יש את הרגעים האלה בחיים שמערערים אותך, שפתאום אתה מבין משהו עצום שלא זיהית בוודאות לפני כן.
זה מה שקרה לי במהלך המשדר האחרון של "עובדה" בנוגע לחיילי גבעתי שהועמדו לדין על
פשעי מלחמה. אחרי המשדר הזה הבנתי הרבה דברים.
הבנתי למה הדור הצעיר עסוק באינטרסנטיות ואינטרסים אישיים, הבנתי למה יש השתמטות, הבנתי למה הפטריוטיות כבר לא נפוצה במחוזותינו, בעיקר הבנתי שאנחנו מדינת חלם.
הבחורים הצעירים האלה, שבסופו של דבר מילאו פקודות שמפקדיהם והעומדים בראש הצבא העבירו להם, שסיכנו את חייהם, שנתנו את כל כולם לטובת בטחון המדינה ותושביה, מוצאים את עצמם יושבים על ספסל הנאשמים כשאות קלון מעל ראשם, מוצאים את עצמם במצב אבוסרדי בו הם הם הדרך היחידה של מדינת ישראל להתגונן מול דוח גולדסטון המגמתי.
אני צופה במשדר ורואה את עיניו הכואבות של אביו של אחד הלוחמים שהועמדו לדין, ליבי נכמר עליו, הוא בתור אזרח המדינה אשר שלח את הדבר הכי יקר לו לשדה הקרב בידיעה הקשה שאולי לא יחזור, צריך לצפות עכשיו במסע ההכפשה שעובר הבן שלו, ומה שהכי כואב פה שאותה מדינה שהבן שלו הגן עליה היא זאת שמנהלת את מסע ההכפשה הזה.
יושבת גברת רס"ן דורית תובל מהפרקליטות הצבאית, כשבפיה תלונות רבות על תפקוד החיילים. נשאלת השאלה מתי הגברת הזו הייתה פעם במצבם של החיילים האלו?! מתי הייתה בשדה הקרב כשאיום ממשי נשקף לחייה?! עוד נשאלת השאלה, האם היא מודעת למיהו האויב שעומד מולינו?! האם היא שמעה על סיפורים אינספור שבהם חיילי צה"ל נפגעו מאש מחבלים שהסתתרו מאחורי ילדים ונשים?!
צבא ישראל הוא הצבא ההומני בעולם, הראייה הממשית לכך היא שבמבצעים ומלחמות רבות שנערכו הייתה באפשרותו לפגוע במוקדי הטרור על-ידי הפצצות אוויריות, אבל על-מנת למנוע פגיעה בחפים מפשע הכניס רגלית חיילים שלנו לשטח, ברבים מהמקרים החיילים הללו גם נפגעו עקב כך (ראה מבצע "חומת מגן").
ניקח לדוגמה את צבא ארה"ב. גם הוא נלחם בטרור אכזרי תקופות ארוכות אם באפגינסטן ואם בעירק. ההבדל היחידי הוא שהוא לא נותן דין וחשבון לעולם ודואג קודם כל לחייליו ויתרה מכך תמיד אבל תמיד הוא יגבה אותם.
את זה עלינו ללמוד מהאומה הגדולה הזו. יושב אדון
אהוד ברק, שר הביטחון שלנו, שמתחמק מכל שאלה מהותית שנשאלת לפניו ע"י המראיינת. מעז לומר בריש גלי שהוא לא בקיא בתיקי החקירה הללו. הכיצד?! אתה שר הביטחון, ריבונו של עולם! אתה היית רמטכ"ל בעבר, אתה יודע מה זה להיות חייל בשדה הקרב, אתה היית מאלו שעמדו בראש ושלחו את החיילים האלו לבצע את המשימה, ואתה מעז להתחמק בתואנה ש"אתה לא בקיא בפרטי החקירה"?!
אם אלו העומדים בראשינו, עתידנו לוט בערפל. הגיע הזמן שבתור מדינה וצבא נתחיל לעמוד על שלנו, לדאוג לאינטרסים שלנו, ומעל הכל שנתחיל לגבות את הצעירים היקרים הללו שאנו שולחים לשטח על-מנת להגן עלינו.
בעזרת השם כשיהיו לי ילדים אני לא ארצה לשלוח אותם לצבא שלא מגבה את החיילים שלו, ואם אנחנו רוצים לעצור את תופעת ההשתמטות, לתמוך ולגבות את החיילים שלנו זו התחלה טובה.
נקודות למחשבה.
