X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מקורות
אמיר ברנע דיקן מייסד, בית ספר אריסון למנהל עסקים המרכז הבינתחומי הרצליה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
על-פי חוות הדעת התובענה שוגה בזיהוי חיוב כספי כנזק. אולם גם לפי שיטתה, החיוב הכספי אותו מכנה מר כהן ״פיקטיבי״, היקנה לו שירות אמיתי שהוא פטור מחובת החזר ההלוואה הניתן לעיזבונו במקרה של פטירתו טרם השלמת פירעון ההלוואה
▪  ▪  ▪

א. מבוא
1. התבקשתי על-ידי עו׳יד ישראל וולנרמן, בשם המשיבים בתיק ת״א 1942/08 ״בקשה לאישור תובענה הייצוגית״(להלן: ״התובענה״), לחוות דעתי על טענת התובע בתיק, מר ראובן כהן(להלן:
״מר כהן״ או ״התובע״), לנזק שנגרם לו וללקוחות אחרים שבכוונתו לייצג, על-ידי מר ישראל פרי וחברות בשליטתו (להלן ״היזמים״), אשר הקימו וניהלו מערך לצירוף אזרחים ישראלים לתוכנית הפנסיה הגרמנית.
2. לצורך חוות הדעת קראתי את כתב התובענה וכרך הנספחים. קראתי את החלקים הרלוונטיים בהכרעת הדין ובגזר הדין בת״פ 040258/01 (להלן: ״הפרעת הדין״), ואת עיקרי הטיעון מטעם המערערים בערעור פלילי 1784/08. קראתי גם חוות דעת של מומחים מטעם המערער וכן חומר נוסף, כולל מערכת מאושרת של חוזים אחידים בין הלקוחות והיזמים. פירוט המקורות שקראתי כלול בנספח בי.
בנוסף, נפגשתי עם האקטואר יצחק בלאס(להלן: ״מד בלאס״), ששימש כיועץ למר פרי בעת בניית תוכנית הפנסיה הגרמנית, לשם קבלת הבהרות לקביעת המקדמים שעל פיהם נקבעו סכומי חיוב הלקוחות. למען הקיצור אינני חוזר על תיאור הרקע להקמה וניהול של תוכנית הפנסיה הגרמנית. הרקע מפורט בהכרעת הדין ומקצתו כלול בכתב התובענה.
3. חוות דעתי היא כלכלית ואיננה מתיימרת לעסוק במבנה המשפטי של ההתקשרות, בפרשנות המשפטית של העבירות המצוטטות בתובענה או בקביעת לגיטימיות מעמדו הספציפי של מר כהן כתובע ייצוגי.
4. מר כהן תובע בשמו ובשם קבוצת לקוחות שבכוונתו לייצג, החזר של סכומים שחויבו בחשבונו אשר לטענתו חויבו במרמה. חלק מסכומים אלה כונו בתובענה ״חיוב פיקטיבי״. מר כהן טוען שסכום החיוב בגינו נדרש החזר הוא כ-108 אלף מ״ג בחשבון וכ-2.5 מיליארד ש״ח בחשבון הקבוצה.
5. הנושאים הכלכליים עליהם התבקשתי לחוות דעה הם:
א. האס באופן כללי, חיוב כספי בחשבון לקוח בהברה מלווה, מהווה כשלעצמו נזק שבגינו ראוי שישולם פיצויי
ב. האם החיוב הכספי (או חלקו) בו חויב מר כהן הוא ״חיוב פיקטיבי״ כפי שנטען בתובענה, כאשר ההגדרה המקובלת ל״חיוב פיקטיבי״ היא חיוב כספי שנגדו לא ניתנו תמורות (שירותים) בהיקף המצדיק את החיוב.
ג. האם החיוב הכספי בו חויב מר כהן הוא הוגן, כלומר, האם הוא נובע ממתן שירותים שסופקו במחירי שוק כפי ששררו בזמן ביצוע ההתקשרות׳
ד. האם בזמן אמיתי, יכול היה מר כהן באופן עצמאי, לרכוש את השירותים שקיבל מהיזמים בעלויות נמוכות יותר?
6. מסקנתי המנומקת בחוות הדעת הינה כי התובענה שוגה בזיהוי חיוב כספי כנזק. אולם גם לפי שיטתה, החיוב הכספי אותו מכנה מר כהן ״פיקטיבי״, היקנה לו שירות אמיתי שהוא פטור מחובת החזר ההלוואה הניתן לעיזבונו במקרה של פטירתו טרם השלמת פירעון ההלוואה; אני מחווה דעתי על סמך נתונים שאספתי, שהחיובים בחשבון התובע בהם חויב על-ידי היזמים, היו
הוגנים ואף נמוכים מן המחירים הנגזרים מאפיונו האקטוארי. משום כך, בזמן אמיתי לא יכול היה התובע לרכוש את השירותים בעלויות נמוכות יותר.
7. פרטים על השכלתי וניסיוני המקצועי כלולים בנספח א׳ המצורף לחוות הדעת.
8. חוות הדעת מוגשת לבית המשפט. אני מצהיר כי ידוע לי שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעת זו כשהיא חתומה על ידי, כעדות בשבועה הניתנת בבית המשפט.
ב. רקע
9. לנזק הנטען בתובענה שלושה מרכיבים:
א. חלק (2/3) משכר הטרחה בו חויב מר כהן, בסך של כ-9.7 אלף מ״ג, שלטענת התובע הועבר למר פרי שלא כדין.
ב. סך של 77.6 אלף מ״ג, בו חויב התובע בחשבונו בחברת BGA בגין פרמיות ביטוח יתרת ההלוואה למקרה פטירה, מגולמות מראש, ואשר מכונה בתובענה ״פיקטיבי״, משום שלא הועבר לחברת ביטוח.
ג. סך של 21 אלף מ״ג, בו חויב התובע בחשבונו בחברת BGF בגין פרמיות ביטוח כנ״ל אשר לטענתו לא הועברו לחברת שמשון. סך הכל הנזק לו טוען התובע עומד על כ-108.5 אלף מ״ג(כ-55.5 אלף אירו).
10. עיקר הנזק הנטען בתובענה נובע מחיוב בגין פרמיות ביטוח חיים שגולמו מראש. למען הבהרה ברצוני להתייחס כבר בפתיחה למהות הביטוח והפרמיות שחויבו בגינו, בהקשר הספציפי של תוכנית הפנסיה הגרמנית. הביטוח בגינו חויב הלקוח, איננו ביטוח חיים במתכונתו הרגילה, היינן מתן זכות ליורשים לסכום כספי מוגדר במקרה פטירה, שפירעונו תלוי ברציפות תשלומי הפרמיות ובסולבנטיות חברת הביטוח. במקרה שלפנינו מדובר על ביטוח יתרת התשלומים בגין ההלוואה במקרה פטירה, היינו, מתן פטור ליורשים מחובת תשלומים בגין ההלוואה אם נפטר הלקוח. מתן פטור על יתרת ההלוואה נותן ליורשים הגנה אבסולוטית שאיננה תלויה בסולבנטיות חברת הביטוח או בסעיפים מגבילים בפוליסה.
בניגוד למישור היחסים בין הבנק המלווה ובין היזמים בהם הסולבנטיות של היזמים היא רלוונטית, במישור היחסים בין היזמים והלקוחות שרק הוא נידון כאן, סולבנטיות המלווים איננה רלוונטית כי סעיף הפטור מקנה ללקוחות המה אבסולוטית. לפי כך, בניגוד לביטוח חיים רגיל בו מחויבת חברת הביטוח לשלם למוטבים בפוליסה סכום כסף ולשם כך עליה להיות סולבנטית, במקרה זה הפטור מחובת התשלום הוא חלק מהסכם ההלוואה, שקובע את זכות המלווה להיפרע.
