיני להימנע ככל הניתן מנפגעים בקרב מובילי המשט? אז איזו עילה יש לך או לשר הביטחון שלך להטיל אחריות שהיא כל כולה מדינית במשמעויותיה על הדרג הצבאי? האינך סבור אדוני שזו הבעיה שלך! זבש"ך בלשון החיילים?

רבותינו, ראש הממשלה ושר הביטחון: אנו אזרחי מדינת ישראל מביטים אליכם בתהיות, בחששות - שמא ההגה שנתנו בידיכם מצוי בידיים לא אמונות. שבו והתבוננו במראה: כך נוהגת מנהיגות של אומה המצויה במלחמה? כזו שגורמים שונים בתקשורת העולמית מערערים על הלגיטימיות שלה ומייחלים לסופה? ואתם? האם יש לכם מעט יראת כבוד למשרות שהפקדנו בידיכם? לאחריות הכבדה, למורשת ולזכויות של העם היהודי במולדתנו, לא רק בדורנו ובימי חיינו אלא לאלה של הדורות הבאים אחרינו? היכן צדקת הדרך שחייבת להתגבר על איומים מאויבים ולחצים מידידים? האם אינכם רואים שכל הקטסטרופות של מאבקנו לקיום, בין אם ממבצע זה או אחר או מהמשט הזה - נובעות מכניעתכם ל"דעת הקהל העולמית" כביכול? מדוע אין אתם מפגינים יכולת עמידה מינימלית? מתי - אם בכלל - תוכיחו שאתם גברים?