|
חד"ש: גם האישה והילדים יכולים להיות הלומי קרב
|
|
|
הצעת חוק של חברי סיעת חד"ש מיום 4.5.09 מציעה להעניק סיוע נפשי ואחר מטעם משרד הביטחון גם לקרובי משפחה של הלומי הקרב ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה הסובל מהלם קרב), התשס"ט–2009). מדברי ההסבר של הצעת החוק:
- "....מחקרים רבים מעידים שהתסמונת הפוסט טראומטית מדבקת, כלומר, ביטויים רבים ושונים שלה עברו ממי שלקה בהם במלחמה לבנות זוגם, לילדיהם ולהוריהם.
בני המשפחה הם הקרובים ביותר לנפגע ומעצם כך, הם הסופגים את תוצאות הטראומה.
הילדים נאלצים לקבל אב אחר שאינו האיש שהיה לפני כן, האב שחזר הוא פגוע, שבור, נוטה להתפרצויות זעם, להתבודדות ולהסתגרות. בנות הזוג נאלצות להתאים את חייהן למצב החדש, למלא לעתים את החסר שנוצר בשל מחלת האב. הפגיעה האפשרית של הבעל שלקה בהלם קרב, היא בחוסר יכולתו לנהל חיי חברה, בחוסר השתלבות במערך העבודה והפרנסה, באיכות חיי המשפחה ולעיתים אף ביחסי אישות. המסגרת המשפחתית נפגעת באופן ישיר ומשמעותי.
הצעת חוק זו באה לסייע לשמור על שלמות המסגרת המשפחתית, למנוע נזק עתידי העלול להיגרם לילדים, ולענות למצוקה מידית של בני המשפחה. כמו-כן הצעה זו באה לתת תשובה למקרים מיוחדים של פגיעה באיכות החיים, וברמת החיים..."
|
|
לנשים נכות יש צרכים נוספים
|
|
|
הצעת חוק של ח"כים מסיעות שונות ( עמיר פרץ, משה ( מוץ) מטלון, איתן כבל, זבולון אורלב, אריה אלדד, יריב לוין, משה גפני, ציון פיניאן, דב חנין) מיום 10.5.10 מציעה להתאים את הסיוע מטעם אגף השיקום לצרכיהן של נשים נכות ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הוראות לגבי אישה נכה), התש"ע–2010). מדברים ההסבר של הצעת החוק:
- "....מעדויות רבות של נשים נכות עלתה שוב ושוב הטענה כי בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט–1959, לא ניתנת כלל התייחסות לאופן התאמת ההענקה או הזכאות לצרכיה של נכה אישה.
כך לדוגמה, ברוב המקרים האישה היא עקרת הבית, היא מגדלת את הילדים ואחראית על הניקיונות בבית. מטלות אלה מצריכות עבודה גופנית. במקרים מעין אלה, זקוקה האישה הנכה, עקרת הבית, לעזרה נוספת מעבר למה שמקבל הגבר. כך גם באשר לתקופת ההיריון והטיפול ברך הנולד לפחות עד לכניסתו למסגרת בית ספרית (כיתה א')".
|
|
תשובה מקצין התגמולים: ארבעה חודשים לכל היאוחר
|
|
|
אותה קבוצת ח"כים אשר העלתה את הצעת החוק שלעיל, הציעה באותו יום (10.5.10) כי נכה המגיש תביעה למשרד הביטחון יקבל תשובה בתוך חודשיים לכל היאוחר, הן בנושא אחוזי נכותו והן בסוגית הקשר הסיבתי בין נכותו לשירות, באם נפצע בפעילות מבצעית, וארבעה חודשים לכל היאוחר באם מחלתו נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת מועד למתן הכרה בנכות וקביעת דרגת הנכות), התש"ע–2010). מדבי ההסבר להצעת החוק:
- "....אחת המסקנות שהגיע אליה צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון מיום ה- 24.02.2010, אשר הוקם במהלך הכנסת ה-18 מטעם וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היא כי משך הזמן הארוך מרגע הגשת הבקשה להכרה בזכאות ועד סיום הטיפול בוועדות הרפואיות יוצר לעיתים מציאות של מיקוח ולא של הליך שיקומי. צוות הבדיקה נתקל בתופעה לפיה פסגת השאיפות של חלק ממבקשי ההכרה לזכאות, הינה השגת מקסימום אחוזי נכות ולא שיקום. מציאות זו יוצרת אווירה שלילית ושפה של נצרכות. אשר על כן, יש לפעול לצמצום פרק זמן זה באמצעות ייעול התהליך, הן מצד אגף השיקום והגופים הביטחוניים והן מצד האדם אשר מבקש הכרה לזכאות..."