מבחינה כלכלית סעיף הפטור דומה למצב בו סכום הביטוח מופקד אצל המבוטח לשימושו במקרה המזכה בפיצוי. מבחינת המלווה, סעיף הפטור יוצר עלות משמעותית עקב האפשרות הריאלית שההלוואה לא תפרע (במקרה פטירה). עלות זו מכוסה בחיוב הכספי שנעשה תחת הכותרת ״פרמיות ביטוח מגולמות מראש״.
11. החיוב המכונה בתובענה ״פיקטיבי״ והחיוב מחברת BGF, סה״כ כ-99 אלף מי׳ג, נובעים כאמור, מפרמיות ביטוח אשר לטענת התובע, חויבו בחשבון ההלוואות שלו אך לא הועברו לחברת ביטוח. התובענה איננה מתייחסת, בבדיקה כלכלית, לאפשרות ששירותי ביטוח סופקו על-ידי היזמים
(ביטוח פנימי) במחיר הוגן ואיננה כוללת חוות דעת מומחה לגבי סבירות החיובים בגין שירותים אלו. גם הכרעת הדין, עליה מסתמך התובע, נעדרת התייחסות כלכלית לשירותי ביטוח שניתנו על-ידי הנתבעים כנגד פרמיות אלו והגינות תמחורם.
12. על-פי התובענה, כל סכום שחויב על-ידי היזמים כפרמיות ביטוח ולא הועבר לחברת ביטוח, כאילו נגנב (ראה שם סעיפים 77 - 61). לדעתי, טענה זו מעוותת לחלוטין את הבחינה הרלוונטית של שאלת הוגנות החיוב, משום שהיא מתעלמת מהיקף שירותי הביטוח הגלומים בסעיף הפטור בחוזה
ההלוואה שניתן על-ידי היזמים וממחירם של אותם שירותים יחסית למחירי שוק.
13. כדי לבחון את הגינות החיובים אזכיר שלתובע הוצגו שני מסלולים להצטרפות לתוכנית הפנסיה הגרמנית:
א. מסלול ההשקעה העצמית, בו הוא היה צריך לממן באופן עצמאי את כל ההשקעה שדורש הביטוח הסוציאלי הגרמני (BFA), ולשלם ליזמים שכר טירחה בשיעור של 12 רנטות חודשיות. במסלול זה הובטח לתובע לקבל ישירות מהביטוח הסוציאלי הגרמני את כל תזרים הרנטות ללא ניכוי.
ב. מסלול ההלוואה, בו התובע לא נדרש לשלם דבר, היזמים משקיעים עבורו את כל הסכומים הנדרשים (אשר יפורטו בהמשך), וגובים החזר על ההלוואה מתוך הרנטות. במסלול זה הובטח לתובע כי בתקופת ההלוואה יקבל ״סכום פנוי״ שרירותי שנקבע משיקולי שיווק, כשכל יתרת הרנטה תשמש להחזר החוב ליזמים. תקופת ההלוואה נקבעה על-פי מקדמי ההזר הון בהתבסס על תחזית הרנטות, הסכום הפנוי ושערי הריבית. לאחר תום תקופת ההלוואה, בין אם זו נפרעה בפועל ובין אם לאו, אירוע הצפוי להתרחש עם הגיע התובע לגיל 85, הובטח לו שיקבל את מלוא הרנטה, ללא ניכוי נוסף. באם המצטרף נפטר לפני תום פירעון ההלוואה, פטור עזבונו מהחזר התשלומים בגין ההלוואה, בעוד שאיריו מקבלים מלוא רנטת שארים (בהתאם להגדרת ה- BFA) ללא ניכוי נוסף. התובע, כמו שאר חברי הקבוצה אותה הוא מתכוון לייצג, המהווים כשני שלישים מהלקוחות של היזמים, בחר מרצונו במסלול השני.
ג. גוף חוות הדעת
14. לשם בחינת הוגנות החיוב אני בוחן את העסקה בשני היבטים:
א. היבט ״מאקרו״ בו מוצגת הבחירה במסלול מועדף (השקעה עצמית או הלוואה) כבעיה של בחירה בין מסלול המאופיין בתשואה גבוהה וסיכון גבוה לבין מסלול המאופיין בתשואה נמוכה וסיכון נמוך. הגינות העסקה נבחנת בהיבט זה, על-פי עקרונות העדיפות הנגלית (Revealed Preference)
ב. היבט ״מיקרו״ בו נבחנת ההגינות באופן פרטני על-ידי ניתוח כל אחד ממרכיבי החיוב והשוואתו למחיר שוק של שירות אקוויוולנטי. בהיבט המאקרו, בחירת מסלול השקעה מועדף בתוכנית, משולה לבחינת כדאיות השקעה לטווח ארוך שלה שתי חלופות: השקעה עצמית בתחילה ותחזית לזרמי מזומן גבוהים במהלך התקופה, או השקעה אפס בתחילה עם תחזית לזרמי מזומן נמוכים במהלך התקופה. הבחירה נעשית על סמך שיקולי תשואה וסיכון, כאשר ברור שהמסלול ללא השקעה מאופיין בזרם הכנסות נמוך ובסיכון אפס.
כאמור, רוב המשתתפים כולל התובע, בחרו במסלול עם אפס סיכון והכנסה נמוכה. לבחירה זו יש משמעות לגבי הוגנות העסקה, משום שאין חולק כי הלקוחות שבחרו במסלול השקעה עצמית זכו לעסקה הוגנת. על-פי עיקרון העדיפות הנגלית, מי שהעדיף באופן רצוני מסלול חילופי, זכה גם הוא לעסקה הוגנת מבחינתו. בהינה בכלים מימוניים, תבדוק את התאמת מבנה העסקה לפרופיל התובע כמשקיע(ראה פירוט בסעיפים 21 - 15 להלן)
.
בהיבט המיקרו, בחינה פרטנית של מרכיבי החיוב, מחייבת העמקה במבנה העסקי של ההתקשרות בין היזמים לבין התובע, ובחינה של סעיפי החיוב של הלקוחות במסלול ההלוואה הכוללים שכר טירחה, ריבית ופרמיות ביטוח. כפי שנראה, בחינה מעמיקה של מרכיבים אלו מצדיקה את המסקנה שכל אחד מהם היה סביר והוגן(ראה סעיף 22 להלן).
בחינת מסלול ההשקעה המועדף
15. הוצגו בפני מסמכים המעידים שהיזמים העדיפו שהלקוחות יבחרו דווקא את המסלול ההשקעה העצמית. נמסר לי כמצג כי סוכני המכירות תוגמלו יותר על גיוס לקוחות שבחרו מסלול השקעה עצמית על לקוחות שבחרו את מסלול ההלוואה. הלקוחות לעומת זאת, העדיפו את המסלול ההלוואה. הפער בבחירה בין היזמים וציבור הלקוחות מלמד שטענה כאילו מסלול ההשקעה העצמית הוא הוגן ללקוחות ומסלול ההלוואה אמנן הוגן, איננה עקבית. אילו מסלול ההלוואה לא היה הוגן ללקוחות, כלומר רווחי יותר ליזמים, סביר היה שעליו ימליצו והלקוחות יבחרו דווקא במסלול האחר. בחירת הלקוחות במסלול ההלוואה כעדיף על מסלול ההשקעה העצמית, איננה עקבית עם הטענה שבניגוד למסלול ההשקעה העצמית, מסלול זה מתומחר באופן בלתי הוגן.
