הנחות היסוד של מילשטיין
במאמרו בעיתון הארץ הן: שטכנולוגיה צבאית ושימוש מושכל בה מכריעות מלחמה ומהוות שובר יתרון של חזק מול חלש, שאירן לא רואה בישראל אויב, ושהתקפת גרעין אירנית על גוש דן לא תחריב את מדינת ישראל "אף שתפגע במאות אלפי ישראלים", האומנם כן?.
בעיית הטכנולוגיה הצבאית שקברניטי מדינה במצב מלחמה על-פי רוב לא עושים בה שימוש מושכל, אלא שימוש לקוי, או שימוש שנעשה במאוחר מכדי לשנות את מהלכה של המלחמה. טכנולוגיה צבאית שכזו יכולה לשמש מכפיל כוח בהכרעת קרב, למשל אם היא מיושמת בהפתעה על אויב לא מוכן, ומוציאה אותו משיווי משקלו. טכנולוגיה צבאית המופעלת כשלעצמה וללא שילובה עם דוקטרינה צבאית ותורות מלחמה ראויות - נועדה לכישלון כפי שמלמדת אותנו ההיסטוריה.
מנגד שילוב של מספר טכנולוגיות צבאיות בתורת לחימה היא מתכון אפשרי להכרעת קרב (לא בהכרח של המלחמה). כך, שילוב של כוח יבשתי אווירי וימי, עם מערכות שליטה ובקרה אלקטרוניות בזירות המערכה, מודיעין, שריון, ארטילריה חי"ר וכיוב' - הם שאפשרו לגרמניה את הצלחותיה הראשונות במל"ע השנייה עד הקרב על בריטניה 1940, אל עלמין וסטלינגרד. הבריטים למשל, הם שעשו שימוש מושכל בטכנולוגיית המכ"מ והמודיעין אלקטרוני לבלימת התקפות האוויר, ומנעו בעזרתם את מבצע ארי-הים לפלישה אל בריטניה.
קורטז בדוגמה שהובאה במאמר, לא היה מצליח לכבוש את מכסיקו אלמלא שילב את טכנולוגיית הנשק החם והפרשים המשוריינים בבריתות צבאיות עם אויביו של המלך האצטקי השליט - שבטים יריבים, שאפשרו את הפלת הממלכה האצטקית בשיטה הישנה של הפרד ומשול. (כולל בהמשך גם בלא יודעין לוחמת מגפות ביולוגית שהובאה מאירופה ושהרגה מיליוני אינדיאנים).
התקפות הנגד האסטרטגיות של בנות הברית באפריקה ואירופה החל מ-1943 ועד סיום המלחמה באביב 1945 תוך היחלשותה של גרמניה הנאצית ובנות בריתה, היו בעוצמה מצטברת כזו שהטכנולוגיה הצבאית המתקדמת כמו זו שהוטלה לשדות הקרב על-ידי הגרמנים, כבר לא יכולה הייתה להועיל להם אל מול המסות האנושיות של המערב ובריה"מ: מטוסי סילון, טילים, מטוסים רקטיים, צוללות מתקדמות, פצצות מונחות רדיו וטלוויזיה, מכ"מים, טכנולוגיית רדיו מיקרוגל ולוחמה אלקטרונית, שהיו בקדמת הטכנולוגיה של שנות הארבעים ושמשו בסיס להתקדמות המדעית והטכנולוגית עד ימינו אנו...)
מודל שגוי המבוסס על תסריט בלתי ריאלי
הטענה שאירן לא רואה בישראל אויב מזכירה את הטענה של רוצח שכיר ההורג את קורבנו במילים: "אל תיקח את זה אישית - זה המקצוע שלי"... מילשטיין סותר את עצמו בטענה שמכה שנייה של ישראל על אירן תחריב אותה כמדינה, ולעומת זאת פוסל אפשרות שכזו ביחס לישראל על שטחה הקטן מאוד, תוך התעלמות מהעובדה שהרג כזה יפגע ביכולת גיוס המילואים שלה, המתחייב ממכה שכזאת.
המאמר לוקה בחסר בהיותו מציב מודל שגוי המבוסס על תסריט בלתי ריאלי לפיו הרג של כמה מאות אלפי ישראלים לא יגרום לחיסול מדינת ישראל.
