הודאתו של גולדסטון
הודאתו של ריצ'ראד גולדסטון כי הדוח שפרסם היה שגוי. נכון, רווח לנו לקרוא על כך, אבל כדאי שהמדינה תדע למנף את הודאתו זו כדי לאזן מעט את הרוח השלילית הנושבת לכוון ישראל ממדינות רבות בעולם. מאידך, לא ברור מה הכירכורים האלה סביב אותו אדם- הזמנתו ע"י שר הפנים אלי ישי לבקר בארץ וכו'. אולי זה ייתן לנו מומנטום נוסף לפרסם את חזרתו בו מדבריו, אבל אין לעשות ממנו גיבור. נכון כותב
דן מרגלית: "דוח גולדסטון היה ונשאר מסמך אנטישמי חתום בידי שופט נשוא פנים מבני עמנו...תעמולת הזוועה התפשטה כמגיפה גם במדינות ידידותיות. אפילו בציבור הישראלי. עכשיו הוא חזר בו, אבל הנזק כבר נעשה".(ישראל היום, 3.4.11, שער).
הנסיעות לחו"ל של ראש הממשלה והח"כים
הנסיעות לחו"ל של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. לא חשוב מאלו מניעים - טוב שהנושא עלה לסדר היום, כי קצנו כבר בניצול כספי ציבור ע"י נבחרי העם לצרכיהם הפרטיים, גם אם זה נעשה על-ידי תורמים עשירים, שהרי וודאי יש להם אינטרס בתרומה זו.
'ישראל היום' (3.4.11) מפרט לנו את נסיעותיהם של הח"כים השונים. מילא שרים שנוסעים בשרות המדינה, אבל מה עושים חברי כנסת בהוואי, דרום קוריאה, פנמה, דרום אפריקה ועוד? על כך אפרט (ע"פ תחקיר "ישראל היום"):
ציפי לבני: יו"ר קדימה - 12 נסיעות כולל הוואי ולאס וגאס.
דליה איציק -8 נסיעות בשנתיים האחרונות,שלמה מולה- 13 טיסות,
אורית זוארץ, חברת כנסת חדשה מקדימה, 10 נסיעות- בחלקן לתקופות ארוכות, כולל לונדון, ברלין, טורקיה, דרום קוריאה, טורקיה, בולגריה, איטליה. שי חרמש-10 נסיעות,
שאול מופז-8 נסיעות כולל פנמה ושבדיה,
נחמן שי-7 נסיעות.
הרשימה ארוכה, אך הפרינציפ חייב להיות ברור, כפי שאמר הנשיא
שמעון פרס בראיון בטלוויזיה: "אסור שתהיה איפה ואיפה". וזה אומר שגם רה"מ נתניהו לא נמצא מעל החוק, וחייב להתאים עצמו לנהלים הקיימים, שלא לדבר על צניעות לכת המנוגדת להפגנות פאר (ודרישות כמו חדר שינה עם מיטה זוגית בטיסה של 4 שעות).
ועצה לגב' נתניהו: כדאי שתשכר לה יועצי תדמית מקצועיים ובלתי משוחדים שינחו אותה נאמנה כיצד (ואם בכלל) להופיע בתקשורת.
רצח השחקן ג'וליאנו מר
אכן, רצח מזעזע ע"י מחסלים פלשתינים טרגדיה גם לנו וגם לעם הפלסטינאי. ג'וליאנו מר היה בן לאם יהודיה ואב ערבי, וכל חייו היו עדות לניסיון להשלים בין שתי זהויות אלה. עדות לפראדוקס בו אנו חיים. לכאורה, הוא נולד עם כל היתרונות: יפה תואר, מוכשר, אבל גם עם התפרצויות זעם בלתי נשלטות שגרמו לו נזק נפשי ותדמיתי. פעילות פוליטית-תקשורתית פרו- פלסטינאית ואנטי ציונית הרחיקה ממנו ישראלים רבים, ולמרבה האירוניה, גם ערבים רבים, שלמרות זאת ראו בו רק את המקור היהודי.
