2.
|
האם יש צורך בבדיקות סקר לבדיקת רמת כולסטרול בילדים ובבני-נוער?
|
|
ניטש ויכוח לגבי הגישה היעילה ביותר לביצוע בדיקות סקר לאיתור ילדים הסובלים מהיפרלפדמיה. גישה אחת היא ביצוע סקר ממוקד באוכלוסיה בסיכון, והגישה השנייה היא ביצוע סקר בכלל האוכלוסיה.
סקר ממוקד באוכלוסיה בסיכון
ביולי 2008 פרסמה האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ותזונה כי יש לבצע בדיקות סקר במקרים הבאים:
- ילדים אשר במשפחתם - הורים ו / או סבים - שעברו בגיל מוקדם (לפני גיל 55 בגברים או לפני גיל 65 בנשים), אנגיופלסטיה מלעורית כלילית, ניתוח מעקפים או מוות פתאומי;
- היסטוריה משפחתית של אירוע קרדיווסקולארי, תעוקת חזה, שבץ מוח, מחלת כלי דם היקפית בגיל מוקדם (לפני גיל 55 בגברים או לפני גיל 65 בנשים);
- ילדים אשר להוריהם ערכי כולסטרול הגבוהים מ-240 מ"ג / ד"ל, או כל דיסליפידמיה אחרת;
- ילדים מאומצים או כאשר ההיסטוריה המשפחתית אינה ידועה;
- בנוכחות שניים או יותר מגורמי הסיכון הבאים: השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, עישון, חוסר פעילות גופנית, ילדים עם עודף משקל (BMI באחוזון בין 95-85) הנמצאים בסיכון יתר בלי תלות בהיסטוריה המשפחתית.
את בדיקות הסקר יש לבצע בין גיל שנתיים ועד גיל 10 שנים. היות שבגיל ההתבגרות חל שיפור טבעי ברמות הליפידים, רגישות בדיקות סקר בגיל זה נמוכה יותר.
סקר כללי של האוכלוסיה
המצדדים בעד ביצוע סקר של כלל האוכלוסיה, מתבססים על מחקרים שבדקו את היעילות של ביצוע בדיקות סקר לפי הקריטריונים המצוינים לעיל. מחקרים אלו הראו, כי כשמבוצעות בדיקות סקר רק באוכלוסיה בסיכון, הרי שקבוצה משמעותית של ילדים עם בעיה לא תזוהה (60%-30%). בעיקר לא יאותרו על-פי שיטת ילדים שהוריהם עדיין צעירים, בלתי מודעים להמצאות טרשת או אלו עם בעיה גנטית.
יתרון נוסף בביצוע בדיקות לכלל האוכלוסיה, הינו שאיתור ילדים עם היפרכולסטרולמיה יביא גם לאיתור בני משפחה בוגרים שלא אובחנו.
למרות טענות אלו, עד היום ארגוני הבריאות ברפואת הילדים לא אימצו הנחייה של סקר כללי.
|
3.
|
מהי הגישה הטיפולית בהפרעות במשק שומני הדם בילדים?
|
|
התערבות ממוקדת להורדת ערכי כולסטרול בילדים ומתבגרים עם ערכי כולסטרול מוגברים מאוד או בנוכחות גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם.
דיאטה
העיקרון המנחה את הייעוץ התזונתי, בילדים בסיכון מוגבר הוא דיאטה דלת שומן - במיוחד שומן רווי ל-7% מסך הקלוריות ליום וצריכת כולסטרול יומית עד 200 מ"ג ליום וכולסטרול, והמעטה בצריכת סוכרים פשוטים, תוך הקפדה על צריכה של ויטמינים מסיסי שומן וסידן.
מתי יש להתחיל בטיפול תזונתי?
לפי הנחיות ה-NCEP משנת 1992, שינוי תזונתי אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל שנתיים, כיוון שבגילאים אלו, שומן תזונתי חיוני לגדילה ולהתפתחות המואצים.
מהי בטיחותה של דיאטה דלת שומן בילדים?
- Dietary Intervention Study in Children הינו מחקר בו נכללו 663 ילדים בגילאי 10-8 שנים. המחקר נמשך מעל 7 שנים ונמצא, כי הדיאטה הייתה יעילה בהפחתה של ערכי LDL-C בצורה מתונה בקבוצת ההתערבות, וכי אינה מזיקה לגדילה ולהתפתחות.
- יש צורך בייעוץ דיאטני מפורט ומעקב קפדני, כדי למנוע חסרים תזונתיים בילדים ואף כישלון בשגשוג.
פעילות גופנית
הגברה של פעילות גופנית גורמת לעליה בערכי HDL כולסטרול ולירידה בערכי טריגליצרידים, ובעלת השפעה מתונה על ערכי LDL-C. במספר מחקרים שנערכו בילדים דיסליפידמים, נמצא כי שילוב של פעילות גופנית ודיאטה יעיל בשיפור ערך HDL-C ב-23%.
|
1.
|
מהן רמות התקינות של כולסטרול בילדות?
|
|
נמצא קשר ישיר בין רמת הכולסטרול של האם והימצאות טרשת כבר בעובר. לאחר הלידה בדרך-כלל יורדות רמות הכולסטרול ביילוד לערכים נמוכים, ולאחר-מכן הרמות משתנות לפי הגיל, כאשר קיימת עלייה של רמת הכולסטרול בגילאי 11-9 שנים. בגיל ההתבגרות חלה ירידה, ובסוף ההתבגרות המינית חלה שוב עלייה בערכים.
לפי הנחיות של ה-NCEP, רמת C-LDL רצויה היא מתחת ל-110 מ"ג/ד"ל, וערך כולסטרול מיטבי הוא מתחת ל-170 מ"ג/ד"ל, וערך מוגבר מוגדר מעל ל-200 מ"ג/ד"ל.
|
4.
|
קריטריונים להתחלת טיפול תרופתי בילדים
|
|
- בהנחיות העדכניות, נקבע ערך סף של LDL-C, ממנו מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי לילדים מעל גיל 8 שנים;
- בהעדר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, מומלץ על התחלת טיפול תרופתי מערך מוגבר ומתמיד של LDL-C מעל 190 מ"ג / ד"ל, לאחר ניסיון טיפול תזונתי;
- בנוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם - כולל השמנת יתר, יתר לחץ דם, עישון סיגריות או סיפור משפחתי חיובי למחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מומלץ על התחלת טיפול תרופתי מערך מוגבר ומתמיד של LDL-C מעל 160 מ"ג / ד"ל, לאחר ניסיון בטיפול תזונתי;
- לילדים סוכרתיים מומלץ על התחלת טיפול תרופתי מערך של LDL-C מעל ל-130 מ"ג / ד"ל.
|
|