מר פוליטיקה

פולארד מחכה לך אם באמת חשקה נפשו של נועם שליט לתרום לעם ישראל, שהתנדב ללא לאות למען שחרור בנו גלעד מהשבי, מדוע שלא יתנדב למען שחרורו של יונתן פולארד, שנמק 26 שנה בכלא האמריקני? הוא, שיודע היטב, דרך גלעד, טעם צינוק מהו, ומכיר היטב את דרכי הלוגיסטיקה ואיסטרטגיות ההשפעה על דעת הקהל, האם לא ראוי שיקים אוהל כמוקד פעילות, הפעם למען אחיו יונתן, ייזום צעדה לאומית למענו, ויפעל למען שחרורו במישור המקומי ובצינורות הדיפלומטיים, שכל כך נהירים לו? מדוע עליו לדשדש בבוץ הפוליטי, אשר לא סוד הוא שהוא אוסף של אגו, כבוד ואינטריגות אישיות? מה הוא מחפש שם?

טור אישי?

בטורו הקודם ב-'7 ימים' כתב לפיד שזהו מאמרו האחרון בפוליטיקה. אין להטיל ספק באמינות הצהרתו. ועם זאת, עם כל הכבוד, דומני שעצם המשך הופעת טורו בעיתון, מהווה תעמולה פוליטית בחצר האחורית. אומנם אין מדובר בטור פוליטי, אולם גם אם הטור אינו עוסק ביאיר 'מר פוליטיקה' אלא ב'מר טלוויזיה', הרי עצם הופעת הטור, בליווי תמונה (השווה כידוע יותר מאלף מילים), מבקשת לקַבֵּעַ את האיש בתודעה הציבורית הישראלית, ומכריזה 'הנני כאן!'. מעֵבר להפגנת נוכחות, מציג הטור רקורד טלוויזיוני מפואר של הכותב, ובין השורות מבקש להסיר את הסטיגמה שלו ושל אביו ז"ל כשונאי חרדים, להציג דרך מרואייניו גישה הומנית שלו לזיקנה (יצחק שמיר), לאדם שמאחורי המראיין (לפיד) והפוליטיקאי (מופז המזיל דמעות על אביו) ולתת לעצמו את הקרדיט על תגלית סטנדאפיסטים חדשים (מילר ואשכנזי). הדמות שניבטת מהטור היא של אדם חביב, רגיש, מוכשר, רחב אופקים ובעל ניסיון עשיר. האין זו תעמולת בחירות? על מה שלא יכתוב, הטור יפול בקטגוריה זאת. לכן ראוי שבתקופת ההתמודדות הפוליטית, יפרוש לפיד מכל כתיבה עיתונאית.

הדרה פוליטית

הפרסומאים, שטבעו את המונח 'הדרת הנשים', לא שיערו לעצמם איזה יחסי ציבור הם יעשו לא רק לנושא הספציפי, אלא למושג 'הדרה' בכלל, שהפך כבר למותג המשרת חינם אין כסף פוליטיקאים משועממים אשר מריחים ריח בחירות באוויר. קחו לדוגמה הדרת האתיופים, הדרת העובדים הזרים, ולאחרונה איך לא, הדרת החיילים מרכבת ישראל. בסך-הכל מדובר בשלוש שעות בלבד בימי ראשון, ורק בגיזרה מסויימת, כשלחיילים יש חלופה באוטובוס חינם, אך הפוליטיקאים שחגגו על הרייטינג של הנושא, שעלה לראש הכותרות בכל כלי התקשורת ביום ראשון הרלוונטי, התייחסו לנושא כאילו מדובר בשלילת הזכות להסעת חיילים ברכבת בכלל, וכאילו לא הוצעה חלופה חינם ב'אגד'. וכך מעכבר עשו פיל, והציגו את הנושא כעוול נוראי ובלתי נסלח שנעשה לחיילים. האם הפוליטיקאים שוכחים את הכלל הידוע, שאי-אפשר לשקר לכל הציבור וכל הזמן? ובכלל מה היו עושים בלעדי ההדרה הפופוליסטית? והדרת החיילים כמשל להדרת הנשים, שנופחה, כידוע, מעל ומעבר לכל פרופורציה, במקום לעסוק בנושאים הבוערים באמת.