16. לגבי מסלול ההשקעה עצמית, הלקוחות ידעו את הסכום שהם נדרשים לשלם ואת גובה הרנטה הראשונית שהם צפויים לקבל עד פטירתם. הם גם ידעו שגובה הרנטות העתידיות עשוי להשתנות, בהתאם להחלטות של ה- BFA, ובאופן דומה גס גובה פנסיית השאירים שיקבלו שאיריהם. לגבי מסלול ההלוואה הם ידעו שאינם נדרשים להשקיע דבר, הם ידעו את ״הסכום הפנוי״ הצפוי להם לאורך תקופה של כעשרים שנה (תקופת פירעון ההלוואה), הם ידעו שבתום תקופה זו הם יקבלו 100% מהרנטה (כמו מי שבחר במסלול השקעה עצמית), ושבמקרה פטירה שאיריהם יקבלו 100% מפנסיית השאירים(כמו מי שבחר במסלול השקעה עצמית).
17. כך למשל, במקרה של התובע, הוצעו לו על-ידי היזמים שני מסלולים:
א. מסלול השקעה עצמית, בו הוא ישקיע 39,378 אירו (31,975 אירו בפנסיה הגרמנית ו- 7,403 אירו בגין שכר טירחה לנתבעים), ובתמורה יקבל רנטה חודשית של 616.92 אירו(1,206.6 מ״ג).
ב. לחילופין, הוצע לתובע מסלול ההלוואה, במסגרתו אינו מחויב להשקיע. במסלול זה הוא יזכה לסכום פנוי התחלתי, מוסכם מראש של 51.13 אירו מדי חודש, החל מהחודש ה-17 לאחר תשלום הרנטה הראשונה על-ידי הביטוח הסוציאלי הגרמני. כמו-כן, הובטח לתובע כי כעבור 19.5 שנה מיום ההתקשרות, הוא יהיה זכאי לכל סכום הרנטה (כמו במסלול ההשקעה העצמית). במקרה של פטירתו, יהיו זכאים שאיריו לפנסיית שאירים כמו לקוח מסלול
ההשקעה העצמית.
18. אני סבור שבחירת מרבית הלקוחות במסלול ההלוואה איננה שגויה. מסלול ההשקעה העצמית כולל סיכונים משמעותיים, הן ברמה הכללית (מדיניות משתנה של BFA) והן ברמה האישית עקב אפשרות פטירה בתחילת תקופת קבלת הרנטות. אזכיר שגיל המצטרפים היה גבוה וחלקם סבל מבעיות בריאות, כך שסיכוני פטירה מוקדמת היו משמעותיים. במקרה פטירה וללא שארים, הולכת לאיבוד (מבחינת העיזבון) כל ההשקעה הכוללת תשלום ל BFA ושכר טירחה. כמו-כן, חשף המסלול את המצטרפים לסיכונים נוספים כגון אפשרות דחיית גיל הפרישה לפנסיה, צמצום הרנטות(או אי התאמתן לאינפלציה), מיסוי הרנטות וצמצום זכויות שארים. סיכונים אלו היו פונקציה של הליכים פוליטיים ומאקרו כלכליים בגרמניה (לרבות האיחוד של שתי הגרמניות שחל באותה תקופה) עליהם אין למצטרפים לתוכנית כל שליטה 1. מאידך-גיסא, בוחרי מסלול ההלוואה שוחררו מהצורך בהשקעה עצמית כאשר עלות ההצטרפות, כולל עלות ביטוח חיים, ניתנה להם כהלוואה נון
ריקורס שגובתה רק במטות. משמעות הבחירה במסלול זה הייתה קבלת זכות נטו לתקבולים נמוכים יותר(בתקופת ההלוואה), כפי שפורט בסעיף 13 לעיל.
19. מסלול ההלוואה עדיף במיוחד ללקוחות הסבורים שתוחלת החיים שלהם קצרה מזו המחושבת עבורם על-ידי לוחות החיים ושאלוני הבריאות שהיו מקובלים באותה עת בהברות ביטוח, ללקוחות שהיכולת הפיננסית שלהם נחותה וכן ללקוחות בעלי רמה גבוהה של רתיעה מסיכון. אינני מכיר ומעולם לא פגשתי את התובע. יחד עם זאת, עיון במסמכים שנאגרו בתיקו אצל היזמים, מלמד שיש היגיון מבחינתו בבחירת מסלול ההלוואה. אני מיחס זאת לגיל, למצב הבריאותי וליכולת הפיננסית שלו שמגבלותיה נרמזות בכתב התובענה(שם סעיף 84).
20. נספח ה׳ שהוכן לבקשתי על-ידי מר בלאס, כולל תוצאות ניתוח תזרימי מזומן של תוכנית הפנסיה הרלוונטית לתובע בשני מסלולים: מסלול של השקעה עצמית (שלא נבחר כאמור על-ידי התובע) מסלול של הלוואה. ההסתכלות היא מנקודת ראות התובע במונחי אקס אנטה, כלומר בשלב ההצטרפות. ההנחה היא שהתובע מודע להסתברויות הפטירה כפי שהן מפורטות בלוח התמותה 52 - 49 A, כולל התוספת בגין מצבו הבריאותי המשתקפת בתשובות שנתן לשאלון הרפואי. השאלה היא איזו חלופה יבחר לאור נתונים אלה? על-פי הניתוח הכלול בנספח מתקבלת התוצאה הבאה:
הערך הנוכחי הנקי במסלול ההלוואה הלוקח בחשבון את שיעורי התמותה והמצב הבריאותי, גבוה יותר מהערך הנוכחי הנקי במסלול ההשקעה העצמית בכל מחיר הון להיוון הגבוה מ-9.2%. אוסיף שמחיר הון של 9.2% הוא נמוך יחסית לשערי הריבית ששררו אז וסיכוני ההשקעה בתוכנית. אני מבסס קביעה זו בין היתר, על עמדת ממשלת ישראל אשר בתשובתה לבג״צ קבעה שמחיר הון סביר להיוון הוא 15%. במחיר הון של 15% עדיף בהרבה מסלול ההלוואה. ראוי להדגיש שחישוב מחיר הון מאזן נסמך על הנחה שמחיר ההןן בשני המסלולים הנו זהה.
אך מכיוון שמסלול ההשקעה העצמית כולל סיכונים משמעותיים, ואילו מסלול ההלוואה הנו בטוח יותר, סביר מחיר הון גבוה יותר במסלול ההשקעה העצמית. ברור שבהנחה זו, ההפרש לטובת מסלול ההלוואה גבוה עוד יותר. אני מסיק מניתוח זה שבחירת התובע במסלול ההלוואה הייתה סבירה.
21. לתוצאה זו חשיבות משום שהיא מלמדת שהתובע פעל נכון כשהעדיף את מסלול ההלוואה על מסלול ההשקעה העצמית, על-פי התנאים שהציעו לו היזמים ולאור שערי הריבית שהיו תקפים אז. כאמור מסלול ההשקעה העצמית מקובל כהוגן למצטרפים. טענה כאילו מסלול ההלוואה איננו הוגן למרות שהוא עדיף, איננה לדעתי עקבית עם ניתוח מדויק של ההשוואה בין שני המסלולים בזמן אמיתי תוך התייחסות למקרה הספציפי של התובע. בחינה פרטנית של סעיפי החיוב
22. כפי שצוין בסעיף 14 לעיל, בחינת הוגנות סעיפי החיוב מחייבת התייחסות פרטנית לכל אחד ואחד ממרכיבי החיוב של הלקוח שהם ריבית, שכר טירחה ופרמיות ביטוח:
א. רכיב הריבית - שיעור הריבית בו חויב התובע, הן על-פי החוזה והן בפועל, היה כ-10% בחישוב חודשי, שהוא שקול לריבית שנתית אפקטיבית של כ-10.47%. כתב התביעה (כמו הכרעת הדין), אינו מעלה שום טענה כאילו שיעור ריבית זה איננו הוגן. ואכן, מבדיקה שערכתי עולה שבתקופה הרלוונטית, שיעור הריבית על הלוואות בנקאיות קמעונאיות בגרמניה היה אף גבוה יותר.
