המאהל
קיץ, חם, לח, מה טוב יותר מאשר לצאת לחיק הטבע בשדרה בתל אביב, בגן על הכרמל, לרגלי החומות בירושלים ובעוד מקומות נוספים ב" פריפריה". אז צריך סיבה. את הקוטג' כבר טרפו, הוא ושותפיו לדוכן אינם מעניינים יותר. בכלל, כמה זמן ניתן להתנזר מקוטג'?
אז יש את מחירי השכירות. נכון הם גבוהים, אך הם גבוהים כי כל הדירות מושכרות. ועל-ידי מי הן נשכרו? על-ידי אותם צעירים וחבריהם מהמאהל.
מי שמכיר את שוק הדירות בתל אביב יודע שיש דירות להשכרה במחירים נמוכים משמעותית מהמחירים במרכז העיר, אך אותם מפגינים אינם רוצים לגור שם, הם רוצים רק באזורים "המקובלים". ש"הפשוטים" יגורו בשכונות. במעגל הרחב של תל אביב, (בת-ים, חולון, ראשל"צ, נס-ציונה, פתח-תקווה ועוד) יש דירות להשכרה במחצית המחיר מתל אביב, אך תושבי המאהל רוצים לגור רק בלב תל אביב. שמעתי מישהי בטלוויזיה אומרת "למה שאחרים יגורו במרכז ת"א? לנו לא מגיע?".
הדרישה, לפחות לפי דברי המארגנים הראשונים היא מתן הקלות למגורים בשכ"ד בת"א או הגבלת מחיר השכירות. הקלות פירושו של דבר כסף של משלמי המיסים. היעלה על הדעת שמשלמי המיסים יממנו מגורים בלב תל אביב?
הגבלות? אנו כלכלה חופשית, מי שמתאים לו לשלם 50% מהכנסתו לשכ"ד בלב ת"א שישלם, מי שלא, שיחפש סביב תל אביב. במצב הכלכלי הפנטסטי הקיים כיום במדינת ישראל המחאה הזו היא פתטית.
הכיכר
יש דברים שנעים לקרוא עליהם בעיתון, לי הם משפרים את המשך מהלך היום. עיריית תל אביב החליטה לקרוא שם של כיכר ביפו על שם השייך באסם אבן-זייד. לצורך העניין לא משנה לי מיהו השייך הנ"ל חשוב לי שמנציחים דמויות, לא רק מהמורשת היהודית אלא גם מהמורשת הפלשתינית - מוסלמית.
אין ויכוח, לפחות לטעמי, שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. אך שמירת זכויות המיעוטים ובעיקר זכויות המיעוט הגדול ביותר (הפלשתינים המוסלמים) היא חשובה מאוד וטוב שמנציחים את גיבורי מורשתו בשמם של כיכרות ורחובות.
הסופר
"מחאת הקוטג'" הבליטה את הרווח הקמעונאי הטמון בכל מוצר שאנו רוכשים בחנויות הסופר. בעיקר החנויות השכונתיות.
אני בחנתי 3 דוגמאות.
- הקוטג': לפי פרסומים בתקשורת, מחיר גביע קוטג' בשער המחלבה היה 3.54 שקלים. אם מחירו המומלץ לצרכן, בחנות, היה 8 שקלים הרי נוצר פער בין עלות הייצור לבין המחיר הסופי(כולל הפצה) של 4.46 שקלים שהם 112%.
- מוצר בשם "טוסטעים": המוצר הנ"ל נמכר בסופר השכונתי במחיר 12.99שקלים. ברשת גדולה (חצי חינם) הוא נמכר במחיר 7.99 שקלים בהנחה שהרשת מרוויחה עליו 2 שקלים(לפחות) הרי מחירו הבסיסי בסופר השכונתי הוא 5.99 שקלים וכן נוצר רווח קמעונאי של 7 שקלים שהם 116%.
- מיכל גלידה "קרמיסימו": מחיר מיכל גלידה כזה בסופר השכונתי הוא 26.99 שקלים. מיכל זהה ברשת גדולה( חצי חינם) הוא 18.99 שקלים. בהנחה שהרשת מרוויחה עליו כ-4 שקלים לפחות, הרי מחירו הבסיסי בסופר השכונתי הוא 14.99 שקלים. הרווח הקמעונאי של הסופר השכונתי מגיע ל-12 שקלים שהם כ-87%.
יש לזכור שכל מי שביכולתו (בעלי רכב, למשל) עורך, כנראה, את עיקר קניותיו ברשתות הגדולות והמוזלות ורק אותם קשישים או מיעוטי יכולת או אנשים שעובדים שעות רבות נאלצים לקנות את מוצריהם בסופר השכונתי ומשלמים מחירים גבוהים במיוחד. זה הפרדוקס הגדול, העושק הוא תמיד של החלשים שבחברה.
זו הנקודה שהרשויות והממשלה צריכות לטפל באמצעים העומדים לרשותם.
בית הספר
משרד החינוך הנהיג השנה שינוי בלימודי האזרחות באופן שמדגיש יותר את ערכי היהדות והלאומיות. כצפוי קמה מיד קבוצת מורים שרואים בכך פגיעה בערכי הדמוקרטיה כאילו יהדות ולאום נוגדים את ערכי הדמוקרטיה.
לטעמי אין קשר בין הדברים ואם מנסים להבין את הדברים לעומק שוב עולה השאלה האם מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וככזאת יש להדגיש את ערכי היהדות והלאום היהודי-ישראלי או שזו "מדינת כל אזרחיה" (שמיטב ידיעתי אין מדינה כזו בעולם) ולכן צריך להימנע מהדגשים מיוחדים בכדי לא לפגוע באלו שחיים במדינה ואינם יהודים.
בשינויים יש מבט היסטורי ובינלאומי רחב (בין היתר) על הצהרת בלפור, תוכנית החלוקה והכרזת העצמאות תוך הדגשת ההיבטים הלאומיים והדמוקרטיים.
ברור ששימת דגש על היבטים לאומיים באירועים אלו (כדוגמא) עשויה לעורר תרעומת אצל התלמידים (והמורים) הפלשתינים החיים במדינת ישראל.
לכן, לטעמי, יש להדגיש את ערכי היהדות והלאום היהודי במידה הראויה ובמקביל להרחיב את לימוד תולדות ארץ ישראל בשנים שהייתה תחת השלטון הערבי והטורקי. יש לחפש את הנקודות החיוביות במורשת הפלשתינית של ארץ ישראל. למרות שזו מדינתו של העם היהודי הרי בארץ קיימת יותר ממורשת אחת ויש לתת לכולן את המקום הראוי להן.
ד"ר טסלר מהאוניברסיטה העברית בירושלים חושבת שהשינוי הוא מידתי ולגיטימי ותואם את הנהוג בארצות המערב. עוד צעד קטן להדיפת מתקפת הדה-לגיטימציה המאיימת על מדינתנו.