הח"כים אינם מפרטים כיצד זירוז הטיפול בתביעת הנכים ינתב את ההליך למקום "שיקומי" ולא "מיקוחי", אך ניתן להניח שאם בחלוף ארבעה חודשים לכל היותר מגיש התביעה יקבל את אחוזי נכותו, שאלה זו תרד מעל הפרק – ולא תהווה עוד סוגיה לדיון (או ל"מיקוח"), באופן כזה שהנכה אשר קיבל/לא קיבל הכרה ממשרד הביטחון, יוכל להיאבק למען שיקומו. עם זאת, היות ועל החלטות הועדות הרפואיות/קצין התגמולים ניתן להגיש ערעור, וערעור שכזה אורך שנים ארוכות, קשה להבין כיצד לאחר החלטת קצין התגמולים יתפנה הנכה לשיקומו כאשר יש באפשרותו לערער. זאת ועוד: קשה להבין כיצד אגף השיקום שגם כך קורס תחת העומס, יצליח לספק תשובות לנכים במהירות שכזו.
|
|
יעוץ משפטי לנכי צה"ל מטעם הפרקליטות הצבאית
|
|
|
הצעת חוק של אותה קבוצת ח"כים עצמה מיום 26.4.10 מציעה כי כל חייל צה"ל שנפגע בפעילות מבצעית יקבל ליווי של רופא צה"לי ושל עו"ד מטעם הפרקליטות הצבאית במהלך תביעתו להכרה בנכות ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ליווי רפואי ומשפטי במהלך הליכי ההכרה כנכה וקביעת דרגת הנכות), התש"ע–2010). מדברי ההסבר של מציעי החוק:
- "....כיום, כאשר אותו אדם נפצע במסגרת תפקידו, המסמך הראשון שעליו הוא חותם מסיר, הלכה למעשה, את האחריות לטיפול בו, לשיקומו, לליוויו ועוד, מהגוף שבו הוא משרת. הרציונאל העומד מאחורי הצעת חוק זו הוא כי קיימת חשיבות עצומה לקיום יכולתו ומחויבותו של כל גוף הנמנה עם גופי הביטחון, כלפי כל אדם המשרת בו ואשר נשלח על-ידו. יוזמי החוק סבורים כי לא ייתכן שאדם שנפגע במהלך שירותו יעמוד לבדו מול גוף עתיר בניגוד עניינים מובנה ומורכב (אגף שיקום נכים במשרד הביטחון), אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותו ואת גובה מגבלתו (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמו. בהקשר זה, לא ייתכן גם, כי אותו אדם זכאי לליווי משפטי מהארגון בו הוא משרת במקרים שבהם מוגשת נגדו תביעה עקב פעילותו במסגרת התפקיד, אך אין מעמידים לטובתו ייצוג משפטי כאשר הוא נפצע בעת ועקב תפקידו במהלך פעילות מבצעית, אימונים או מילוי תפקידו כתומך לחימה..."
|
|
לפקח על עבודת הועדות הרפואיות
|
|
|
הצעת חוק של קבוצת חברי הכנסת שנזכרה לעיל, מיום 17.5.10 מציעה לפקח על פעילות הועדות הרפואיות, בין היתר על-ידי הקלטת הדיונים, רישומם, מסירת הפרוטוקול לנכה, מתן אפשרות לנכה להגיש בעילום שם משוב על פעולת הוועדה, ועוד ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדה רפואית), התש"ע–2010). לדברי מציעי החוק:
- "....בדוח צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון מיום 24.02.2010, אשר הוקם במהלך הכנסת ה-18 מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נקבע כי נושא הוועדות הרפואיות מחייב רוויזיה עמוקה ויסודית. זאת, בעקבות עדויות רבות של נכים שטענו כי ההתנהלות בוועדות הרפואיות היא בעייתית בלשון המעטה. רוויזיה זו אמורה להקיף נושאים רבים אשר יידונו בנפרד. על-מנת לצמצם את הטענות, אנו סבורים כי קביעת פרוטוקול להתנהלות הוועדה ובקרה מובנית על התהליך יצמצמו את הטענות..."
|
|
מישהו משקם אותך (אבל מי???)
|
|
|
הצעת חוק נוספת של קבוצת חברי הכנסת הנ"ל מיום 26.4.10 מציעה להציב פרמטרים ברורים למינוי ראש אגף השיקום והכפופים לו – באמצעות קביעת הקריטריונים למינויו וכן קביעת הרכב הוועדה שתמנה אותו ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ראש אגף השיקום), התש"ע–2010). מדברי ההסבר של מציעי החוק:
- "....אחת הבעיות העיקריות בהתנהלות אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, כפי שעלה מדוח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מיום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת השמונה-עשרה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היא היעדר ההתייחסות למשאב האנושי באגף שיקום נכים.
