האג'נדה של הדמוקרטיה של המהפכה

ראשי-הפרקים בנאומו של שאול דישי בפגישת 10 חברי האקדמיה שחתמו על המכתב התומך בשינוי הסעיף 12.6.1. בתקנון האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה המגביל ומונע את השתתפות חברי העמותה ב"אסיפה הכללית" שלה. (2.5.11) הם עושים רק מה שהם רוצים. מי זה הם?! – "הם" זה אלה שיושבים שם כבר הרבה שנים. המלכ"ר הפך למקום של הפעלה ושימור כוח. מקום בו "השוק" (איזה שוק?! אולי "כוחות השוק"...) מתקן את עצמו. יושבים שם אנשים שהם בטוחים שהם משקיעים זמן ומאמץ "לטובתנו" – ציבור החברים. הם ממש, ולא בדיוק מאפשרים לאחרים עם "אג'נדות אחרות" (לכאורה) משלהם, להצטרף אליהם ו/או להחליפם מדי פעם בפעילותם הציבורית "הקדושה". רעיונות לא מתקבלים. הצעות לא בדיוק נענות (הקול בשליפה מן המותן/ניים הצרים). הם עונים בשיטה של הגשש במערכון "הכה את המומחה" – עם ד"ר ערב. "הם" = אוריינטציה של איגוד המפיקים – השולטים כרגע (ובעצם כבר מזמן) בכיפה. לא ייתכן שגוף (מוסד וולונטרי) שמטרתו העיקרית היא בחירה דמוקרטית, יהיה ללא דמוקרטיה רחבה ונקייה לחלוטין בבסיסו (הרחב). לא ייתכן שגוף כזה – הממומן מכספי החברים בו - יקבל תמיכה כספית ציבורית, כאילו הוא "דמוקרטי" והוא בעצם "לא". ביצירתה של האקדמיה לפני יותר מ-20 שנה, רצינו להוציא את ההחלטות על הפרסים והכיבודים מידיהם של "פקידים" ממונים ממעל, והגענו למצב בו חבורה די מקרית של "חברים קבועים" (מתחפרים ולא זזים) מנהלים את העניינים – כשהתקנון הוא רק "גאייד-טרק" רחוק. הם "מעוותים" אותו (לכאורה) כרצונם, ולא מתקנים את עצמם גם עת מאירים ומעירים להם – אחרי דיון "מתיש ומייגע". ב-2010 הם מעזים לפעול כנגד התקנון עם הכנסת "באג" לתוך הבסיס של ההצבעות. הם מתנהגים כבעלי מוסד פרטי – מועדון להקרנת סרטים חינם לחברים ובני-זוגם + מקום בו מתחככים עם חלק ממנהלי הקרנות ו"השוק מתקן את עצמו". "הגולם קם על יוצרו" ומשרת רק את "המינהלה שלו", ואת "הקיים ממילא" - וזאת בצורה מתנוונת והולכת. שיטת הסלקציה של התיעודיים אינה ממוסמכת בתקנון בו כתוב שרק החברים בעצמם יצביעו על הסרטים. היא עברה "אישור/ון" עם קבלת הסכמה מאיגוד היוצרים התיעודיים. והופ!... יש לנו/להם "מסורת" שמנוגדת לדמוקרטיה ולתקנון. אין עם מי לדבר, אנחנו (בינתיים!) רק נובחים – והאקדמיה בלי הדמוקרטיה לחבריה (בינתיים!) נשארת ונשארת (באופן זמני, כמובן).