X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
במציאות בה יש כ-50 אלף עורכי דין, רבים מהם מחפשים כל דרך פרסום אפשרית וכפועל יוצא ניתן לשמוע לא אחת טענות בדבר נוקשות כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין לנוכח המציאות המשתנה. האם המציאות אכן מצדיקה שינוי בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין?
▪  ▪  ▪
עורכי דין. מחפשים בכל דרך להתפרסם? [צילום: איתמר לוין]

הצפת מקצוע עריכת הדין בשנים האחרונות הגביר משמעותית את התחרות בין משרדי עו"ד. במציאות של כ-50,000 עורכי דין בישראל, עו"ד רבים מחפשים כל דרך פרסום אפשרית, וכפועל יוצא ניתן לשמוע לא אחת טענות בדבר נוקשות כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין לנוכח המציאות המשתנה. האם המציאות של צורך מוגבר בפרסום אכן מצדיקה שינוי בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, ומה עלולים להביא שינויים אלו בכנפיהם?
לדוגמה, ניקח את אפשרות התרת פרסום שירותים משפטיים בטלוויזיה. מעמדה של הטלוויזיה נותר יציב ואיתן כאחד מאמצעי הפרסום היעילים ביותר, חרף עליית כוחו של האינטרנט כמדיום תקשורתי. כללי האתיקה הנוקשים של לשכת עורכי הדין כוללים הגבלות רבות על פרסום, וביניהן רשימה סגורה של דרכי פרסום אפשריות, אשר הטלוויזיה אינה נמנית עליהם. יש לציין כי קהל היעד הפוטנציאלי של פרסום בטלוויזיה הינו בעיקר משרדי עורכי דין בינוניים ומטה, שכן המשרדים הגדולים אינם זקוקים לפרסום מסוג זה.
בדומה לתחומים נוספים, גם בסוגיה זו ניתן להביט מעבר לים וללמוד מהניסיון האמריקני ארוך השנים. המקובל בארה"ב, הוא כי לכל מדינה תקנות אתיקה המסדירות את דרכי הפרסום בהם רשאי עו"ד לנקוט, ומספר מדינות (לדוגמת פלורידה וטקסס) אכן מתירות פרסום בטלוויזיה, נושא שעולה תדיר בדיונים פומביים אודות כבודם של עורכי הדין.
תומכי הפרסום בטלוויזיה מעלים טענה לפיה מלבד סיוע לעו"ד צעירים ופחות ידועים להגביר את חשיפתם לציבור, פרסום שכזה מגביר את מודעות הציבור לשירותים משפטיים ומשפר את הגישה של אוכלוסיה בעלת הכנסה נמוכה יחסית לייצוג משפטי במחירים הוגנים, דבר שמסייע בהגברת מודעות שכבות חלשות יותר לזכויותיהם.
מנגד, ניצב שיקול תדמית המקצוע. מקצוע עריכת הדין סובל באופן מסורתי מתדמית בעייתית במדינות רבות בעולם. בדיחות וסטריאוטיפים שונים אודות חוסר אמינות או חוסר יושרה (אולי גם תאוות בצע) של העוסקים במקצוע הפכו זה מכבר לחלק מהפולקלור המקומי.
מה עשויות להיות התוצאות של שילוב פרסומות לשירותים משפטיים בטלוויזיה בישראל? מכיוון ש- 'טוב מראה עיניים', אנו מציעים לכם לצאת למסע במחוזות הפרסום הטלוויזיוני של משרדי עו"ד בארה"ב, ולשפוט בעצמכם:
שלם לי!!! (כוחו של הקונטקסט) - אחת הסטיגמות המוכרות אודות עורכי דין הפוגעות בתדמית המקצוע היא חמדנות ותאוות בצע. בפרסומת זו ביקש המפרסם, עו"ד לענייני הוצאה לפועל וחדלות פירעון, דווקא ליצור תדמית חיובית כמושיע לקוחות נזקקים. באמצעות מתודת פרסום שגויה וביצוע עילג יצר המפרסם תדמית חמדנית ממדרגה ראשונה.
הפוך את כאבך לגשם של מזומנים - אפקט דומה (או חמור מכך) יצר משרד ליטיגציה שביקש להעביר מסר לגיטימי ולפיו הוא 'מביא תוצאות' ללקוחותיו באמצעות השגת מירב הסכומים אשר הם זכאים להם באמצעות הצגת גשם של מזומנים ברקע.
הכר את עורך הדין סנטלי "הפטיש" - עו"ד לואל "הפטיש" סטנלי הוא עו"ד לענייני נזיקין. בפרסומת עילגת, מצחיקה ואמיתית לחלוטין, סטנלי מצהיר שהוא "דופק" את חברות הביטוח עבור לקוחותיו, פשוטו כמשמעו. על-רקע מכוניות מתנפצות לרסיסים, מזמין סטנלי את הצופים לצלצל אליו ל-459- cash. ומקנח בהבטחה: "אתם תתקשרו, אני אדפוק". לא נגענו.
עורך הדין כבדרן מצוי - בפרסומת זו ניכר כי המפרסם, משרד עו"ד מסחרי, ביקש לשבור את ארשת הפנים הרצינית של ציבור עורכי הדין באמצעות פתיח סטנד אפ הומוריסטי המשלב בדיחות קרש בפרסומת. הנימה אולי יוצרת אמפתיה. אולי.
שימוש נלעג בשפה- "דיבור חדיש" - מילים הן כלי עבודה מרכזי ביותר עבור עורך הדין. מן המפורסמות הוא כי יכולות וורבאליות ושפה עשירה הן תכונות הכרחיות עבור עורך דין ככלל ועבור ליטיגטור בפרט. עורך הדין לענייני משפחה שבפרסומת שלפנינו ביקש להציג תדמית של עורך דין הפועל 'ישר ולעניין', ללא כחל ושרק, בפשטות ובשקיפות. לצורך כך הוא לא בחל בשימוש בשפה יומיומית (של בית כלא) בפרסום משרדו. התוצאה - שיאים חדשים של זילות המקצוע.
