עיתונאים ואינטלקטואלים רבים במערב רואים בתופעה של וויקיליקס מהלך מבורך במלחמה המתמשכת למען חופש המידע הניטשת בין השלטון ובין האזרחים. רבים הפכו את מייסד וויקליקס לגיבור ואף
יצאו להפגין למענו מול שגרירויות של מדינות מערביות. אולם טעות בידם.
טוני בלייר כותב בספרו האחרון על "חוק חופש המידע": "שלוש מילים תמימות אלה. אני מביט במילים הללו בעודי כותב אותן, ומתחשק לי לטלטל את ראשי מצד לצד עד שיישמט מכתפי. אידיוט שכמותך, אפס תמים, שוטה, חסר אחריות. אין תיאור של טיפשות, חי ככל שיהיה, שיתאר נכונה צעד זה (של ממשלתו להציע את החוק)... איפה היה סר המפרי, כאשר נזקקתי לו?"
עיתונאי ישראלי בכיר שהגיב לאמירה זו הישווה את בלייר ללנין. אולם הקשר האמיתי בין קריאת המצוקה של בלייר לבין הדיקטטור הרוסי הוא דווקא באופן שבו מתאר לנין את האינטלקטואלים במערב - אלה שלא צמחו בצל הגרדומים, מחנות הריכוז, הצינוקות, הסקילות, התליות והרדיפות - כ"אידיוטים שימושיים", הנוטים לחשוב כי כל הרשע שבעולם מרוכז במסדרונות השלטון בוושינגטון, בלונדון ובירושלים.
"פצצת מידע מתקתקת"
הגעגועים לסר המפרי, אותו טכנוקרט מיומן המנטרל את טעויותיהם של הפוליטיקאים, מוצדקים לגמרי על-רקע המחלה האינטלקטואלית של תרבות המערב, אשר גרמה לאיבוד הזיכרון והיכולת לזהות את ערכיה וכפועל יוצא מכך - גם את היכולת להגן עליהם.
תופעת וויקיליקס אינה מלחמה למען חירות המידע והמחשבה, אלא התקפה המוכוונת על-ידי שמאלנים אנרכיסטים הרואים במוסדות השלטון והכלכלה של מדינות המערב העשירות והקפיטליזם - אוייב. לא במקרה כונתה ההתקפה האחרונה "ה-11 בספטמבר של הדיפלומטיה". היא דומה לה בהפניית הטכנולוגיות והכלים של החברה המודרנית - נגדה. כך מנצלת חבורת וויקיליקס את רשת התקשורת העולמית המאפשרת העברת מידע ללא מגבלות של זמן, מרחק וכמות, על-מנת להרוס את אותה ציוויליזציה המאפשרת את החירות להעביר מידע באותה רשת תקשורת.
החיידק האנרכיסטי המקנן בליבותיהם של אינטלקטואלים רבים במערב, מעוור את עיניהם מלראות כי וויקיליקס אינה אלא רשת של ריגול נגדי המשרתת את הדיקטטורים בעולם. כגוף העוסק בריגול נגדי שתפקידו למנוע את יכולת הפעולה של האוייב, השיג וויקיליקס את מטרתו. "מדובר בפצצת מידע מתקתקת", אומר
מיכאל ויבורג המספק, בחסות החוק השוודי, תשתית לוויקיליקס ומוסיף בצדקנות: "אנו לא עוסקים בשיפוט מוסרי".
נייטרליות מוסרית הינה המצע שעליו צומחים דיקטטורים. הגילויים הראשונים של וויקיליקס כבר הובילו לחשיפתם של סוכני החירות הפועלים באירן ובקוריאה הצפונית ומסייעים בכך לאתרם ולחסלם. אם מישהו עוד הטיל ספק בכך שוויקיליקס הפכה לזרוע מודיעינית של אל-קאעידה, הרי שאחד המסמכים שפורסמו לאחרונה מתיר את הספק, בפרטו מאות מטרות רגישות לפיגועי טרור העלולים לפגוע באינטרסים אמריקניים ברחבי העולם. בין השאר צויין מפעל רפא"ל של התעשיה הצבאית הישראלית ופורטו הרכיבים החשובים לביטחון אמריקה המיוצרים בו.
וויקיליקס הינו תופעה של טרור מקוון. זהו עוד נדבך בהפגנות האנרכיסטים היוצאים לרחובות להרוס ולבזוז, כביכול נגד ועידות המדינות העשירות באירופה ונגד הגדר בבילעין ובנעלין. במסווה של קידום עקרונות נעלים, הוא משלים את פעילותם של אירגוני "זכויות אדם" החוברים לפעילי טרור איסלאמיסטיים ול"האחים המוסלמים", בניסיון לקעקע את מעוזי החירות בעולם.
האיום האחרון של מייסד וויקיליקס היה נגד בנקים ב"
וול סטריט" ונגד גופים כלכליים במערב. "אנונימוס" - קבוצת האקרים התומכת בווויקיליקס - החלה לפגוע במערכות פיננסיות וביניהן גם ב"
מאני ברוקרס" - חברת תשלומים מקוונים שהחליטה להפסיק להעביר כספים לוויקיליקס. להתקפה זאת קדמה התקפה על אתריהן של מאסטרקארד, ויזה ופייפל. גם חשבון האשראי של
שרה פיילין נפרץ, לאחר שהעזה להצהיר כי למייסד וויקיליקס יש "דם על הידיים".
החולשה שמנצלים ההאקרים האנרכיסטיים במלחמתם נגד המוסדות הכלכליים והפוליטיים במערב מקורה בשקר שיש לו שותפים רבים, שלפיו הקפיטליזם הוא התגלמות הרוע. השקר נקלט משום שהאינטלקטואלים במערב נטשו את משמרתם ולא לימדו כי הקפיטליזם, קודם להיותו שיטה כלכלית, הוא השקפה מוסרית המבוססת על ההכרה בזכות האדם לחייו ולרכושו. אולם הסכנה הגדולה ביותר המאיימת עלינו אינה וויקיליקס, אלא עצם חוסר נכונותן של המדינות החופשיות להתגונן מפניו. כאשר עולמו הרוחני של אובמה, האיש המופקד על הגנת העולם החופשי, מעוצב ברוח השקר האנרכיסטי הזה, אין להתפלא על התגובה העקרה והרופסת למלחמת הריגול שנפתחה נגדו. תגובה זו מבטיחה את התחזקותם של העריצים בעולמנו ואת הסלמת ההתקפות על החירות ועל השגשוג.
