יום שישי, 8.4.11, בגלי צה"ל
בתוכנית "שבוע שבוע" עם רענן שקד;
התייחס רענן שקד לדוח גולדסטון ולחדשות המשמחות,
כי עו"ד גולדסטון, היהודי, חזר בו בעל-פה מחלק מהקביעות.
מר שקד, העיר כמה הערות,
מאוד לא ראויות.
אשר עצבנו אותי מאוד,
הקפיצו לי את הפיוזים וגרמו לי בזעם למחות.
איני בטוחה כי הציטוטים ממש מדויקים,
אך זו הייתה רוח הדברים.
"אחרי שבלחץ החברים היהודים,
עליו ועל אשתו,
ולאחר שמררו את חייו,
וגולדסטון החליט להתנצל,
"כל המדינה שלנו באורגזמה".
"מה עוד רוצים ממנו" (מגולדסטון)
"אדם לא צריך להתנצל
ולהציע לנו שירותי מין כפיצוי".
מזמן לא שמעתי התבטאות כל-כך גסה,
בתחנת רדיו, שאמורה להיות רצינית וחשובה.
אני נדהמת ולתומי תוהה,
עד לאן נידרדרה.
מי אמור להיות אחראי על הבושה.
האם כל עיתונאי עם מיקרופון ביד,
יכול לומר כל דבר ולצחוק מכל אחד.
האם כל השידורים בגלי צה"ל, הם שידורים חיים,
ואין שום מנהל או סמכות, אשר יכולים לבקר את הדברים.
האם רק אני כל-כך רגישה וזועמת על כל השטויות,
או שאני חלק מרוב דומם, שאינו צורח בקולי קולות.
יכול להיות כי חלק מהקוראים, יחשבו שאני מגזימה,
וכי אני מתחילה לגלות סימנים של זיקנה.
אבל אני חושבת שאסור לנו לוותר,
וצריך לטפל בתופעות, מהר, פן נאחר.
חייבים להגיב ולקחת ללב,
ואסור לתת לצאן לרעות עד שיסתאב.