ב. רכיב שכר הטרחה - הנזק הנטען בעניין שכר הטרחה נוגע לאותם 2/3 משכר טירחה, בסך 14.5 אלף מ״ג, אשר על-פי התובענה הועברו למר פרי למתת שיועדו לכאורה לעורך הדין הגרמני. התובענה איננה טוענת שסך 14.5 אלף מ״ג הוא מופרז. נשווה את היקף השירותים שסופק למצטרפים המפורט בסעיפים 35-37 לתובענה, לשירותים שמעניק למבוטח סוכן ביטוח חיים. נמצא שהנתבעים סיפקו שירותים בהיקף העולה על שירותים שגרתיים של סוכן ביטוח. מכאן שקיימת הצדקה לשכר טירחה שהוא לפחות בסדר הגודל של שכ״ט סוכן ביטוח. כיהנתי בעבר כדירקטור בחברת ביטוח גדולה ומוכר לי היקף התשלומים לסוכני ביטוח בבטוחי חיים, אשר בתקופה הנדונה הגיע עד ל-200% מהפרמיה השנתית, אותם הם מקבלים, בדרך כלל, מראש.
בהשוואה, שכר הטרחה בתוכנית הפנסיה הגרמנית הוא שנה אחת של רנטות2. אני מניח שהחלוקה בין עו״ד הגרמני ומר פרי נקבעה על-פי תרומת כל צד למימוש ההצטרפות. בכתב התובענה עצמו מפורטים מאמצי השיווק שביצע מר פרי(ראה שם סעיף 30) וכאמור מפורט גם היקף השירותים שסופקו בארץ במקביל לשירותים בגרמניה. פירוט זה יחד עם טענה שלמר פרי אין זכות בשכר טירחה, עומדים לדעתי בסתירה בולטת.
ג.פרמיות הביטוח - הטענה המרכזית של כתב התובענה (שם סעיפים 61-63) היא שהנתבעים גבו מהתובע פרמיות ביטוח, ולא העבירו אותם לחברת הביטוח.
כתב התביעה אינו טוען שנגבו מהלקוחות פרמיות שלא על-פי החוזה, אלא שמכיוון שהפרמיות הללו לא הועברו לחברת ביטוח מכנה התובע פרמיות אלו כ״מצג של ביטוח״(ראה שם סעיפים 67-68). לפי דעתי, התייחסות התובע לרכיב הביטוח חושפת הוסר הבנה של מבנה העסקה. סעיף הפטור בהסכם ההלוואה, מקנה ללקוח שירותי ביטוח בין בגיבוי חברת ביטוח חיצונית ובין בגיבוי של ביטוח פנימי. העובדה שהפרמיות לא הועברו לחברת ביטוח לא גרמה נזק לשום לקוח. להפך, הלקוח קיבל שירות עדיף ובטוח יותר מכל שירות שחברת ביטוח יכלה לספק לו, ובתעריפים נמוכים מאלו שהייתה גובה חברת ביטוח כלשהי (ראה פירוט בסעיפים 44-46 ובנספח ה׳ להלן). לא רק זאת, המבנה המיוחד של העסקה במסלול ההלוואה, מסביר מדוע סכום החיוב בגין הפרמיות שגולמו מראש עלה במקרים רבים על ההשקעה הנדרשת (ראה סעיפים 23-25 ו-32 להלן) כשתמחור הפרמיות הןא הוגן. התובע מתייחס באופן שגוי לדעתי, למקרים אלה כהוכחה ל״גזל״ (ראה שם סעיפים 63 ו- 72).
תאור המבנה העסקי של מסלול ההלוואה
23. המגבלות המוסדיות והשיווקיות שהוטלו על הליך מימוש הפנסיה הגרמנית, ונכונות מרבית (2/3) מהנרשמים להצטרף לתוכנית רק במסלול ההלוואה תוך דרישה לפטור שארים מתשלום ההלוואה במקרה פטירה, יצרו דרישה למבנה עסקי מורכב ולא שגרתי. מגבלות אלה הן:
א. חוק הפיקוח על מטבע חוץ, אשר עד שנת 1990 מנע שימוש במקורות מט״ה ישראלים לצורך תשלומי פרמיה רטרואקטיביים (להלן: ״תפ"ר״) הנדרשים כדי לממש את הזכות לרנטות, אן כל תשלום אחר במטבע זר הנדרש לצורך תוכנית זו.
ב. כללי המוסד לביטוח סוציאלי במערב גרמניה (להלן: "BFA״) שמנעו המחאת תשלומי הרנטות לצד שלישי מעבר לפרופורציה מסוימת (2/3 מגובה הרנטה הראשונה), פיקוח על שיעורי הריבית ופרמיות הביטוח ותלות בכללי המוסד לגבי הזכאות לרנטות והשנויים בה לאורך זמן.
24. בנוסף על כך, עקב הסיכונים הכרוכים בהשקעה בתוכנית זו (ראה נספח ו׳ הכולל פירוט של הסיכונים שנלקחו על-ידי היזמים במסלול ההלוואה), סיכונים אשר פורטו בהרחבה על-ידי נציגי ממשלת ישראל בבג"צ(ראה נספח די), ואשר בגינם סברה ממשלת ישראל שההשקעה אינה כדאית, חלק קטן מאזרחי המדינה נרשם לתוכנית, וגם מבין הנרשמים מעטים היו נכונים להצטרף לתוכנית במסלול ההשקעה העצמית.
25. השילוב בין המגבלות המוסדיות עם כוונת רוב הנרשמים להימנע מהשקעה עצמית, יצר את המבנה המורכב של העסקה. אסביר זאת:
א. לקוח אשר היה מעוניין במימון מלא לתוכנית, מבלי שהוא נוטל סיכון כלשהו, קיבל מהנתבעים הלוואה למימון תפ״ר, שכר הטרחה, והוצאות נוספות. ההלוואה ניתנה בתנאי ״נון-רקורס״, ונשענה רק על תזרים הרנטות הצפוי ללקוח. תזרים זה היה חשוף למספר סיכונים אשר העיקרי שבהם הנו הסיכון לפטירת הלקוח (המפסיקה מיידית את ההחזרים). אי לכך היה צורך לבטח את החברות המלוות כנגד פטירה, כאשר פרמיות הביטוח גם הן מומנו על-ידי החברות המלוות, וגם ההחזר של מימון זה נשען אך ורק על תזרים הרנטות.
ב. המגבלות שהטיל BFA על המחאת תשלומי הפנסיה היו משני סוגים:
1. מגבלה על גובה הסכום המומחה: על-פי מגבלות הBFA רשאי היה הלקוה ליתן הוראה להמחאה בלתי חוזרת של חלק מן הרנטה החודשית לה הוא יהיה זכאי, ובלבד שהלק זה לא יעלה על סכום קבוע בגובה של שני שלישים מהרנטה הראשונה לה יהא זכאי.
2. ההמחאה הבלתי חוזרת יכולה הייתה לשמש כבטוחה אך ורק כנגד התפ״ר ולכל היותר 6 פרומיל מיתרת ההלוואה בגין פרמיית ביטוח. המגבלות הנ״ל הכתיבו מבנה של שתי חברות מלוות. הברה אחת BGF, הסתמכה על המחאה
בלתי חוזרת על-פי כללי BFA, למימון תפ״ר וחלק מפרמיית הביטוח עד לגובה של 5 פרומיל מיתרת ההלוואה בגין התפ״ר לחודש. חברה אחרת, BGA, מימנה את יתרת הסכום הנדרש לתפ״ר, את שכר הטרחה ואת יתרת פרמיית הביטוח, והכל תוך הסתמכות על מערכת חוזית נפרדת בין החברה והלקוח, במסגרתה התחייב הלקוח ליתן הוראת קבע להעביר חלק נוסף מהרנטה החודשית ל-BGA. מערכת חוזית זו יצרה ל-BGA סיכון של הפרה על-ידי הלקוח.
