"לך בעקבות משאלת לבך", "השמיים הם הגבול", "אתה לא חייב שום דבר לאף אחד והעיקר שתרגיש טוב עם עצמך", "שים את עצמך במרכז", "אל תוותר על החלום" וכולי - המשפטים האלה נשמעים היום בכל מקום, הם הפכו לטרנד השולט בתודעה. מוסדות השכלה שונים, החל במכללות פרטיות ועד לפקולטות מסוימות באוניברסיטאות, מפתים סטודנטים פוטנציאליים בדיוק באמירות האלה. לימודי רפואה משלימה/סינית/הודית, פילוסופיה מערבית ומזרחית, אמנויות שונות, תיירות אקולוגית וכולי. "תגיע אלינו ותהפוך לאדם טוב יותר, בריא יותר, רוחני יותר, מיוחד יותר, נעלה ואף פורץ-דרך". ומי לא רוצה להיות אדם כזה? זה משפיע ולא רק על משוחררי צבא בני עשרים, אלא גם על אנשים באמצע החיים שחולמים "לעשות כבר משהו עם החיים שלי".
אולם בתמונה הקוסמת הזו יש משהו שהוא בגדר הנעלם הגדול - פוטנציאל הפרנסה העתידית. כאשר השאלה בנושא זה נשאלת בימים פתוחים/מועד הרשמה, התשובה שמתקבלת היא מעורפלת מאוד. במקרה הטוב יענה נציג המכללה ש"בעלי תעודה שלנו יכולים להשתלב בשוק העבודה". איפה בדיוק הם יוכלו להשתלב? עד כמה להשתלב ומהו פוטנציאל ההשתכרות בתחום הספיציפי הזה? - את התשובות לשאלות אלו הסטודנט הפוטנציאלי מוזמן לגלות בעצמו.
מה שעצוב ומרתק בו-זמנית, שלרוב אותו אדם לא ינסה אפילו לעשות שיעורי-בית, אלא ישלוף פנקס שיקים ותוך דקות ספורות ימצא את עצמו מחויב בעשרות אלפי שקלים. מה שמעניין עוד, הוא שאותו אדם לא היה קונה רכב בלי בדיקה במוסך מורשה ולא היה קונה בית בלי בדיקת שמאי, ואף סביר להניח שביום-יום הוא מתמקח שעות עם נותני שירות שונים על-מנת לקבל הנחה של אחוזים בודדים.
אבל בכל מה שנוגע ללימודים שנתפשים כרוחניים, השכל הישר פתאום נעלם, אדם עומד דום, מושפע משטף של מילים גבוהות ומפוצצות. לדבר על כסף? פרנסה? עלות שכר לימוד מול השתכרות עתידית? מה פתאום! זה לא "IN", זה בורגני וחומרני, ובכלל אין מחיר להתפתחות רוחנית. השלכות של החלטה רגשית, נמהרת ולא מושכלת עלולות להיות הרות-אסון.
נ', בת 39, נשואה+1, למדה רפואה סינית
"נמשכתי לתרבות המזרח הרחוק מגיל צעיר ותמיד ידעתי שזה יהפוך לחלק מהחיים שלי. התחלתי ללמוד רפואה סינית בגיל 33 מתוך תחושה שעולם ענק ועמוק של ידע נפתח בפניי. הייתי מאוד אופטימית. הוצאתי על הלימודים קרוב ל-100,000 ש"ח. חלק מהכסף בא מחסכונות אבל את רוב הסכום לוויתי מהבנק.
"בהתחלה בעלי תמך בי, אבל כאשר ראה שההוצאות פשוט לא נגמרות ושאני נדרשת לטוס להשתלמויות בסין, דעתו השתנתה. הוא ביקש ממני כמה וכמה פעמים להפסיק או לפחות לקחת פסק זמן כדי להתאפס קצת מבחינה כלכלית, אבל אני הייתי נחושה מאוד, מלאת אושר והרגשתי שאני נמצאת בדרך הכי נכונה עבורי. הייתי בטוחה שאני אחזיר את ההשקעה ואתפרנס בכבוד. זה מה שנאמר לנו כל הזמן במכללה. פגשנו מרצים שסיפרו לנו שהם גובים 600-500 ש"ח לטיפול.
