"צדק חברתי" - זו הסיסמה שתובעים המפגינים בעצרות ובצעדות בימים אלה. שני מזכירי ההסתדרות, עופר עיני המזכיר הנוכחי, וחבר הכנסת
עמיר פרץ, המזכיר בעבר, הצטרפו בתביעה ל"צדק חברתי". ואולם, שניהם מתכוונים ל"צדק חברתי הסתדרותי". מי שמתגעגע לצדק כזה, חייבים להזכיר לו כמה עובדות מרתיעות מלתמוך בצדק שכזה.
רוב המפעלים והמוסדות, שההסתדרות ניהלה בעבר, נכשלו בגדול, פשטו רגל, ופיטרו אלפי עובדים! סולל בונה; חברת העובדים; כור; פיניציה; חרסה; הסנה; שיכון עובדים; לשכת המס; קרנות הפנסיה; קופת חולים.
חלק מכספי הביטוח הרפואי לקופת חולים של ההסתדרות, וחלק מכספי קרנות הפנסיה, הועברו למימון מנגנון פקידותי הסתדרותי מפלגתי של מועצת הפועלים, הוועד הפועל, ומפא"י, כולל מימון של הפריימריז של המנהיגים.
המדינה הצילה בזמנו את קופת חולים, באמצעות חוק הביטוח הרפואי, ביוזמתו של
חיים רמון ו
יצחק רבין. ממשלת נתניהו הצילה את קרנות הפנסיה, כאשר קיבלה את אחריות המדינה לניהול והבטחת העתיד האקטוארי. היזהרו והתרחקו מצדק חברתי זה.
בעברי חשפתי פרשיות חמורות של "ניהול הסתדרותי" מופקר בקרנות הפנסיה ובחברת העובדים. כיהנתי אז כחבר נבחר בהנהגת ההסתדרות, בוועד הפועל, וכמזכיר באיגוד המקצועי של עובדי המדינה. הייתי נציג של רפ"י. באתי לתפקיד ממשרד
מבקר המדינה, בו עבדתי ככלכלן מבקר. הפרשיות פורסמו בעיתונות. מזכיר ההסתדרות דאז, ישראל קיסר, תבע להדיח אותי ונכשל.