ג'וליאנו מר נולד בנצרת לארנה מר חמיס היהודיה, פעילת זכויות אדם שעסקה בעיקר בזכויות החברה הפלשתינית. היא הייתה יפהפיית הפלמ"ח, בתו של פרופ' גדעון מר, שהלכה אחרי אהוב ליבה, הקומוניסט הערבי ישראלי צליבא חמיס. ג'וליאנו היה הבן האמצעי, אשר גדל כיהודי והתגייס לצה"ל כלוחם בצנחנים, בעוד אחיו, אביר, חי וגדל כערבי. כל חייו התנהלו בצל שני הורים גדולים מהחיים, אשר דעתם הפוליטית הייתה משמאל לקומוניסטים. הוריו היו גרושים זה שנים, וכשאביו נפטר אמו ספדה לו בערבית.
הקריירה שלו כוללת סרטי קולנוע כמו "המתופפת הקטנה" (1984) בו שיחק לצד דיאן קיטון, "זעם ותהילה" (1985) של אבי נשר, "עץ הדומים תפוס" של גילה אלמגור, חמישה סרטים של עמוס גיתאי וכן הצגות תיאטרון בבית ליסין, הבימה, בתיאטרון חיפה ובמסגרת פסטיבל עכו. אך הדבר אשר מזוהה עמו יותר מכל, הוא הסרט הדוקומנטרי שיצר וביים (יחד עם דניאל דניאל), "הילדים של ארנה".
הסרט עוסק ב"תיאטרון האבן" - תיאטרון לילדים פלשתינים בג'נין, שהפעילה אמו בשנות התשעים. בשנת 2002, כשבע שנים לאחר מות האם מסרטן, ובעקבות מבצע "חומת מגן", חזר מר אל הילדים שהשתתפו בתיאטרון, ותעד אותם הופכים ללוחמים מתבגרים וזועמים, חלקם נהרגו בקרבות.
בשנת 2006, לאחר הצלחת הסרט בפסטיבלי סרטים בפינלנד, קנדה, וכן בפסטיבל טרייבקה בניו-יורק, הקים מר מחדש את התיאטרון שייסדה אמו, וקרא לו "תיאטרון החופש". מר נרצח בחמש יריות בפתח התיאטרון, על-ידי אדם רעול פנים. ל"תיאטרון החופש" היו אויבים: שונאיו טענו כי מר פתח חוגי משחק מעורבים לנערים ונערות ופגע במוסר שלהם. דלתו של התיאטרון הוצתה בעבר; מר קיבל איומים על חייו. מנהל התיאטרון משנת 2009, זכריה זביידי, שהיה פעיל בו עוד מיום הקמתו על-ידי ארנה מר חמיס, היה אחד המבוקשים ע"י כוחות הביטחון בעבר.
הערה על 'פרומואים' בטלוויזיה
בלתי ניתן לסבול את החזרות הארוכות והבלתי פוסקות של הפרומו לעונה החדשה של 'החברים של ציון'. זו סיבה מספקת להתעלם מהסדרה. והפרומו לראיון של
אמנון לוי עם הרב אבוחצירא: לוי יושב לפניו בדחילו ורחימו עם כיפה לבנה לראשו והכותרת שהערוץ נותן להישג זה "המקובל מס' 1 בארץ". אם קבעתם מראש עבור הצופים מהו סדר הגודל של המרואיין (מס' 1) למה לצפות בו? (להזכירכם: התחרות המתוקשרת בין חצרות הרנטגן ואבוחצירא). זו הטיה מכוונת ופגם תקשורתי. "הילדים של ארנה", סרטו של ג'וליאנו מר חמיס, ישודר בהקרנה מיוחדת בשבת בשעה 20:00, בערוץ 8.
