תיאו אנגלופולוס: סיומה של תקופה

לפני ארבעה ימים הלך לעולמו הבמאי היווני תיאו אנגלופולוס. אנגלופולוס נחשב כבכיר הבמאים היוונים אשר נודע בסרטיו המורכבים והמאתגרים (בעיקר בכל הנוגע להיסטוריה של יוון) אשר זיכו אותו בפרסים רבים (ביניהם פרס "דקל הזהב" היוקרתי אשר זכה בו ב-1998 בפסטיבל קאן על סרטו "נצח ועוד יום"). ביוגרפיה תיאו אנגלופולוס נולד בבירת יוון, אתונה, בשנת 1935. הוא החל ללמוד משפטים, אך עד מהרה מצא את ייעודו בלימודי ספרות ב"סורבון" שבפריז. עם תום לימודיו שב אנגלופולוס ליוון, שם שימש כמבקר קולנוע. עם עלייתה של הכת היוונית הפשיסטית לשלטון ביוון ב-1967 סולק אנגלופולוס מתפקידו, וב-1970 הוא ביים את סרטו הראשון "השחזור" אשר היה רווי במסרים חתרניים נגד השלטון הפשיסטי. קריירה מקצועית סרטיו של אנגלופולוס אופיינו בצילומים ארוכים ומסוגננים, וכן בכך שהגיבורים כמעט שלא דיברו על-רקע נופיה היפים של יוון. הוא התעניין בהיסטוריה המקומית והחברתית של יוון, דבר אשר התאפיין בשלושת הסרטים הבאים: "הימים של 36" אשר בוים בשנת 1972, "מסע השחקנים" אשר נעשה ב-1975, ו"אלכסנדר הגדול" אשר נעשה בשנת 1980. סרטים אלו התאפיינו בסקירת המשתנה ביוון הכפרית באמצעות חלקים הלקוחים מההיסטוריה המודרנית של יוון. אנגלופולוס הירבה להדגיש את נוכחות העבר בהווה, ואת הזיכרון כמנוע המפעיל את ההוויה האנושית. סצנות ארוכות, מופשטות לעתים, מעוצבות ביופי חזותי נדיר ומעוטרות בפסקול מוזיקלי כובש, היוו את הלבנים שמהן נבנתה עבודתו המפוארת. בסרטיו הראשונים שיתפו פעולה עם אנגלופולוס שחקנים יווניים. לאחר שספג הכרה עולמית, שולבו כוכבים בינלאומיים בסרטיו, כגון: מרצ'לו מסטרויאני, ויליאם דפו, מישל פיקולי, ברונו גנץ. אנגלופולוס וישראל אנגלופולוס נחשב כידיד-אמת של ישראל וביקר בה פעמיים בעשור האחרון. בשנת 2005 הגיע אנגלופולוס לפסטיבל הסרטים בחיפה, שבמסגרתו הוקרן סרטו "האחו הבוכה", ובשנת 2009 הגיע לפסטיבל הקולנוע בירושלים, שם הוקרן סרט ההמשך "אבק הזמן". הוא לא הצליח לסיים את הסרט השלישי בטרילוגיה "הים האחר". מותו של אנגלופולוס אנגלופולוס, אשר צילם בימים אלו באתונה את סרטו "הים האחר", נפגע קשות בראשו כאשר רוכב אופנוע פגע בו בעת שחצה את הכביש. הוא הובהל לבית-חולים באתונה, שם נקבע מותו. חשוב לציין שמותו של אנגלופולוס מסמל מותה של תקופה נפלאה בחיי הקולנוע העלילתי. היות שהוא היה במאי יסודי אשר הקפיד על המסר ואיכות הסרט יותר מאשר התסריט וסיפור העלילה.