X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ניצולי השואה עלו לכותרות תודות ליחסם המחפיר של פקידי משרד האוצר כלפיהם, ליד הקמוצה ולבירורקרטיה הנוקשה, שכמו ממתינה שהניצולים האחרונים יתיאשו, או ימותו, טרם יעלה סיפק בידיהם לממש את זכויותיהם ומה הכנסת ה - 18 עשתה בנדון?
▪  ▪  ▪
ניצולי שואה מפגינים
הכנסת ה-18 - בסימן חקיקה מגדרית
ענבל בר-און
שורה ארוכה של הצעות חוק של הכנסת ה-18 מאמצות את תפישת העולם ועולם המושגים של הארגונים הפמיניסטים * תשומת לב מיוחדת הקדישה הכנסת הנוכחית לצרכיהן של קורבנות עבירות מין
לרשימה המלאה

מה עשתה הכנסת ה-18 למען העובדים?
ענבל בר-און
הכנסת ה-18 מלאה בהצעות חקיקה למען זכויות העובדים * שורה של הצעות חוק באה להגן על שכר המינימום, דנה בשעות עבודה ומנוחה, ובהשלמת הכנסה לעובדים עניים * וכמובן, עם הטכנולוגיה החדישה, איך אפשר בלי הצעת חוק שאוסרת על מעביד לעקוב אחר עובדו
לרשימה המלאה

מה עשתה הכנסת ה-18 למען נכי צה"ל?
ענבל בר-און
הכנסת ה- 18 הקימה צוות בדיקה פרלמנטרי לבחינת אגף שיקום נכים במשרד הביטחון * צוות הבדיקה הניב מספר הצעות חוק
לרשימה המלאה

