העיתונאית
אריאנה מלמד ביקרה
באתר ynet את סדרת הטלוויזיה החדשה בערוץ 10, "הכבוד של מרציאנו" - סיפור יריבותן של שתי משפחות פשע, מרציאנו וברדוגו, משפחות מזרחיות, על הקמת קזינו. חצי הרעל של הגברת הופנו ל"משחק הדבילי של רוב הדמויות". הזכירי לי, גברת מלמד, איזו השכלה קולנועית יש לך, ומה את מבינה במשחק בכלל כדי להביע דעה על המשחק האותנטי של השחקנים. מי שם אותך לשופטת ומי הסמיך אותך למבקרת קולנוע? תשמרי את הרגשתך האישית והסובייקטיבית לעצמך. זה שקיבלת במה להבעת דעתך, לא אומר שאת צריכה לרדת כל-כך נמוך.
ומה יש לך נגד שולחנות עמוסים באוכל? ככה זה אצל ספרדים שרגילים לחיות טוב וניכרת השנאה התהומית כלפיהם למרות הלוליינות שאת מביעה במאמרייך ואת נוגעת לא נוגעת. יכול להיות שציפיותייך היו אחרות, אולם זה לא מקנה לך את הזכות לכנות את הסדרה "זבל ממוחזר" כשבטלוויזיה ובקולנוע כולם ממחזרים את כולם. נברתי קצת בכתבותייך על הסדרה "סברי מרנן"; כתבת, למשל, כי "מדובר בהומור עדתי של שנות ה-70'". מה יש לך נגד עדות, ומה לעזאזל יש לך נגד הסבנטיז? אלה היו שנות מופת במוזיקה בקולנוע ובטלוויזיה.
בכתבה אחרת קטלת את התוכנית של ניסים גרמה בערוץ הראשון וכתבת: "שהתוכנית מנציחה את הסטראוטיפ העדתי" ובהמשך באותה כתבה ממש: "גרמה התחנף לאורחיו ובעיקר לזמרת שרית חדד שקידמה עוד אלבום עם שירים בינוניים להחריד". אם זו לא גזענות, מהי גזענות. אני מבין שלא אהבת את הסדרה בלשון המעטה והביקורת הקטלנית שלך לא הגיעה ממניעים טהורים, אולי מגזענות טהורה ושנאת ספרדים, וכל מי שאינו מתיישר בהתאם לגחמותייך זוכה ל"מנה" מלאה בשנאה והמילה הכי שגורה במאמרייך היא עדה על כל הטיותיה.
על-סמך מה את פוסלת בכזו נחרצות את הסדרה, שלמען האמת, נהניתי ממנה מאוד, גם מהמשחק וגם מהתסריט. את כותבת שהסדרה מחקה את "הבורר" כשלמעשה זה צולם הרבה לפני ש"הבורר" עלתה לאוויר. אני לא מבין מה ציפית מסדרה שהכותרת שלה היא משפחות פשע. שהאב יהיה "גיי" ושהילדים ילמדו בלט ופסנתר בחוג התיאטרון? סדרות פשע ממחזרות את עצמן בכל הזדמנות, ג'יימס בונד ממחזר את עצמו, טלנובלות דרום-אמריקניות ממחזרות את עצמן, סדרות אמריקניות ממחזרות את עצמן, סדרות ריאליטי ממחזרות את עצמן. לא טוב לך לצפות? כבי את הטלוויזיה ושימרי את שנאת האחר שאת מביעה דרך המקלדת לעצמך. על טעם וריח לא מתווכחים. כולם ממחזרים את עצמם לדעת וקשה לי להבין מה רצית לומר במאמרך המורעל, מלבד לעג והתנשאות כלפי מי שאינו כמותך.