על כן, הגיעו חברי צוות הבדיקה למסקנה כי בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, יש לבצע את התיקונים הנדרשים באשר להגדרת מסלולי מיון עובדי אגף השיקום, הגדרות תפקידים, תהליכי הכשרה, קדנציות, תנאי שירות ועוד..."
|
|
תקנות? רק באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
|
|
|
הצעת חוק מיום 11.10.10 של הח"כים חיים כץ ומשה ( מוץ) מטלון מציעה כי תקנות שיתקין שר הביטחון יאושרו על-ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לתקנות), התש"ע–2010). הצעת חוק זו נולדה מתוך הניסיון המר בו ביטלו הערכאות השונות, לרבות בג"צ, תקנות הקשורות לנכי צה"ל, בהיותן מקפחות ומפלות את הנכים. המקרה המפורסם ביותר של ביטול תקנות היה רע"א 7678/98קצין התגמולים נ' דוקטורי, פ"ד ס(1) 489 (2005), שם נפסק כי תקנות אשר – בשביל אותו סוג נכות בדיוק, מפחיתות את דרגת הנכות וחלות רטרואקטיבית, מקפחות את נכי צה"ל. מדברי ההסבר של הצעת החוק:
- "בעבר כבר ביטל בג"צ תקנות שהותקנו על-ידי שר הביטחון בנוגע קביעת דרגת נכות בגין צלקות בפנים ובגוף בשל חוסר סבירותן ובשל הפנייה של נכי צה"ל לרעה, וכמו-כן נאלץ ארגון נכי צה"ל לפנות לערכאות בנוגע לשינוי חד-צדדי שביצע שר הביטחון בתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד–1954 ומעמדת משרד הביטחון עולה כי הצדק עם העותר בעתירה זו.
נוכח חשיבותם של הנושאים המסורים לסמכותו של שר הביטחון ונוכח ניסיון העבר, מן הראוי כי חקיקת המשנה לגבי מכלול הנושאים המסורים לסמכותו של שר הביטחון כמפורט מעלה , תובא לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, על-מנת שניתן יהיה לבחון את ההסדר המוצע בתקנות ועל-מנת שניתן יהיה ליתן הזדמנות למי שעשוי להיפגע מחקיקה זו להביא דבריו בפני הוועדה, לרבות באמצעות הארגון היציג, היינו ארגון נכי צה"ל".
|
|
"די להסתמך על הדוד העשיר - משרד הביטחון"
|
|
|
הצעת חוק של שורה ארוכה של חברי כנסת מיום 7.6.10 מציעה לעגן בחוק את אחריותם התקציבית של גופים ביטחוניים כגון המשטרה והשב"ס, על הנכים של גופים אלו. במצב החוקי דהיום, לא רק נכי צה"ל מגישים תביעות כנגד אגף השיקום בגין נכות שנגרמה להם תוך ועקב השירות, אלא גם נכי משטרה, שב"ס, ועוד ועוד ועוד. על-פי הצעת החוק, מקום בו תביעות של 'נכים' אלו – ה'שייכים' לגופים ביטחוניים אחרים, יעמיסו בשנת תקציב מסוימת יתר-על המידה על תקציב אגף השיקום, יחזור אליהם אגף השיקום בתביעת שיפוי. כן מוצע כי אגף השיקום יפרט מידי שנה כמה מתקציבו משולם לאיזו קטיגוריה של נכים (נכי צה"ל/נכי שב"ס/נכי משטרה/נכי משמר הכנסת וכו') ( הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – אחריות תקציבית), התש"ע–2010). מדברי מציעי החוק:
- "....בדוח נכתב כי: "מציאות – לפיה הגופים הנסמכים על שולחן אגף השיקום "מפנים" את אנשיהם לאכסניית התקציב של ה"דוד העשיר מעבר לכביש" – הינה בלתי אפשרית. "הדוד העשיר", קרי אגף השיקום, הוא זה שסופג את דרישות הגופים בלי שהם עצמם נושאים באחריות כלשהי בכל הנוגע לבקשות להכרה בזכאות ולתוצאותיהן. מכאן, נכפה על אנשי אותם גופים לפגוש אגף אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותם ואת גובה מגבלתם (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמם".
|
|
