מחאת המתמחים, אינה עוד מחאה ושביתה רגילים, שכן מדובר כאן על ציבור איכותי, אשר אינו נלחם על עוד מאתיים שקלים בתלוש, אלא על עתידו המקצועי ועל עתיד הרפואה הציבורית בישראל.
נדרש אומץ לב לא קטן, לעמוד מול כוחות הרשע אותם מייצג סגן השר ליצמן, אשר נדמה לרגע שכול עיסוקו במשרד הבריאות, זה לומר כן למקורביו ולא לכול השאר.
האם קיים דמיון בין אומץ ליבם של המתמחים ולאחרונה גם של המומחים, לזה שהופעל במחוזותינו לפני כ-2000 שנה, כנגד היוונים?
נראה שהנושא שווה ניתוח ולו רק בגלל הסמיכות לחג החנוכה הקרב ובא. בשני המקרים היו אלא מעטים, חדורי אמונה ואמיצים, אשר נכונו ללכת עד הסוף ולסכן את עתידם. נראה שרוב הציבור אינו עד ו/או מודע לגודל הסיכון אותו לוקחים על עצמם המתמחים, שכן לאחר השקעה של לפחות 10 שנות לימוד בתחום, הם מוצאים את עצמם מתעמתים עם המעסיקים שלהם ועלולים לקבע לעצמם "אות קלון וקיין" של עושי צרות ובעיות וכול זה על לא עוול בכפם.
המתמחים אשר הקדישו את מיטב שנות צעירותם ללמוד את רזי המקצוע המכובד והנעלה בעולם, נדרשים כעת להתמודדות מסוג אחר, התמודדות אותה לא למדו בכול השנים ואפילו לא את
פרק המבוא וכעת הם נדרשים כבר לסופר סטאז.
אומץ לב מסוג אחר, אך בהחלט גם סוג של אומץ לב והרבה סולידריות מעוררת כבוד והערכה, מראים המומחים ומנהלי המחלקות, אשר עומדים לצידם של אחיהם הצעירים ובכלים המועטים אשר עוד עומדים לצידם, מתפטרים גם הם.
- האם לא הגיע הזמן לגרש את האויב השחור, עטור הזקן?
- האם לא הגיע הזמן שראש הממשלה - לפחות כשר הבריאות יכנס לתמונה?
- היכן הסתדרות הרופאים? והיכן יושב הראש שלהם, אשר פעל מאחורי גבם וחתם על הסכם אשר אינו מייצג את ציבור שולחיו?
- ד"ר ליאוניד הנכבד, האם לא חשבת להתפטר? ולו רק מעוצמת הבושה?
נקווה שימי החנוכה הקרבים, יביאו איתם גם
ריח של נס ושל בשורה חדשה לתחום הרפואה הציבורית, רגע לפני כניסתה לסחרור ממנו יהיה קשה כבר לצאת.
האם גם אתם ממתינים לנס חנוכה?
