בשבוע שעבר פורסם מינויו של ראש השב"כ החדש תוך הדגשת העובדה שאינה ניתנת להסתרה (היות שהיא ממוקמת על ראשו) שהוא חובש כיפה.
ואני תהיתי מה ראו לנכון הכתבים כולם לדון באמונתו של ראש השב"כ המיועד והגדילו לעשות כמה מהם שציינו שהוא "חובש כיפה אבל ממלכתי". האם בעת מינויו של שר המדע מישהו טרח לציין שהוא מתפלל בנוסח אשכנז (אין לי מושג אני סתם מנחש) והאם מישהו דיווח על הרגלי התפילה בראש השנה של שר האוצר?
ההתייחסות הנקודתית לאמונתו של אדם ולא למקצועיותו יש בה טעם לפגם וההתייחסות הצדקנית שעל-אף היותו דתי הוא "ממלכתי" משדרת רגש של עליונות שאין לו מקום ענייני ואף לא הצדקה עובדתית.
בהערת אגב אי-אפשר שלא לציין לשלילה את הדרך שבה בחר ראש הממשלה להודיע על המינוי, בכנס של קרן קיימת לישראל, מול קהל ובשעה ... איך לא 2000 בעת מהדורת החדשות, משל היה ראש השב"כ רקדנית או זמר שאת בחירתו מלווים גדודי מעודדים/ות. רק חסר לנו שבפעם הבאה תצטרף להכרזה ספירת אס.אם.אסים של הציבור.