ג. בניגוד לביטוח חיים רגיל בו אי תשלום פרמיה מבטל את הביטוח ומטיל סיכון על המבוטח, ביטול פרמיה בגין ביטוח חיים המגבה אשראי שאין מולו נכס משועבד, מטיל את כל הסיכון על נותן האשראי. לנותן האשראי בעסקה שלפנינו אין אפשרות לממש את הנכס שנרכש באשראי(זכויות פנסיה), ולכן מצבו נחות ממצב בנק שנותן משכנתה לה משועבד נכס שהוא בר מימוש על-ידי המלווה. מכאן שקיים תמריץ ללקוח לבטל את הביטוח, ומתחייבת מתכונת חוזית לביטוח מראש לכל התקופה, אשר תמנע מן הלקוח את האפשרות להפר את החוזה על-ידי הפסקה של תשלומי הפרמיה.
הישענות האשראי רק על תקבולי רנטות ללקוח ללא אחריות שארים, מחייבת מערך ביטוח חיים שהפרמיה בגינו חייכת להיות משולמת לכל התקופה מראש Single Premium. אחרת יכול הלקוח לבטל את הפרמיה ואת תקפות הביטוח מייד לאחר קבלת האשראי. אזכיר שכאמור לעיל, דרישת הנרשמים לפנסיה להימנע מכל תשלום עצמי, הביאה למצב בו גם סכום הביטוח כמו התפ״ר ושכר הטרחה, לא שולם במזומן אלא נלקח כהלוואה הנשענת על תקבולי הפנסיה. השלכות מצב זה על גובה החיוב נדונות בסעיף 32 להלן.
סעיף ביטוח החיים
26. ביטוח ההלוואה למקרה פטירה בוצע על-ידי היזמים במתכונת הבאה:
א. הסכום המובטח היה תזרים התשלומים בגין ההלוואה ממועד הפטירה עד מועד גמר ההלוואה, כלומר התקבול מהגורם המבטח יועד לכסות באופן מלא, במקרה פטירה, את התחיבות הלווה על-פי פריסת תשלומי ההלוואה. כיסוי זה היה נדרש משום שמדובר היה בהלוואה ללא זכות לפירעון מוקדם(כנהוג בהלוואה שניתנת בריבית קבועה).
ב. חלק מסכום ההלוואה בוטח בחברת ביטוח(שמשון, הסנה, בריטניה) וחלק בביטוח פנימי. החלוקה נקבעה כפונקציה של דרישות הבנק שהלווה ליזמים, עלות הביטוח ונכונות ויכולת היזמים להיחשף לסיכונים.
ג. פרמיית הביטוח נקבעה על-פי לוחות תמותה בהם השתמשו חברות ביטוח בתקופת ההתקשרות, ועל-פי החיתום שנערך בחברת שמשון עבור הלקוח בהתאם למצבו הבריאותי.
27. כבר בראשית הדברים ברצוני לקבוע כי מנקודת מבט כלכלית, שירותי ביטוח יכולים להינתן הן באמצעות גורס מבטח חיצוני והן כביטוח פנימי. מונחת לפני חוות דעת של הפרופסורים סדן ופלסנר מתאריך 12.8.2008 שאני מסכים עם מסקנותיה, המפרטים את מגוון המקרים בהם מסופק באופן
לגיטימי, ביטוח פנימי. חוות הדעת מצורפת למסמך זה כנספח ז׳. אין צורך להיעזר בחוות דעת מקיפה זו כדי למנות מקרים רבים בהם מחויב לקוח בדמי ביטוח שאינם מועברים לחברת ביטוח אלא משרתים ביטוח פנימי. כדוגמא, דמי ביטוח בגין ביטול השתתפות עצמית כשנגרם נזק לרכב בחברות השכרת רכב, נגבים כדמי ביטוח אך למיטב ידיעתי, משרתים ביטוח פנימי.
ללקוח השוכר רכב אין הדבר משנה דבר, משום שקיום סעיף פטור בחוזה השכירות, שהוא תקף בין אם חברת השכירות היא סולבנטית ובין אם לאו, מבטיח באופן מוחלט את קבלת תמורת הביטוח. מכאן שבראיה כלכלית, פטור בחוזה ההלוואה למקרה פטירה, זהה במשמעותו הכלכלית לביטוח חיים המשלם, במקרה פטירה וללא הסתייגויות, את יתרת ההלוואה, ואף עדיף עליו.
28. נדמה לי שנושא הביטוח הפנימי וההתייחסות אליו בהכרעת הדין(עליה מתבססת התובענה) יובהר בדוגמה הבאה: פירמה מבטחת נגד רעידות אדמה באמצעות סוכן המקבל דמי ביטוח כדי להעבירם לחברת ביטוח. נניח שהסוכן משאיר את דמי הביטוח אצלו. הפירמה איננה מבוטחת, במקרה נזק אין לה כיסוי והסוכן בוודאי יורשע בגניבה, וזאת בין אם היה נזק ובין אם לאו. נניח עתה שמלכתחילה, בעת ההתקשרות, הסוכן מפקיד בפירמה את מלוא הסכום המבוטח שיועבר לזכותה במקרה נזק ויוחזר לסוכן אם אין נזק. במצב זה לפירמה כיסוי מלא. לתשובה לשאלה אם הועברה פרמיה לחברת הביטוח או לא, אין חשיבות מבחינת הפירמה.
להפך, מצב הפירמה עדיף משום שאיננה תלויה בהסתייגויות חברת הביטוח או בסולבנטיות שלה. כך במקרה שלנו: במקרה של פטירת הלקוח, סעיף הפטור משחרר את הלקוח ואת עזבונו או שאיריו מן החוב, ועל כן פטור זה שקול להפקדת סכום הנזק בפירמה בדוגמה שלעיל.
29. אין לי ספק שסעיף פטור הקובע כי ״שתי ההלוואות (BGF ,BGA) נחשבות כמסולקות בעת פטירה״(כפי שנכתב בחוזי ההלוואה ובתצהיר עליו חתם כל לקוח, לרבות התובע, ראה נספח ח׳), עדיף מבחינת הלקוח על סעיף ביטוח חיים בחוזה ביטוח סטנדרטי, לפיו תסלק חברת הביטוח את יתרת האשראי במקרה פטירה. בכל חוזה ביטוח ישנם תנאים מסייגים. למשל, חובת חברת הביטוח לפירעון האשראי אינה חלה במצב בו הצהרת הבריאות שמסר הלקוח איננה שלמה או שהפטירה נובעת מהתאבדות.
במצבים אלה עלולה חברת הביטוח להימנע מחובתה לפרוע את האשראי, וחובה זו תוטל על העיזבון. סיכון נוסף בביטוח חיצוני הנו שחברת הביטוח תפר את החוזה או תגיע לחדלות פירעון, וגם במקרים אלו יוטל החוב על העיזבון, והיורשים יאלצו לנסות לגבות אותו חזרה מחברת הביטוח או מהמפרק שלה.
סעיף הפטור בתוכנית הפנסיה שלפנינו, קובע בצורה ברורה וחד-משמעית שההלוואה מסולקת במקרה פטירה, בלי קשר לגורמי הפטירה ובלי קשר לסולבנטיות של מי מהצדדים לעסקה. במבנה הספציפי של העסקה, חובת הלקוח היא רק מול BGA ו- BGF ואין לו שום חובה מול הבנק שהילווה לחברות אלה. הזכות שלו לקבלת הרנטות, לעומת זאת, היא כלפי הביטוח הסוציאלי הגרמני(BFA). אי לכך, אפשר להסיק בוודאות גמורה כי בעקבות פטירה, יהיו השארים זכאים למלוא הרנטות לשארים על-פי תנאי BFA והם יהיו משוחררים לחלוטין מתשלומים בגין ההלוואה.