   עופר וולפסון
שר האוצר אישר: 50% הנחה בחשמל לניצולי שואה

   ענבל בר-און
ביהמ"ש הכיר בניצולי שואה מלוב כנרדפי הנאצים

   איציק וולף
ניצולי שואה שהיו בתנאי מעצר יפוצו ללא הוכחות

   ספי קיני
קמפיין מימוש זכויות ניצולי שואה - מאות כבר תוגמלו

   רונן הלל
לראשונה בישראל: חוברת זכויות מקיפה לניצולי שואה

   ספי קיני
לאומי קארד תנפיק כרטיסים נטענים לניצולי שואה

   אורטל אריכה
סיוע לניצולי שואה - הדוח אינו מיושם

   אורטל אריכה
גרמניה מעניקה פיצוי נוסף לניצולי שואה

   איתי ברק
90,000 ניצולי שואה מתחת לקו העוני

   רותי אברהם
ביהמ"ש: "שיקולי צדק מיוחדים" לניצולי שואה

   רנית נחום-הלוי
גם לניצולי שואה יוצאי לוב וטוניס מגיע פיצויים

   רנית נחום-הלוי
הבנקים והמדינה חייבים כמיליארד ש"ח לניצולי שואה ויורשיהם

   מיכה לינדנשטראוס
מבקר המדינה דוח ביקורת על הסיוע לניצולי שואה

הסכם השילומים, אשר נחתם בשנת 1952 בין ממשלת גרמניה לממשלת ישראל, אפשר, בין היתר, לניצולי שואה להגיש בקשות לפיצויים מגרמניה. הניצולים נדרשו לספק ראיות כלשהן להוכחת זכאותם לפי הקריטריונים שנקבעו בהסכם, אך לרוב, לא בדקו בציציותיהם. ההסכם לא כלל יהודים אשר שהו תחת השלטון הגרמני - אולם ברחו לאזור הסובייטי ונכלאו במחנות עבודה, ולא כלל את יהודי צפון אפריקה שחלקם נכלאו במחנות עבודה בתקופת הכיבוש הגרמני. ניצולי השואה עצמם לא היוו חלק מצוות המשא-ומתן הישראלי גרמני, בין היתר משום שמדינת ישראל חששה שהכספים שישולמו להם, באופן ישיר, יגרעו מן הסכומים המשולמים למדינה. בין השנים 1953 - 1965 העבירה גרמניה לישראל כ-3 מיליארד מארק, בסחורות וב"רנטות" (פיצוי אישי לניצולים, אולם רק אלו שהשתייכו ל"תרבות הגרמנית", מה שאינו ריאלי שכן מרבית הניצולים היו יוצאי מזרח אירופה), סכום אשר סייע למדינה הצעירה לחזק ולבנות את תשתיותיה.
חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז - 1957 מגלם את המחאת זכותם של ניצולי השואה לפיצוי למדינה (למעט אותם ניצולים שהשתייכו לתרבות הגרמנית, ואשר זכאים לתבוע פיצויים ישירות מגרמניה), כאשר המדינה היא זו שמחלקת את הפיצוי על-פי קריטריונים: ניצול שואה אשר שיעור נכותו עולה על 25%, זכאי לקצבה, אם עלה לישראל עד לשנת 1953.
לדברי עו"ד אילן יעקובוביץ', אשר מייצג ניצולי שואה, "כל התביעות שמוגשות לרשות נתקלות בדחיה, מה שמאלץ את הניצולים להגיש ערר לוועדת העררים, וגם בוועדת העררים המדינה אינה חוסכמת שום טענה בכדי לדחות את התשלום". "הרשות המוסמכת מתנהלת כמו חברת ביטוח", לדבריו. לדבריו, יש והרשות אינה מאמינה לניצול כי אכן שהה בתנאי שלילת חירות או עוצר, והעובדות מתבררות במהלך ההליך המשפטי: אם טענת הניצול עולה בקנה אחד עם המסמכים ההיסטורים, ואם עדותו אמינה על הוועדה, ערעורו מתקבל. לדבריו, היו מקרים שבהם העדויות שסיפקו הניצולים לועדות הערר הוסיפו על הידע ההיסטורי הקיים והרחיבו אותו, שכן רדיפות בזמנים ובאזורים מסוימים, טרם תועדו היסטורית. עם זאת, לדברי יעקובוביץ', ברגע שמשרד האוצר מכיר באדם כ'ניצול שואה', לצורך החוק, אחוזי הנכות מגיעים אוטומטית כי "מניחים שכל מי שנרדף ע"י הנאצים ושרד את השואה סובל מטראומה, ומגיעים לו 25% נכות נפשית". לדבריו "היו ניסיונות של האוצר לסטות משם, ולדרוש הוכחה פרטנית, אך חוות הדעת הפרטניות שהוגשו הציגו אחוזי נכות נפשית גבוהים יותר".
לדברי יעקובוביץ, בשנות השישים והשבעים הוגשו מעט תביעות, הן משום ש"תנאים לקבלת תגמול היו קשים, היו חוקרים אנשים באופן נוקשה", הן משום ש"הייתה התנגדות אידיאולוגית", והן משום ש"אנשים היו צעירים וחזקים והבעיות שהטראומה של השואה יצרה, לא באו עדיין לידי ביטוי, הדברים באו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר, ככל שאנשים התבגרו והזדקנו והטראומות הפכו להיות חזקות יותר, התגובה הנפשית לרדיפות הפכה להיות יותר חריפה". לדבריו, תיקון לחוק משנת 1995 ביטל את ההתיישנות על תביעות אלו ומאז ועד עצם היום הזה נמשך גל של תביעות כנגד הרשות המוסמכת, האמונה על כספי השילומים.