איומים פיזיים - עורך הדין "הבריון" - עו"ד ג'ף זרזינסקי הוא עורך דין המתמחה בענייני נזיקין. זרזינסקי סבור כי תחום זה, הכרוך לא פעם במאבקים והתנצחויות סוערות בבתי המשפט, מצריך עריכת דין עוצמתית ונחושה לשם השגת תוצאות ללקוחות. זרזינסקי, המתגאה משום מה בהיותו הבריון הבית ספרי בשנות ילדותו, שאף לשלב זאת בתדמיתו המקצועית כדי למשוך לקוחות חדשים. התוצאה - נזק תדמיתי.
עורך דין כלהקת הראפ - בפרסומת שלפנינו, משרד הפונה לקהל יעד צעיר עשה שימוש באנימציה ובשירי ראפ בכדי להגיע לליבם של ציבור לקוחותיו. למרות שהפרסומת אכן מעלה אמפתיה למשרד, ספק אם שילוב ראפ בפרסום שירותים משפטיים אכן מסייע בשימור תדמיתו המכובדת של המקצוע.
"התקשרו עכשיו"! עכשיו! - בפרסומת המהווה דוגמה לפרסום אגרסיבי, עורך הדין מבצע שידול זול ללקוחותיו להתקשר מיידית למספר שמופיע מטה. פרסום בסגנון ערוץ הקניות יוצר תחושה של נלעגות וכמובן, פוגע אנושות בתדמית המקצוע.
אפשר גם אחרת - בניגוד לדוגמאות האחרות, באמצעות פרסום מתוחכם ניתן במקביל לשמר תדמית מכובדת לצד פרסום הומוריסטי שישיג את מטרות הפרסום.
ולקינוח - פארודיה - קומיקאים רבים ניצלו את הביצוע הגרוע של פרסומות רבות בז'אנר פרסומות עורכי הדין ליצירת סאטירה ואינספור פרודיות. ניתן כדוגמה, להציג את הפרסומת הפיקטיבית הבאה למשרד המתמחה בדיני קראטה:
לסיכום, אין ספק כי הקלות בתחום הפרסום האסור לעו"ד הינו מדרון חלקלק העלול לדרדר את תדמית המקצוע עוד יותר. פרסום באתרי אינטרנט, במנועי חיפוש כקישורים ממומנים, כבאנרים מכובדים - בהחלט ראוי כי יתאפשר, אך הבא נשאיר את הטלוויזיה והרדיו אל מחוץ לתחום, לפחות לשנים הקרובות.
לנוכח ההתדרדרות בתדמית המקצוע בשנים האחרונות, באיזון בין הצרכים הכלכליים של ציבור עורכי הדין ובין תדמית המקצוע, נראה כי המשקל נע לקראת הקלת הכללים, תוך המשך נתינת דגש על תדמית מכובדת, הגונה ומקצועית, דימוי הכרחי לצורך שמירה על אמון הציבור במקצוע בפרט ובמערכת המשפט בכלל.

הכותב הוא מנהל Robus, משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום ה- Legal Marketing
תאריך:  21/07/2011   |   עודכן:  21/07/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עורך דין - רד מעל מסך הטלוויזיה שלי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
משרדים שבוועדה למינוי שופטים
הפרסומת המקסימלית  |  21/07/11 19:26
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר אריה אבישור
חלק מהבעיה נוצר בעקבות הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים ומחוסר היכולת להגדיל את היצע הבנייה בתוך הקו הירוק באופן שיפצה על כך
עזי נגר
בין הימין המקארתיסטי "זולל הערבים" ומוצץ את לשד התקציבים הלאומי על חשבון כולנו, לשמאל האנטי-חברתי, ישנו זרם מרכזי הולך וגדל שמוצא את עצמו בין הפטיש לסדן, שהוא נגד הימין באותה מידה שהוא נגד השמאל
אברהם בן-עזרא
הפתרון הדרוש הוא ביטול לאלתר של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה כגופים שיש להם נגיעה כלשהי בתחום רישוי הבנייה. יחד עם זה, יבוטלו כל הפונקציות של התמיכה הסובבת את הוועדות הללו בתחום הרישוי - משרדי פיקוד העורף, המחלקות ההנדסיות בתחום האינסטלציה, הביוב, החניה, אצירת אשפה, ועוד עשרות משרדי לוויין המתפרנסים מעצם העובדה שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עמוסה לעייפה מתיקים הבאים לפתחה
שאול דישי
במסגרת מאבקנו הצודק להשגת אקדמיה עצמאית, שוויונית ודמוקרטית לקוֹל חבריה הרשומים בה – להלן לעיונכם חוות דעת אישית (מלומדת קלות) בנושא אקדמיה, תאגידים על-פי חוק ואיגודי יוצרים למיניהם    חומר עזר למי שעדיין לא הבין/ה ורוצה להבין
ניר שילה
מאבק הדיור הוא סוף הסיפור, לא תחילתו. הרי בעיית הדיור לא התחילה אתמול וגם לא בשבוע שעבר. אפילו לא לפני שנה. בעיית הדיור, כפי שלא מעט צעירים שישנים בלילות אלו באוהלים במרכז ת"א טוענים, התחילה בהתחלה. כשעוד לא הייתה בעיית דיור. למעשה כשעוד לא היה דיור. בעיית הדיור התחילה עם קומה של מדינת ישראל והתעצמה והתמסדה עם החלפת כל ממשלה בממשלה אחרת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il