30. רציונל הפיקוח של המדינה על חברות ביטוח בנוי בעיקר על ההשלכות הכלכליות של אי עמידתן בהתחייבויות למבוטחים. זו ההצדקה לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח. בעסקה הנוכחית אין בעיית סולבנטיות משום שקיים שחרור חוזי מפירעון האשראי במקרה של פטירה, שאיננו תלוי במצבן הפיננסי של החברות BGA ו- BGF.
הטענה בתובענה שהחיוב בגין ביטוח כאשר הפרמיות לא הועברו לחברות ביטוח הוא חיוב פיקטיבי, מתעלמת מהסיכונים שלקחו על עצמם היזמים במקרה של פטירה, סיכונים אשר חלקם בוטחו בחברות ביטוח וחלקם נלקחו על ידם כביטוח פנימי.
31. לפני שאגש לבחינה הספציפית של פרמיות הביטוח שחויבו בחשבונו של התובע, ברצוני להציג את עקרונות קביעת סכום החיוב בהקשר למסלול ההלוואה (המסלול שממומן כולו על-ידי הלוואה הנשענת על תקבולי הפנסיה בלבד). הצגת העקרונות עונה לדעתי על שלוש תוצאות כלכליות אשר לכאורה נראות ״מוזרות״ אך למעשה הן סבירות ונובעות באופן ישיר מהמבנה המיוהד של ההתקשרות במסלול ההלוואה.
32. תוצאה ראשונה קשורה לאפשרות שלקוח יחויב מראש בדמי ביטוח העולים על ההשקעה הנדרשת. לכאורה, זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת. אולם ניתוח של מבנה העסקה במגבלות המוסדיות שתוארו לעיל, מצביע על אפשרות ריאלית למצב כזה. הגורם העיקרי לכך הוא שהפרמיה המגולמת מראש לא שולמה במזומן, אלא ניתן בגינה אשראי שגם ההחזר שלו נעשה מתוך המטות, ועל כן גם האשראי בגין פרמיות אלו היה צריך להיות מבוטח.
מבנה עסקה ייחודי זה תוכנן ללקוחות שהסכימו להצטרף לתוכנית רק בתנאי שלא יהויבו בתשלום כלשהו בפועל, כולל תשלום עבור פרמיית ביטוח, וכל זאת כאשר התחייבות הלקוח נשענת באופן מלא על זכותו לפנסיה המותנית כשלעצמה בכך שהוא חי. שחרור מלא של לקוח מכל חובת תשלום כולל פרמיית ביטוח, איננו שגרתי. התקיימותו בעסקה הנוכחית יוצר תוצאות לא שגרתיות שאחת מהן היא האפשרות שחיוב לקוח בדמי ביטוח מראש יהיה בסכום העולה על ההשקעה הנדרשת. נבהיר זאת באמצעות שתי הדוגמאות הבאות:
נניח לקוח בן 66, שסכום האשראי עליו נדרש ביטוח הוא 100 מי׳ג, ומשך האשראי הוא 20 שנה. נניח שפרמיית ביטוח המבטיחה (בתשלום אחד במזומן מראש), ביטוח שיכסה את סכום האשראי לכל התקופה, היא 500/0 מסך החוב. מכיוון שהחוב עומד על 100 מ״ג, הפרמיה בתשלום חד פעמי מראש צריכה לעמוד על 50 מ״ג. אבל הייחוד של העסקה הוא שהלקוח איננו משלם ואיננו מבטיח בביטחון חיצוני את סכום הפרמיה אלא מצרפו לאשראי, ועל כן האשראי עומד עתה על 150 מ״ג.
עתה נדרש כיסוי ביטוחי לסכום 150 מ״ג, ומכיוון שהפרמיה היא תמיד 50% מסך החוב, ממילא ברור שהפרמיה צריכה לעמוד על 75 מ״ג, וסך החוב צריך לעמוד על 175 מ״ג. אי לכך, סך הביטוח צריך להבטיח תשלום של 175 מ״ג, והפרמיה מראש בגין חוב זה תהיה 87.5 מ״ג. בדרך זו, מתקבל טור הנדסי של פרמיות ביטוח שסכומו הוא 100. כלומר, בנתוני העסקה לדוגמה הנ״ל, תידרש פרמיה מראש של 100 מ״ג לכיסוי אשראי של 100 מ״ג.
נניח עתה שהפרמיה הנדרשת מראש, כשהלקוח בגיל מתקדם (או במצב בריאותי בעייתי) היא 64.6%. במקרה כזה, אם הסכום המבוטח הראשוני הוא 100 מ״ג, אזי בשלב ראשון יחויב הלקוה בפרמיית ביטוח של 64.6 מ״ג. בשלב הבא, יקבל הלקוח אשראי בגין הפרמיה על סך 64.6 מ״ג, וגם בגין אשראי זה יתבקש לשלם פרמיה של 64.6%, שהם 41.73 מ״ג. בשלב הבא יקבל בלקוח אשראי בגין 41.37 מ״ג שגם אותם יתבקש לבטח עבור פרמיה של 64.6%. באופן כזה יתקבל טור הנדסי אשר מתכנס לסך של 183.1 מ״ג. ממילא ברור שסך הפרמיה מראש במקרה זה(183.1 מ״ג) עולה על סכום האשראי הבסיסי העומד על 100 מ״ג.
מכיוון שגיל המצטרפים היה גבוה ומכיוון שאושרה הצטרפות גס במצב בריאותי בעייתי כגון במקרה הספציפי של התובע הייצוגי, סביר שהיו לקוחות והתובע בתוכם, שחויבו בגין פרמיית ביטוח, בסכום העולה על האשראי שנדרש לכיסוי תפ"ר, שכר טירחה והוצאות.
33. תוצאה שניה קשורה ליחס בין גובה הפרמיות בהן חויבו הלקוחות ב-BGF לבין הפרמיות שהועברו על-ידי BGF לחברת הביטוח שמשון. התובענה נשענת על הנחה שהפרמיות שנגבו ב BGF חייבות היו להיות שוות לפרמיות ש- BGF העבירה לשמשון, אך גם הנחה זו נובעת מאי הבנה של מבנה העסקה.
על-פי החוזה בין החברות המלוות לבין כל הלקוחות, הפרמיה שחויבו בגינה הלקוחות ב-BGF עמדה תמיד על 5 פרומיל מיתרת ההלוואה, ללא כל תלות במצב הבריאותי של הלקוח או בגילו. לעומת זאת, כפי שעולה מנספח ג׳ לחוזה בין BGF לשמשון, הפרמיה שגבתה שמשון הייתה תלויה בגיל הלקוח ובמצב בריאותו. במקרה של התובע, למשל, הפרמיה אותה העבירה BGF לשמשון בשנת ההתקשרות הראשונה הייתה 4.3 פרומיל לחודש. כעבור שנתיים עלתה הפרמיה על 5 פרומיל, ובהגיע הלקוח לגיל 85 הייתה שמשון גובה בגינו פרמיה בשיעור של 24 פרומיל.
למרות זאת, לאורך כל התקופה חייבה BGF את הלקוח ב5 פרומיל בלבד. כלומר, בניגוד למה שסבור התובע, הפרמיות שגבתה שמשון היו גבוהות באופן משמעותי מן הפרמיות בגינן הוא חויב ב-BGF. כפי שנראה מיד, עובדה זו לא נבעה מכך שהיזמים היו נדיבים במיוחד כלפיו, אלא פשוט מכך שמלכתחילה, הפיצול בין הפרמיות בהם חויב ב-BGF לפרמיות בהן חויב ב-BGA הינו טכני בלבד, ואין לו שום חשיבות מנקודת המבט של הלקוח.