פרצופו של הטרור

ברי ההסתה של השייך המופתי בירושלים, הקורא להרוג יהודים, בשם הנביא מוחמד, חושפים לא רק את פרצופו האמיתי של השייך, אלא לא פחות את פרצופה הקטלני של דת האיסלאם. עד כה השייחים טענו שהאיסלאם, בחסות הקוראן, הוא נגד רצח. והנה מתברר שההיפך הוא הנכון. מעבר לכך, נחשפה שוב, בניגוד לתדמיתו המתונה, זהותו של ארגון הפאתח, כארגון טרור, שלציון קיומו הסית המופתי לרצח יהודים. במה שונה אפוא ארגון זה מהחמאס, שאבו מאזן כרת עימו ברית? ועוד לא אמרנו מילה על הטלוויזיה הפלשתינית הממלכתית, ששידרה את דברי השטנה, בחסות היו"ר, שהתחברותו למחבלים והנצחתם מעידים כאלף עדים על זהותו הטרוריסטית, המוסתרת בחזותו המערבית. 'אמור לי מי ידידיך, ואומַר לך מי אתה' זוכרים?

התאבדות פוליטית?

אין ספק שציפי לבני, יו"ר קדימה, מעוניינת מאוד ברכש החדש, יאיר לפיד, שיציל את המפלגה (ואותה) מהתרסקות ויעניק לה מנדטים רבים. אולם תשובתו השלילית הייתה צפוייה. דומני כי מצידו של ג'וניור לפיד הצטרפות למפלגה זו תהיה צעד של התאבדות פוליטית. למה לו לשאת על גבו הטרי מפלגה חולה, כושלת ומושחתת? האם זה יהיה כרטיס הביקור הפוליטי שלו? יש להניח שלפיד יעדיף להקים מפלגה חדשה משלו, שהיא בגדר דף חלק ונקי, ולנצל את כוכבותו כעיתונאי קונצנזואלי, כדי למשוך אליה יותר ויותר מצביעים. מה עוד שכמפלגה חדשה היא נושאת עימה הבטחה לציבור, ויש בה משב רוח מרענן, בניגוד למפלגות הקיימות. אומנם הצבעה עבור המפלגות הקיימות היא הצבעה עבור מצע ידוע, שכבר הוכיח את עצמו, ועבור ההישגים של המפלגה. לעומת זאת, הצבעה למפלגת לפיד היא הליכה לקראת הלא ידוע, וימים יגידו אם האיש יעמוד בהבטחה, והמפלגה שלו אכן תממש את הציפיות שהבוחרים תולים בה.

מי יועציך

'אמוֹר לי מי יועציך, ואֹמר לך מי אתה'. כלפי מי דברים אמורים? כלפי ציפי לבני, יו"ר מפלגת קדימה, וכלפי הרכש הטרי בפוליטיקה, יאיר לפיד, שמתייעצים, איך לא, בעמית ובחבר אהוד אולמרט. אין ספק שאולמרט הוא איש חכם ופוליטיקאי מבריק, בעל רקורד עשיר בתחום. עם זאת, המִלכוד המשפטי שהוא נתון בו, על-רקע ריבוי החשדות הפליליים נגדו, דומני אינם מוסיפים לו, כמו גם לנועציו, כבוד. אומנם מבחינה משפטית עדיין עומדת לו חזקת החפוּת, כל עוד לא הורשע, ובכל זאת, מבחינה מוסרית, כאיש ציבור כל עוד ענן האשמות מרחף עליו, ההתייעצות הפוליטית עימו אף שהיא כשרה, מדיפה ריח רע, וראוי היה להימנע ממנה.