ירי כזה על גוש דן ישמיד גם ישמיד את עיקר האליטה הישראלית האינטלקטואלית, טכנולוגית, צבאית, אזרחית מדעית וחברתית המרוכזת לצערנו, בעיקר באזור המרכז). האפקט הזה הוא אפקט של השמדת מדינה ולא רק הרג של מאות אלפי אזרחים. כאמור, הוא גם לא יאפשר ריכוז כוחות המילואים, יפגע בימ"חים, יחסל את הקריה בתל אביב ולפחות ינטרל את יכולת המטכ"ל לשלוט על המלחמה. כל אלה יובילו לאפשרות סבירה של התקפות קונבנציונאליות ערביות אחרות על ישראל וכיבוש כל שטחיה. האם כל אלה אינם חיסול המדינה היהודית?
מה שנכון בטענה שהובאה לראשונה בספרו של שי פלדמן (
הרתעה גרעינית לישראל - הקיבוץ המאוחד, 1983 שהוא תקף גם לתסריט של מילשטיין, אותו הוא מייחד משום מה לאירן בלבד - שחיסול האליטות השולטות בה, או בכל מדינה ערבית אחרת - יחזיר מדינות אלה אל ימי הביניים - וזה נכון גם לגבי ישראל ובמידה חמורה אף יותר.
אם 2 פצצות גרעיניות הובילו לכניעת מעצמה כיפן ששטחה ואוכלוסייתה גדולים בהרבה מזו של מדינת ישראל, ישראל איננה יכולה, לא רק לספוג מכה כזו על המרכז החיוני לקיומה - גוש דן, אלא אף לא על כוחותיה הלוחמים בשדות הקרב של המזרח התיכון (
יאיר עברון - הדילמה הגרעינית של ישראל, יד טבנקין 1987)
הדוקטרינה הגרעינית של ישראל, לדעת הח"מ, ודעתו בלבד, ירי גרעיני על ישראל יחייב לא רק מכה שנייה על המדינה שהנחיתה את המכה הראשונה, אלא על כל יתר המדינות במרחב העשויות לנצל מכה זו לצורך הנחתת התקפה קונבנציונאלית, שבעקבותיה כיבוש שטחי ישראל וחיסול השלטון היהודי, עד כדי רצח העם היהודי.
המסקנה - בניית כוח קונבנציונאלי חזק
המסקנה לפיכך, שעל ישראל לבנות כוח קונבנציונאלי חזק הרבה יותר מכפי שעומד לרשותה כיום, ולא להסתמך יותר על הפצצה במרתף, לדעת מקורות זרים, שאפשרה לה עד היום בניה ואחזקה של כוחות קונבנציונאליים קטנים יחסית ביחס לעוצמה הערבית והאיסלאמית.
לדעת טובים ורבים בישראל מערכת הביטחון מתבססת על קונספציה שגויה של בניין הכוח על טכנולוגיה וטכנולוגיה בעיקר, תוך התעלמות מבניין הכרחי של זרוע היבשה ורפורמה מקיפה במערכת הביטחון, שאיננה מאוזנת ביחס שבין כוח המחץ לכוח העמידה הלאומי של אזרחי מדינת ישראל. דבריו של שר הביטחון
אהוד ברק על כמות ההרוגים במקרה כזה היא אמירה בלתי אחראית, שגויה ובלתי מבוססת ביחס למה שאמר לאחרונה שר העורף
מתן וילנאי על פגיעוּת שטחי ישראל, אזרחיה ומתקניה החיוניים.
מתוך הערכת יחסי הכוחות במצב נתון זה של מערכת הביטחון הישראלית וצה"ל בפרט, התקפה על מתקני הגרעין של אירן מסוכנת בתוצאותיה הצפויות, יותר ממצב בו תיבנה לישראל דוקטרינה גרעינית מעודכנת' שתהייה עשויה להתמודד טוב יותר ובסיכונים פחותים יותר מול אירן גרעינית ואולי במזרח תיכון גרעיני חדש בה יהיה מוכרת ברמה הבינלאומית, יכולת להשמדה הדדית מובטחת MAD Mutual Assured Destruction.