הסיבה שפרמיית BGF הייתה קבועה על 5 פרומיל, בלי קשר לגיל או למצב בריאותו של הלקוח, והסיבה לפיצול הפרמיה בין BGF ל-BGA, נבעה מסיבות טכניות, הקשורות במגבלות של ה- BFA על המחאת רנטות. כפי שפורט בסעיף 25 לעיל, ה- BFA התיר המחאה בלתי חוזרת של שני שלישים בלבד מן הרנטה הראשונה, ובלבד שהסכום המובטח על-ידי המחאה זו יהא הלוואה בגין התפ״ר בתוספת ביטוח שאינו עולה על 6 פרומיל מיתרת הלוואה זו.
מן האמור לעיל נובע שפרמיית הביטוח הרלוונטית של ההברות המלוות בגין סיכון פטירת הלקוח, הינה סך הפרמיה בה חויב הלקוח בחברת BFA ו-BGF. מנקודת המבט של הלקוח, אם כן, פיצול הפרמיה חסר חשיבות, ונועד רק לאפשר ליזמים לקבל בטוחה מסוימת על חלק גדול יותר מן החוב.
34. כאמור לעיל אין גם חשיבות לפיצול של הביטוח החיצוני שערכו היזמים בחברת שמשון והפרמיות שהעבירו לשמשון, לבין הסיכונים אותם העדיפו החברות המלוות לנהל באופן פנימי, על-ידי השארת הפרמיות בחשבונן. גם כאן, הפיצול נבע מסיבות שאינן קשורות בלקוחות. מהאופן בו התנהלו החברות ברור שהן העדיפו לנהל את הסיכון באופן עצמאי, וזאת בדומה לחברות אחרות שלהן קהל לקוחות גדול דיו. הן השתמשו במבטח חיצוני רק בגין החוב שלהן לבנק הגרמני אשר מימן חלק מההון שהושקע על ידן עבור הלקוחות, ועמד על כך שבגין חוב זה יהיה ביטוח חיצוני.
הלקוחות, בניגוד לבנק, לא סיפקו מימון, ולכן, עבורם, הפטור מפירעון ההלוואה במקרה של פטירה סיפק את הביטחון המירבי שניתן להשיג, ומובן שהם לא היו זקוקים לביטוח חיצוני, והיו אדישים לחלוטין לשאלה אם נעשה ביטוח חיצוני כזה אם לאו.
35. תוצאה שלישית קשורה ליחס הגבוה לכאורה של החזר ההלוואה מתוך תקבולי הפנסיה בתקופת ההלוואה. בית המשפט התייחס ליחס של 78% להחזר ההלוואה ו- 22% סכום פנוי ללקוח, כאינדיקציה לאי הוגנות העסקה מבחינת הלקוה . קל להביא דוגמאות למצבים בהם מימון מלא של עסקה על-ידי גוף מלווה מביא למצב בו כמעט כל תקבולי העסקה משרתים את החוב. לדוגמא,
משקיע בנכס מניב שמקבל 100% מימון לרכישת הנכס בתנאי non recourse. דמי השכירות עולים באחוז אחד על ריבית ההלוואה. סך הכל מקבל המשקיע אחוז אחד. כלומר, למראית עין התמורה נמוכה. אך בחישוב כלכלי זוהי ״רנטה״ מאד משמעותית, המקנה ל״משקיע״ חלק ניכר משווי הנכס, מבלי שישקיע ומבלי שישא בסיכון.
למעשה, אפילו אם המשקיע לא יקבל אגורה מדמי השכירות, וכל דמי השכירות ישמשו להחזר ההלוואה, העסקה היא כדאית משום שבתום תקופת ההלוואה יישאר למשקיע הנכס(בניכוי הפחת) ועימו הזכות המלאה לדמי שכירות עתידיים ללא שום השקעה מצידו. דוגמאות אלו מקבילות לתנאי עסקת הפנסיה הגרמנית במסלול הלוואה. אזכיר ששיעור הסכום הפנוי ללקוח (22%) נכון רק בשנות ההלוואה. לאחר שמסתיימת תקופת פירעון ההלוואה (בדרך כלל 15 עד 20 שנה בהתאם לגיל הלווה) זכאי הלקוח ל-100% מסכום הפנסיה.
ואוסיף, ללקוח גם זכויות שארים כאשר אלמן/אלמנה זכאים ל-100% מפנסיית שארים זאת משום שפטירת הלקוח מבטלת את יתרת ההלוואה. מכיוון שעם הגיעו של הלקוח לגיל 85 או עם פטירתו, המוקדם מבין השניים, החוב מתאפס והלקוח או שאיריו מקבלים 100% מהמטה, ברור שחלקו של הלקוח גבוה בהרבה מ-22%, וחלקם של היזמים קטן באופן משמעותי מ-78%.
36. דוגמה המבהירה את ההסבר לעיל היא המקרה של הלקוח מר ששון נעים שהוגש לבית המשפט העליון במסגרת בקשתן להצטרף להליך הערעור כצד קשור. מר נעים הצטרף לתוכנית בגיל 57, ועל כן נדרשה השקעה בגינו 8 שנים לפני יציאתו לפנסיה. נספח י׳ לחוות הדעת מפרט את נתתי הלקוח
ותנאי כניסתו לתוכנית הפנסיה. סכום ההלוואה שהועמד ללקוח(כולל שכר טירחה והוצאות) היה כ-53 אלף מ״ג, לא כולל פרמיית ביטוח. שמונה השנים עד מועד קבלת הרנטות הגדילו את הסכום בגין ריבית, ל-133 אלף מ״ג. תשלום ריבית בלבד על סכום זה, 1,270 מ״ג לחודש, גבוה מסך הרנטה
ההתחלתית 1,067 מ״ג(ראה נספח י׳).
כלומר, במקרה זה נשאו היזמים בכל הסיכון הביטוחי, מבלי שהיה סיכוי כלשהו שיוכלו לגבות פרמיות ביטוח, ואפילו לא את מלוא הקרן, והס הסתפקו בהכנסות הנובעות משכר הטרחה והפרשי הריבית. המשמעות מצד הלקוח היא, שהוא למעשה קיבל את הביטוח חינם אין כסף. מכיוון שאי ההגינות מתמקדת בנושא פרמיות הביטוח; יש לנו כאן מקרה בו גם ללא פרמיות ביטוח, מוקצה כל סכום הרנטה להחזר ההלוואה. ממקרה זה אני למד שלא ניתן להסיק מתוך פרופורציית החזר ההלוואה מסך הרנטות דבר על הגינות ההתקשרות בין היזמים והלקוחות.
37. אוסיף שבהקשר לעסקה שלפנינו, הגורמים הכלכליים שקובעים את גובה החוב הם:
א. הגיל הגבוה של המצטרפים והצורך לכסות סכום הלוואה גבוה שנובע מכך שהפרמיה עצמה ניתנת באשראי, באופן שסכום האשראי נקבע באופן סימולטני עם פרמיית הביטוח. דוגמה להשפעה הסימולטנית של הביטוח והאשראי המגדילה בהרבה את סכום האשראי, כלולה בסעיף 32 לעיל.
ב. בתקופה הרלוונטית אופיין שוק האשראי בשערי ריבית גבוהים (10-13%). האשראי ללקוחות BGA ,BGF נחשב לאשראי בעל דרגת סיכון פיננסי גבוה, עקב ההסתמכות הבלעדית על הפנסיות וגורמי סיכון נוספים (ראה נספה ו׳) אשר מצדיק ריבית גבוהה אף יותר. בפועל, הריבית שגבו היזמים הייתה נמוכה מהריבית המקובלת באותה תקופה בשוק.