בשנת 1989 הקימו ניצולי שואה ארגון גג הקרוי "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל". הארגון דרש לפתוח סעיפים בהסכם השילומים שכן לטענתו ההסכם מקפח ניצולים רבים. ישראל מצידה לא שיתפה פעולה עם הדרישה, שכן בשנת 1972 חתמה על התחיבות שלא לדרוש עוד פיצויים ממשלת גרמניה המערבית. עם זאת, איחוד גרמניה בשנת 1991 פתח, מבחינת המשפט הבינ"ל, אפשרות לפתוח את הסכמי השילומים מחדש. בעקבות פתיחת ההסכם שילמה ממשלת גרמניה פיצוי חד-פעמי בסך 5,000 מארק ל - 522 אלף ניצולי שואה, ותשלום חודשי קבוע של 500 מארק לעוד 50 אלף ניצולים שהוגדרו כנזקקים. "ועידת התביעות" קיבלה את הבעלות על רכוש היהודים בגרמניה המזרחית לשעבר שנותר בלי יורשים חוקיים, אולם חלוקת הכספים שהתקבלו מהרכוש הזה עוררה מחלוקת גדולה. עצם השמת הוועידה כממונה על חלוקת הכספים, הובילה להפניית תלונותיהם של ניצולי השואה לועידה עצמה: הקריטריון שנקבע בידי הוועידה - שהות במחנה ריכוז למשך חצי שנה - היה שרירותי, שכן הוא הוביל לדחיה אוטומטית של מי ששהו, נניח, ארבעה או חמישה חודשים במחנה ריכוז בתואנה ש"לא סבלו מספיק" (ולמרות שבתנאי שבי, כל יום הוא נצח).
הסכום שמשולם לניצולי שואה תחת קריטריונים שונים, אין בו - כאמור - בכדי לכסות את מקצת סבלם של ניצולי השואה, ואין שום סכום כסף שבעולם שיפצה מוסרית על השואה, הגם שהסכם השילומים הוביל לרהביליטציה של גרמניה, שישראל הייתה מובילתה. ניצולי השואה בישראל חיים בעוני מחפיר, ומתמודדים עם בעיות קיומיות קשות של בחירות יום יומיות קשות בין מזון, חימום או תרופות כאשר כל מילוי ולו בדחק של צורך אחד (כגון חימום) מגיע על חשבון מילוי צורך חיוני אחר (כגון תרופות). השואה הותירה בניצולים צלקות פיזיות ונפשיות. שנים של רעב עד כמעט-מוות, עינויים, היעדר תנאים היגנים, תחלואה, התעללות ועבודת כפייה, שחקו את גופם וצילקו את נפשם של הניצולים בדרך שמי שלא חווה את הזועות אינו מסוגל לדמיין או להמשיג. ניצולי שואה, יותר מאחרים, נוטים למחלות פיזיות כמו גם להשפעות נפשיות קשות: זכרון השואה, חותם עבודת הכפיה במחנות הריכוז, כל אלו אינם נותנים מנוח לנפש, הרדופה, במשך כל חייו של ניצול השואה בזכרונות, סיוטים, וסבל שאינו ניתן לעלות על הדעת או לשאת, ואשר מקריס את המערכת הנפשית ממש כמו שמתח גבוה גורם להפסקת חשמל כללית.
באתר "הקרן לרווחה לניצולי השואה בישראל" נכתב כי "ניצולי השואה סובלים מבעיות ייחודיות, שהן תולדה ישירה של השואה, בעיות המלוות אותם כל היום והלילה, מפרות את שלוותם, ומתעצמות עם השנים. מדובר בבעיות פיזיות, בריאותיות, מצוקות נפשיות או חרדות והגרוע מכל בדידות והעדר רשתות תמיכה משפחתיות וחברתיות, כאלו שיכולות היו להמתיק ולו במעט את חייהם הקשים". ממאמר של אבי עורי ושאול מ. שאשא, "תחלואה מאוחרת בקרב ניצולי השואה", עולה כי ניצולי שואה נוטים לחלות יותר, תהליכי ההזקנות שלהם מוקדמים, והם מתים בגיל צעיר יותר מכלל האוכלוסיה, עקב הבעיות הנלוות לנכותם הפיזית והנפשית, ועקב מצבם הגופני והנפשי בעקבות דחק ואיום גופני ונפשי מתמשך בתקופת השואה.
מצבם של ניצולי השואה, הפיצויים הלא מספקים, והקריטריונים הנוקשים לתשלום פיצויים, כמו גם הקושי לקבלם, עקב הקשיים הביורוקרטיים והמשפטיים בדרך לקבלת הגמלה, מעלה את סוגית ניצולי השואה לסדר היום מפעם לפעם. הכנסת ה 18 הגישה ארבעה הצעות חוק בנושא, שתיים הנוגעות להגדלת הקצבה, ושתיים נוגעות להרחבת מעגל הזכאים לפיצוי.

