מומחה מטעם בית המשפט אמור לשמש זרועו הארוכה של בית המשפט ולהשלים לידיעת השופט מידע מקצועי שאינו נהיר לו די צורכו. מבחינה זו, אחריותו של המומחה המקבל מינוי מטעם בית המשפט היא גדולה - שכן הוא עשוי להשפיע באמצעות חוות דעתו המקצועית על פסק הדין.
הדבר הראשון שמומחה בית המשפט חייב לעשות הוא לבחון את נושא המינוי שלו, ולומר לבית המשפא בכנות האם מינויו ראוי ותואם את הנושא או שעליו לוותר על המינוי בהיותו זר לעיקר המומחיות של המומחה. דבר זה לא קורה. מומחים מקבלים מינויים מטעם בתי המשפט ללא שום התאמה לכישוריהם, זאת ועוד, לעתים תוך הצגת צמג שווא לבית המשפט והתחזות לקונסטרוקטורים - ללא שום ניסיון קודם בתכנון קונסטרוקציות, והיו דברים מעולם.
במקרה המתואר הנושא שנדון הוא התערערותה של חומה בגבול שתי וילות באורך כולל של מעל 40 מ'. מומחי התביעה גרסו כי דרוש להרוס את החומה מהיסוד ועד הטפחות ולבצע חומה אחרת, יציבה, שאדניה מחושבים כדין, ואילו הנתבעת גרסה כי די בתיקונים קלים. הנתבעת התעלמה מאירועים של התמוטטות חומות מאותו סוג באותה שכונה, ובית המשפט מינה מומחה מטעמו כדי שיאיר את עיניו.
המומחה קבע לאחר בדיקתו כי בסכום מזערי של 18,000 שקלים אפשר לתקן את המעוות. התביעה הבינה כי יש כאן סיכון כי בית המשפט יקבל את קביעת המומחה, ולכן ביקשה כי הנתבעת תואיל ותבצע את התיקונים הדרושים, אך ראשית לביצוע - תכנון, וראשית לתכנון - בדיקות קרקע.
ייעוץ הקרקע עלה בערך כמו הסכום הכללי שאותו קבע מומחה בית המשפט כדי לבטל את הליקוי כליל, אלא שבדיקות הקרקע בשילוב עם יועץ קרקע בכיר שהתמנה לצורך זה, הורו במפורש כי הביסוס של החומה שגוי, כי תיקונים מקומיים לא יסייעו ולא יועילו מאום, וכי הפתרון הוא הכנת תוכנית עבודה על-ידי מתכנני קונסטרוקציות וביצועה.
התוכניות הוזמנו, כמובן שעל חשבון הנתבעת, וטרם הוחל בביצוען, אך העלות הכוללת נאמדה על-ידי מומחה נוסף שאמור לפקח על הבניה והיא עולה כדי כמה מאות אלפי ש"ח, מעל הסכום שנכלל בחוות הדעת של מומחי התביעה...
בית המשפט היה יכול למנוע את הסאגה הזו לו היה קשוב לטענות בסיסיות, והן, שהמומחה שמונה על ידו לא ראוי למינוי, כי הוא אינו עוסק בתכנון כלל ואינו קונסטרוקטור. טוב עשה בית המשפט על אשר העמיד את ממצאיו של אותו מומחה במבחן הניסיון, מבחן בו כשל המומחה לחלוטין והמציאות טפחה על פניו.
חוות הדעת לא מוגבלות לכותלי בית המשפט
יש לדעת כי חוות דעת נועדו לביצוע ואמורות לעמוד במבחן המציאות. כאשר מומחה מתווה דרך לפתרון בעיה הנדסית הוא אמור לעמוד מאחורי פתרונו הן בתחום סוג הפתרון והן בתחום העלויות הכרוכות בביצועו. חוות הדעת לא מוגבלות לכותלי בית המשפט שם מסתיימים סכסוכים, אלא הם מסמכים הנדסיים שצריכים לפעמים להיבחן במציאות. מומחה המתכחש לאפשרות כזו - חוות דעתו ראויה להיפסל.
כאשר מומחה טוען, לדוגמה, שעלות כל התיקונים בדירה מסתכמת בסך שך 11,000 שקלים אף שמומחה התביעה קבע כי העלות היא מעל 100,000 שקלים, (מקרה מן המציאות), או כשהוא קובע כי העלות לביטול הליקויים היא 7,000 שקלים במקום הסכום של 70,000 שקלים שנקבע על-ידי מומחה התביעה, (מקרה מן המציאות), וצד לדיון מציע כי המומחה יתכבד ויפקח על ביצוע העבודות באחריותו, גם כדי לבטל את הליקויים וגם כדי להוכיח את גרסתו מבחינת העלויות, המומחה חייב להיות מוכן לשאת מטלה זו בכבוד וגם לא לחרוג מהמסגרת.
מומחה המתחמק מקבלת תפקיד הפיקוח על תיקונים אותם הוא עצמו קבע בחוות דעתו - ראוי שמינויו יתבטל לאלתר, על כל הכרוך בכך. זאת, כדי למנוע התפתחות של ענף מומחיות בהנדסה אזרחית שהוא מנותק מהמציאות וכל כולו נועד רק לצורך מתן חוות דעת לבית המשפט. אין מקום במשפט אמת ומומחי שקר. בתי המשפט בישראל צריכים לזהות מומחים וירטואליים מסוג זה ולבטל מנוייהם, וכמובן להימנע ממינויים אחרים למומחים מסוג זה.
למרבה הצער יש וחוות דעת וירטואליות מוצאות דרכן אל פסקי דין ומשפיעות על החלטות שיפוטיות. ישנם שופטים המתבטאים בפומבי כי הם לא משנים דבר ממה שהמומחה שלהם אומר. אלה במיעוט.
בית המשפט אמור שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה שמינה, אפילו מינויו בהסכמת הצדדים, "כזה ראה וקדש" אלא לבחון אותה ולבקרה מהבחינה המשפטית ומהבחינה העובדתית, ואילו מהבחינה המקצועית - אפשר לבדוק את חוות הדעת מול מסמכים אחרים, ובמקרים מתאימים למנות מומחה נוסף או לחקור את מומחי הצדדים גם כאשר ממונה מומחה מוסכם.
דוגמה לדבר בית המשפט שבערעור על בית משפט קמא שלא ביקר את חוות הדעת של המומחה שמינה - ראה ע"א 25-38/90 אברהם אלברט נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: י' מרגלית, מ' סלוצקי, ח' אריאל.
דוגמה להעדפת חוות דעת של מומחה צד לדיון על פני חוו"ד מומחה בית המשפט מתוך שיקולים משפטיים - ראה ע"א 7298/00 דוד בסט סמואל נ' עזרא חממי ואח' בית המשפט העליון, שופטים: ד' ברלינר, ס' ג'ובראן, א' גרוניס, ראה שם בעיקר סעיפים 44 עד 49.