38. במבנה העסקה, במסלול ההלוואה, נחשף היחס האמיתי בין העלות ותקבולי הרנטות באמצעות החזר חוב שכולל את היוון פרמיית ביטוח החיים. ההיוון תורם סכום גבוה לחוב הן בגלל גיל המצטרפים, הן בגלל שהסכום איננו משולם אלא מצטרף לאשראי הנשען רק על הרנטות והן בגלל שיעור הריבית הגבוה שהיה רלוונטי בשוק האשראי בזמן ביצוע העסקה. בחינה מפורטת של טענת הנזק שעל-פי התובענה נגרם למר כהן
39. כהערה ראשונה אציין שכתב התובענה מתייחס לחיוב כספי של חשבון הלקוח בספרי החברות המלוות, שלדעת התובע איננו מוצדק, כנזק שנגרם לתובע. גם לפי שיטת התובע, חיוב כספי, כל עוד לא שולם, אינו מרכיב בנזק. אין בתובענה התייחסות לפער בין חיוב ותשלום. כך למשל, בדפי
החשמן של הלקוח ב-BGA, אותם צירף התובע לכתב התביעה כנספח יג׳, נכתב מפורשות כי במהלך תקופת ההלוואה ויתרה החברה שלוש פעמים על חוב של התובע: בעת ההתקשרות ויתרה החברה על חוב של 39,714 מ״ג, ב-31.12.1997 מחקה BGA חוב של הלקוח על סך של 49,927 מ״ג וב-31.12.1999 מחקה BGA חוב נוסף של שתובע על סך של 30,536 מ״ג .
התובע, בחישוביו, לקח בחשבון רק את המחיקה הראשונה (זו שבוצעה בעת ההתקשרות), והתעלם לחלוטין משתי המחיקות שבוצעו מאוחר יותר, ולכן כבר בפתיחה, אפילו אם כל טענותיו של התובע היו נכונות, ניתן להטיל ספק בנכונות מרכיבי הנזק כפי שהושבו בתובענה.
40. התובענה מפצלת בין פרמיית הביטוח שחייבה BGF, אשר מחציתה מוכרת על-ידי התובע כמוצדקת ומחציתה, לטענתו, אינה מוצדקת. מאידך, חיוב ההלוואה ב-BGA בניכוי שכר הטרחה, ממוין כולו כ״פיקטיבי״, כאמור, אין בכתב התביעה טענה שהסכומים ה"פיקטיביים״ הללו בהם חויב התובע שונים מן הסכומים המוסכמים בחוזה. הטיעון היחיד בתובענה להצדקת מיון זה, קשור למידה בה הועברו פרמיות לחברת ביטוח חיצונית . אם הועברו פרמיות הן מוצדקות, אם לא הועברו הן ״פיקטיביות״. התובענה איננה עוסקת כלל בבדיקת סבירות הפרמיות ואינה מעריכת את איפות והיקף שירותי הביטוח שניתנו בגינן במסגרת ביטוח פנימי.
41. על חוסר ההיגיון בטענת התובע ניתן ללמוד גם מהחישוב האלטרנטיבי המוצע על ידו בסוף נספח יג׳ (של כתב התובענה), שם הוא מכמת את החיוב בו לטענתו רשאים היו היזמים לחייבו. כפי שניתן לראות שם, החישוב שלו נסמך על פרמיה של פרומיל אחד בלבד לחודש.
ברור שאם אדם בגילו יכול לקבל ביטוח חיים בפרמיה כה נמוכה, כי אז העסקה שהוצעה לו אכן הייתה גרועה. אך כפי שניתן ללמוד מתעריפי שמשון", הפרמיות שחברה זו גבתה מאדם בגילו ובמצב בריאותו של התובע נעה בין 4.3 פרומיל (175 2.45) בתחילת ההתקשרות בתוספת של 25% על-פי ההסכם עם שמשןן, עלתה עם גילו, עד ל-24 פרומיל. ברור אם כן, שהחיוב בפרמיית ביטוח בו צריך היה להתחשב התובע הנו גבוה הרבה יותר. יתר על כן, מכיוון שב-BGF חויב התובע רק ב-5 פרומיל(כאשר עלות הפרמיה בשמשון הייתה גבוהה יותר), היה עליו לחשב את הפרמיה של שמשון גם בגין החוב ב-BGF.
42. לבסוף, החישוב אינו לוקח בחשבון את הסיכון שהלקוח יפר חוזה, ואת העובדה שכדי להתגבר על סיכון זה היה צורך בחיוב בפרמיה מראש, אשר גם היא ניתנת כהלוואה ונושאת ריבית. ואכן, במקרים מסוימים, הציעו היזמים ללקוחות להגדיל את הסכום הפנוי מנגד להחתמת שני ערבים על כך שהעסקה תכובד (ללא דרישה לשינוי בתנאי העסקה) (ראה מכתב למר כהן בעניין זה בנספח יא׳ 7).
43. להלן ניתוח מפורט המשחזר את חיוב הלקוח ועל פיו הגעתי למסקנה שהסכום בו חויב הלקוח היה מוצדק. לצורך הניתוח איחדתי את חיובי הביטוח בשתי החברות BGF ,BGA והתייחסתי לכלל הסכום המחויב.
44. תביעתן של מר כהן מושתתת על פער בין שני סכומים:
א. סכום החיוב בחשבונו(היינו סכום ההלוואות בשתי החברות BGF ,BGA בהן חויב) שהוא בסך של כ-156 אלף מ״ג: כ-92 אלף מי׳ג בחברת BGA וכ-64 אלף מ״ג בחברת BGF.
ב. סכום התפ״ר ועוד שכר טירחה. תפ״ר בסך של 63 אלף מ׳יג ושכר טירחה בסך של כ-16 אלף מ״ג. הפער בין שני הסכומים, כ-77.6 אלף מ״ג, הוא לדעת התובע ״פיקטיבי״. סכום זה מהווה את עיקר התביעה.

הערות:

1. ראה תצהיר של מר אפרים דברת, סמנכ״ל משרד האוצר(נספח ד׳).
2. בחישוב ערך נוכחי, 200% מפרמיה שנתית בביטוח חיים עולים בסכומם על רנטות לשנה אחת.
7. מר כהן סירב להצעה.

תאריך:  02/02/2011   |   עודכן:  02/02/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ג'ורג' לונדון
על-פי ממצאי חוות הדעת בסוגיית ההגיון האקטוארי למקדמים נמצא כי קיים במקדמים הגיון אקטוארי, כמתואר בנספח א׳. נוסחת ההתקשרות מכנסת את מלוא האשראי שהלקוח מקבל מ-BGA ו-BGF, ומפחיתה ממנו את מלוא זרם התקבולים שיתקבל ב-BGF על-פי לוח הסילוקין
אשר בלס
חוות הדעת קובעת כי לא נגרם נזק כלכלי ללקוחות בכלל, ולתובע בפרט. זאת ועוד, הלקוחות לא נפגעו מפעולות הנתבעים, שכן מלכתחילה לא היו יכולים להרוויח כלכלית יותר
צבי ליבר
חוות הדעת בוחנת את האופן והוגנות החישוב של הפרמיות החד פעמיות שחושבו עבור שלושה לקוחות. על-פי ממצאי חוות הדעת - החישוב הוא נכון מבחינה אקטוארית, והשימוש בו יוצר פרמיה חד פעמית, שהיא הוגנת ביחס לפרמיות שהיו נהוגות בחברות ביטוח בתקופה בה נוצרה ההתקשרות עם הלקוחות
דפנה קאופמן
על-פי ממצאי חוות הדעת החברות המלוות חישבו חוב בסכום הנמוך מן הסכום בו הייתה מחוייבת הלקוחה אילו פנתה לחברת הביטוח
אמיר פז-פוקס, זֹהר כוכבי
הדוח סוקר שלושים מהלכי הפרטה ושני מהלכי הלאמה שנעשו על-ידי ממשלת ישראל בכל התחומים בשנת 2010    הדוח יפורסם אחת לשנה במועד קבוע, במסגרת פרויקט בשם אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה, המתנהל משנת 2007 במכון ון ליר בירושלים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il