"בפועל הכל היה אחרת לגמרי. אחרי סיום הלימודים פתאום הבנתי שאין לי ממה להתחיל. הקמתי אתר, הוצאתי עוד אלפי שקלים לקידום האתר ופרסום בעיתונים. ציפיתי שזה יצור זרם סביר של הפונים, אבל זה לא קרה. היום, שנתיים אחרי, יש לי בקושי שני מטופלים בשבוע ואני לוקחת 200 ש"ח לטיפול.
"נאלצתי לחזור למקצוע הישן שלי. אנחנו מסובכים בחובות כבדים ואני לא רואה שנצא מזה בשנים הקרובות. הכי עצוב זה שנאלצתי לוותר על החלום להביא ילד נוסף וגם היחסים עם בעלי מתוחים מאוד. אני מאוד מצטערת. הייתי צריכה לנהוג אחרת".
ל', בת 32, למדה תיירות אקולוגית
"יש לי תואר בהוראה, אבל הרגשתי שאני חנוקה בכיתות סגורות. שמעתי על תיירות אקולוגית וזה נשמע לי מאוד מתאים, מאוד חשוב. חלמתי שאוכל להדריך קבוצות ילדים והורים ולחנך אותם לאהבת טבע אמיתית. הייתי בטוחה שזה ייעודי בחיים. הלימודים עלו לי קרוב ל-30,000 ש"ח. שכנעתי את אבי לעזור לי.
"היום אני עדיין מורה ביסודי. למרות שבמכללה סיפרו לנו עד כמה זה טרנד עולמי ועד כמה זה יתפוס חזק. בארץ הביקוש לתיירות אקולוגית הוא קטן מאוד והתחרות גבוהה מאוד. מדי פעם מזמינים אותי להנחות סדנה. אנשים מאוד מרוצים מהתכנים שלי, מחמיאים לי וכותבים לי מכתבי תודה, אבל זה לא מתקדם לשום מקום. עבורי זו בקושי הכנסה נוספת".
ב', בן 37, למד אמנות
"הייתי מהנדס תוכנה וברחתי משם. היום אני מורה לאמנות. זאת הדרך היחידה להתפרנס מאמנות בארץ. אני מרוויח כ-4,500 ש"ח נטו. למזלי אני רווק ויכול להרשות לעצמי להתגורר עם שותף ולנסוע באוטובוס, אבל זה לא יכול להימשך לאורך זמן. אני לא אחזור להיי-טק, אבל ברור שאצטרך ללמוד מקצוע נוסף. מזל שעוד נשאר לי קצת כסף בחסכונות".
כך תגיע להחלטה הטובה ביותר
אז מה, אין לאדם זכות ללמוד משהו שהוא לא מחשבים/הנדסה/ראיית חשבון? אין לאדם זכות להקדיש את חייו למשהו שחשוב לו באופן אישי גם אם אין לצידו פרנסה? אסור לו ללכת עם נטיות ליבו? אין לאדם זכות להתפתחות רוחנית?
לא רק שלכל אדם יש זכות להתפתחות רוחנית, אלא זה מחובתו של אדם להתמלא בידע ובהתנסויות רגשיות ורוחניות ולהעשיר את עולמו. זכותו של כל אדם לבחור את דרכו בחיים גם אם הוא בוחר ללבוש סחבות בלויות, לישון בקופסת קרטון ולהקדיש את חייו להרהורים מעמיקים על מהות החיים. אך מחובתו של אדם לעשות את הבחירה בעיניים פקוחות, אחרי שהוא התחמש בכל האינפורמציה הרלוונטית ומבין היטב את השלכות החלטתו על חייו ועל חייהם של הסובבים אותו - בני זוג, ילדים, הורים.
התפתחות רוחנית אין פירושה הפקרות וחוסר אחריות. נהפוך הוא, התפתחות רוחנית היא קודם כל לקיחת אחריות מלאה על חיינו בכל הרבדים. בחירה בתחום הלימודים היא אחת הבחירות המשמעותיות והחשובות שאדם עושה בחייו. הבחירה הזו תשפיע השפעה כבירה על כל מהלך חייו של אדם ואין לזלזל בה אלא חובה לגשת אליה מוכנים, להקשיב לרחשי הלב, אך עדיין להחליט החלטה רציונלית, מושכלת ומתחשבת בכל פרט.
