אבל שום דבר מהמתקפות על הזמרים והמוזיקה הים-תיכוניים מצד זמרים "מקופחים" ממוצא אשכנזי, לא ישווה למה שעשה לאחרונה המגזין "רייטינג" של מעריב: הוא פשוט דירג את חמישים הזמרים המזרחיים הים-תיכוניים הכי מצליחים מאז ומתמיד. אחלה פרויקט, רק ההשגות וההסתייגויות זועקות לשמים ומבקשות לתקן את העוול הנורא; לא כלפי מי שאיננו ברשימה, אלא כלפי אלו שכן ברשימה. על-פי דירוג "רייטינג", שנקבע על-ידי השופטים (שלמה שרף, מיקי בוגנים, ישראל אהרוני, נאור ציון, זוהיר בהלול, ערן סוויסה, עמרי רונן, חגי אוזן, דנה אינטרנשיונל ועינת שרוף), זוהר ארגוב הוא הזמר המזרחי ים-תיכוני הכי גדול בכל הזמנים! סבבה! אבל מותר לי לדעת כיצד בדיוק נקבע מיהו זמר ים-תיכוני ומי לא? האם יהודה פוליקר הוא לא זמר ים-תיכוני? למה לא, בעצם? הרי הוא נולד במזרח התיכון, שר יוונית ומנגן על בזוקי! אז איך זה שהוא לא ברשימה ואריס סאן כן? ואיזה שירים ים-תיכוניים בדיוק שר עמיר בניון, שזכה להשתבץ במקום הרביעי? ומה עושה ברשימה בעז שרעבי, ששיריו כמו "פמלה", "תני לי יד", "כשתבוא" ו"על מפתן יומך" מזמן הפכו לנכסי-צאן-ברזל במוזיקה הישראלית? ואיזה שירים מזרחיים, למעט השניים ששר בפסטיבל "דרור למנצח שיר מזמור", יש לשימי תבורי? ואיך זה שדקלה, שנולדה בב"ש וכל חייה שרה, ניגנה והלחינה מוסיקת עמים ומוזיקה אותנטית, איננה יודעת שהיא זמרת מזרחית? כנ"ל שלומי שבת, שכל שיר שלו סוכרייה מקפצת... ולזה תוסיפו את העיוות הנורא שבהכללתם של שמעון בוסקילה והמלחין-יוצר יוני רועה בקטגוריה של זמרים מזרחיים. הפרויקט של "רייטינג" הוא בדיחה אחת גדולה. הוא בדיחה, כי הוא לא עקבי בכותרת הפרויקט: "זמרים מזרחים" או "זמרים ים-תיכוניים"?, שהרי יש זמרים ממוצא מזרחי, ויש זמרים ממוצא אשכנזי, אבל למיטב ידיעתי רוב הזמרים בארץ ששרים בשפה העברית הם ים-תיכוניים, כי הם נולדו כאן, בים התיכון. וזה כולל גם את אביב גפן ורוני אלתר... שנית, מיהו בדיוק זמר מזרחי? מי שהוריו ממוצא מזרחי, או מי ששר שירים שנכתבו או הולחנו על-ידי יוצר ממוצא מזרחי? אגב, עוזי חיטמן הוא מרוקאי? אני לא סתם שואל, כי חיטמן כתב את השירים ה"מזרחיים" הכי יפים שנשמעים כאן בארץ!!! שלישית, רשימת השופטים היא גרוטסקה בפני עצמה שלא נראתה במקומותינו מזה שנים רבות!!! שלמה שרף?! זוהיר בהלול?! מיקי בוגנים?! הלו, זו תחרות כדורגל או תחרות "התספורת היפה לשנת 2010"? ז'קלין ליכטנשטיין מאוד חסרה לי, אבל במקומה יש את דנה אינטרנשיונל. דנה אינטרנשיונל?! רגע, רגע. דנה לא הייתה אמורה להיות בנבחרים במקום בבוחרים? מה, היא לא זמרמרת ממוצא מזרחי/ת?! וישראל אהרוני כמובן, שמבין לא רק באוכל מזרחי, אלא גם במוזיקה מזרחית. ולכן מצער מאוד שבפאנל לא שובצו גם השפים משה ורפי כהן, צחי בוקשתתר ושגב משה. למה לא, בעצם? אם כבר שקשוקה, אז עד הסוף. ואם כבר שקשוקה, אז למה לא לשתף את משה גבסו, שבמסעדה שלו ביפו, ליד השעון, איש לא מעז לאכול לפני שהוא "מסניף" איזה זוהר ארגוב אחד קטן... בחודשים האחרונים, אין מה לעשות, כל מיני צרי-אופק מענים וחובטים במוזיקה המזרחית-ים-תיכונית, אבל ככל שיענוה היא כן תרבה וכן תפרוץ. אז נכון, יש הרבה מה לשפר ולתקן וללטש. בשפה, בצלילים ואפילו במבצעים. אבל חלאס, מספיק, חלפה התקופה שבה בן-גוריון אמר "אינני יודע מה העם רוצה, אבל אני יודע מה העם צריך". כי העם כאן רוצה לשמוע מוזיקה ים-תיכונית נעימה לאוזן ומתסיסה את הרגליים. בשמחות ובאירועים. ונתוני ההשמעות והמכירות מדברים בעד עצמם. ולשומע ינעם. או שלא, וזו כבר בעיה שלו.