אמור מעתה "קצבה" (ולא כרטיס מגנטי)

הצעת חוק של חברי הכנסת אברהם מיכאלי ואורי אריאל מיום 22.06.09 מציעה שלא לקזז את קצבת הזקנה מקצבת הנכות של נפגעי הנאצים (הצעת חוק הנכים נפגעי הנאצים (תיקוני חקיקה) התשס"ט – 2009). לדברי מציעי החוק:
  • "הדבר פוגע באנשים, נכים, נפגעי הנאצים שחלקם הגיעו למצב כלכלי נחות שקשה להשלים עימו; לא יתכן שאנשים מעטים אלו ששרדו את כל השנים הקשות וחלקם לחמו נגד הצורר הנאצי לא יזכו לגמלה ראויה. הצעת חוק זו, באה להקל במעט על מצבם בישראל של אנשים אלו, ולא להציג את מי שמקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי כאדם עתיר אמצעים שראוי להפחית את קצבת הזקנה שלו מקצבת הנכות שמגיעה לו כנכה נפגע הנאצים".
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי מקלב, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ומשה גפני מיום 14.06.10 מציעה לעדכן את קצבת ניצולי השואה בכ – 600 ש"ח לחודש, כך שהיא תעלה מסכום של 1000 ש"ח לסכום של כ-1600 ש"ח לחודש (הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – עידכון קצבה חודשית), התש"ע–2010).
עד עתה קיבלו ניצולי השואה את הסך של 600 שקלים חדשים בכרטיס מגנטי נטען אשר אפשר להם לרכוש מזון, תרופות ועזרים רפואיים אולם הסתבר שמרביתם של ניצולי השואה נבוכים להשתמש בכרטיס זה (שכן עצם שליפתו בקופה לעיני כל מצהירה קבל עם ועדה על "נזקקות" המשתמש), או אינם יודעים כיצד להשתמש בו ומה הייתרה הצבורה שלהם (ניתן להניח כי ניצולי שואה אשר מגיעים לקופה ואינם יודעים אם ישנה יתרה בכרטיסם, שהסכום הראשוני שלו אין בו די לצרכים בסיסיים, חוששים מסיטואציה בה תידחה רכישתם שכן יאמר להם ש"אין יתרה").
הצעת החוק, לדברי המציעים, אינה מעמיסה על תקציב המדינה, שכן היא משנה את דרך תשלום הכספים לניצולים או לא את היקפו של התשלום (שבהחלט, לכל הדיעות, הוא סביר, הרי גם אנשים בריאים וצעירים מסוגלים לחיות מ 1600 ש"ח לחודש, אז אחת כמה וכמה ניצולי שואה).

הרחבת מעגל הזכאות

הצעת חוק של ח"כ ליה שמטוב מיום 25.05.09 מציעה להרחיב את מעגל הזכאים להטבות כ"ניצולי שואה" גם למי שנאלצו בתקופת השואה להסתתר ולהמלט מפני הנאצים (הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נרדפים, התשס"ט–2009). מדובר בהטבות שוליות הכוללות הגדלת הסיוע בשכ"ד בכ – 10%, פטור מאגרת טלווזיה, ו"קצבת הבראה ונופש בעד שבעה ימים". לדברי מציעת החוק:
  • "...בזמן מלחמת העולם השנייה, פלשו כוחות נאצים למדינות שונות, ובהן ברית המועצות, והחלו לרדוף ולרכז את היהודים בגטאות ומחנות; מתחילת מלחמת העולם השניה ועד לסיומה, נאלצו יהודים רבים לברוח ולהסתתר מפני כוחות הכיבוש הנאצים; יהודים אלו, אשר לא נתפסו והושמו במחנות וגטאות נטשו את כל רכושם, נסו על נפשם ונאלצו לחיות כפליטים במדינתם; הדעת אומרת כי אין מקום להפריד בינם לבין חבריהם אשר נתפסו והושמו בגטאות ומחנות, אולם מתוך הבנה כי מדובר בקבוצה רחבה יותר ובעלת קושי ראייתי מיוחד, הצעת החוק אינה מבקשת להשוות את מעמדם של פליטים אלו לניצולי שואה מוכרים אחרים, אלא להכיר במעמדם ולהעניק להם מספר מצומצם של הטבות; הטבות אלו יינתנו רק אם אותם ניצולי שואה עומדים במספר תנאים, ובהם זכאות לקבלת גמלת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.."
הצעת חוק של ח"כ מרינה סולודקין מיום 1.04.09, אף מרחיקת לכת, ומציעה להחיל את ההגדרה 'ניצול שואה' גם על מי ששהו תחת הכיבוש הנאצי, אך לא בהכרח במחנות ריכוז או בגטאות, ונאלצו להסתתר או לחיות בזהות בדויה:
  • "...מן הצד השני, בחוק לא הוזכרו ניצולי שואה ששהו תחת הכיבוש הנאצי, אם כי לא במחנות ריכוז או בגטאות, וקיבלו על כך תגמול חד-פעמי הזהה לתגמול, אותו קיבלו אסירי מחנות ריכוז וגטאות לשעבר. מדובר באנשים שהסתתרו במקומות מחבוא למינן או חיו תחת זהות בדויה. בנוסף לכך, בחלק מהמקומות בשטח בריה"מ לשעבר (למשל, באזורים מסוימים של צפון קווקז) היה הכיבוש הנאצי קצר מועד ולכן לא הספיקו שלטונות הכיבוש להקים גטאות ומחנות ריכוז. אך גם באזורים אלה סבלו היהודים מרדיפות קשות מצד הנאצים ועוזריהם וחיו תחת סכנת חיים מתמדת. יהודים רבים באזורים הללו גם נרצחו על-ידי הנאצים.
    מטרת התיקון המוצע היא: להעניק לניצולי שואה שלא נמנים עם קבוצת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות לשעבר, אך קיבלו תגמול חד-פעמי, הזהה לתגמול, אותו קיבלו ניצולי המחנות והגטאות, בשל היותם נתונים תחת הכיבוש הנאצי, אותן הטבות, מהן נהנים ניצולי מחנות וגטאות שקיבלו תגמול חד-פעמי.."