אמת בפרסום

פרסומים כוזבים של תכשירים, המבטיחים לחולל נפלאות, נפוצים מאוד בתחום ההרזייה, אך לא פחות בתחום המיפרקים, בעיה נפוצה בעיקר בגיל הזהב. מדי פעם עולה התכשיר התורן, שלא עמד בציפיות, ומאחוריו אלפי לקוחות מאוכזבים. ככלל, הנושא מחייב התייחסות משני היבטים, זה של אמת בפרסום, תחת שרביטו של משרד תמ"ס, וזה של משרד הבריאות. על שני המשרדים להסדיר את כל נושא הפרסום של תכשירים רפואיים (ובכללם של תוספי מזון אשר עלולים להזיק) תחת תקנון מחייב, ולהטיל קנסות כבדים על הונאות. המצב הנוכחי, שבו ההפקרות חוגגת, הוא בלתי נסבל וחייבים לשים לו קץ. די להונאה בפרסום המסחרי, למען בצע כסף, על גבם וכיסם של לקוחות אומללים! לתשומת לב חברי הכנסת שירימו את הכפפה ויחקקו חוק בנושא.

כל מקרה לגופו

דומני כי החוק המבטל את המשמורת האוטומטית של האם הגרושה על ילדיה בגיל הרך הוא חוק צודק. אומנם נכון שבגיל זה ילדים קשורים פיזית ונפשית לטיפולה של האם, אולם אם האם לא כשירה לכך, הרי ברור שהחזקה תעבור לידי האב. דומני שהצורך בשינוי החוק התעורר דווקא בשנים האחרונות על-רקע השוויון הגובר בין המינים בטיפול בילדים, ומעורבות האב בנושא, מחד-גיסא. מאידך-גיסא התרבו המקרים של חוסר כשירות האם לטפל בילדיה. הגיעה השעה להתנער מסטראוטיפים שובניסטיים או פמיניסטיים, ולשפוט כל מקרה לגופו לטובת הילדים. ובא לציון גואל.

מי המשתמטים?

המילואימניקים שהפגינו נגד הארכת חוק טל, לפטור צבאי לחרדים, טענו נגד חמישים אחוז המשתמטים החרדים האומנם? לפני שהם מפנים אצבע מאשימה כלפי החרדים, שבשקט בשקט (ללא צורך בחוק) מגבירים את גיוסם לצה"ל, ראוי שיפנו אותה כלפי אחיהם מהמגזר החילוני. האם לא ידוע להם, שבמדינת תל אביב, כפי שמצביעים סקרים, 50% מהאזרחים (כל אזרח שני) הם משתמטים? אם החרדים, שתורתם אומנותם אינם מתגייסים על-פי חוק, הרי השיינקאים ועמיתיהם אינם מתגייסים בניגוד לחוק. ועוד לא אמרנו מילה על השירות האזרחי (בצד השירות הצבאי) הגובר של החרדים, שאף זיכה אותם לאחרונה בפרסים יקרי ערך בכנסת. זק"א, הצלה, ידידים וארגוני חסד מכירים?

אור ירוק

מתוך אלפי מתמודדים רק שלושה זכו בפרס 'מקדם הבטיחות בדרכים' בכנסת. אם לא ידעתם, אחד מהם הוא שלמה כץ, העומד בראש תנועת 'חפצנו לחיים' למניעת תאונות. כן, הוא חרדי, שאוהבים לשנוא, אשר שופך אור ירוק בדרכים. אם לא די בכך, האם ידעתם שהעיר החרדית, ביתר עילית, זכתה זו השנה העשירית ברציפות, בחמישה כוכבי יופי, מטעם המועצה לארץ ישראל יפה? זאת בזכות שמירת איכות הסביבה, ניקיון למופת, מיחזור וטיפוח גנים ירוקים. ראוי שהעיר תשמש מודל גם לערים אחרות בתחום חשוב זה. אז מי אמר שהכל שחור אצל החרדים? יש גם הרבה ירוק בעיניים. תשאלו את ארגון 'חרדים לסביבה'. פסוקו: מה נשאר מהפגנת חצי המיליון בכיכר רוטשילד? הפגנת המאה.