כתבה זו הינה כתבה רביעית מסדרת כתבות הסוקרת את פעילות הכנסת ה - 18 בשורה של תחומים הנוגעים לזכויות מגזרים שונים
תאריך:  04/09/2010   |   עודכן:  04/09/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
מושגים
 "הסדר השפה"  "כצאן לטבח"  "נאצים רגילים"  אדולף היטלר (1945-1889)  אוטונומיה אישית  אריזציה  בג"צ איתנה ניב  בג"צ דנילוביץ (הדייל ההומוסקסואל באל-על)  בג"צ מעצר החיילים  בג"צ נבו  בג"צ פלייבוי  בג"צ קול העם נ' שר הפנים  בג"צ קלפי המיקוח  בג"צ קציר  בג"צ שחר בוצ'ר  גזירת השחיטה  גזענות  דרוויניזם חברתי  הלכת אבנרי נ' שפירא  הלכת בבלי  הלכת גורדון  הלכת כרמלי  הלכת קסטנבאום  הרמן גרינג (1946-1893)  השמדה באמצעות עבודה  זכויות האדם במשפט הפרטי  זכות השמיעה  חובת ההנמקה במשפט המנהלי  חופש הביטוי  חופש העיסוק  כבוד האדם במשפט  כללי המשפט המנהלי  לשון הרע על ציבור  מבחן הראיה המנהלית  מנהיגים רוחניים בימי התופת  משפטי נירנברג  סבון  ספק סביר  עיקרון החוקיות  עיקרון המידתיות  עיקרון חוקיות המינהל  עיקרון תום הלב  עמידה רוחנית  פשעי מלחמה  ציד יהודים  רוצח מאחורי שולחן כתיבה  רצח רודולף (ישראל) קסטנר  שואה  שוויון במשפט  תורת הבטלות היחסית
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מה עשתה הכנסת ה-18 למען ניצולי השואה?
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
די לברברת ועת לעשיה מיידית!!!
הניה  |  4/09/10 16:44
2
בכנסת מבלים 120 חכי''ם ומגדלים
yoni207  |  4/09/10 19:59
3
כל השנים השלטון כולל הכנסת גזל
ישע  |  4/09/10 22:25
4
עושה להם מה שעושה לכולם......
אליהו חיים  |  5/09/10 22:01
5
מוסד-נפסד בזבזני ומיותר
אליפז  |  6/09/10 01:07
6
נרדפי הנאצים - חוק שחובה לשנות
חיים סיבוני  |  6/07/11 17:08
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חן שליטא
"פסקי הדין אינם בגדר המלצות, וחובה על המדינה לכבדם ולקיימם במהירות וביעילות", נזפה נשיאת העליון דורית ביניש במדינת ישראל. זה לא תמיד עוזר לה    הבג"צים אומנם עושים כותרות בעיתונים, אבל בדיקת G מראה שבמקרים רבים כלום לא זז    10 הוכחות לדמוקרטיה במשבר
צבי גיל
במה הועילו כל הגופים הללו בתיעוד ובהנצחת השואה, בטיפול בניצוליה בעת מצוקתם, בסיפור ההגדה שלהם במדינת ישראל - סיפור התקומה שאין לו אח ומשל
יואב יצחק
שורה של עיתונאים ובהם אילנה דיין ובן כספית התגייסו כדי לסייע לאמנון אברמוביץ' להחלץ ממפלתו בפרשת המסמך המפוברק    חוקרי המשטרה גילו במהירות מי זייף אך נותרו שאלות פתוחות
חגית כהן
כן, הוא שילם לבריונים. אתם בטוחים שאתם לא?
גל אורן
גדול מבקרי הספרות בגרמניה, מרסל רייך-רניצקי, חוגג תשעים בימים אלה, ומביט לאחור כשמאחוריו עשרות ספרים, פרס גתה, אוטוביוגרפיה מצליחה שהפכה לסרט ומעמד תרבותי שאין שני לו. מאחורי כתפו מציץ גם עברו כיהודי ניצול שואה, הרואה בספר את מולדתו הנצחית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il