בתוכניות ובפינות הכלכלה של תחנות הרדיו והטלוויזיה בישראל, כולל אלה המשתייכות ל
רשות השידור, וכן בעיתונים הכלכליים, מופיעים כמעט מידי יום פרשנים ו"מומחים" למיניהם לענייני הבורסה ושוק ההון המסקרים ומנתחים את הנעשה והצפוי בשוק ההון. בסקירתם לא פעם משלבים פרשנים אלה המלצות וחוות דעת על מניות ספציפיות: איזה סקטור של מניות יעלה ואיזה צפוי לרדת, איזה אפיק השקעה ייתן תשואה עודפת, במה כדאי להשקיע, ממה להיזהר ועוד כהנה וכהנה עצות והמלצות.
הציבור הישראלי, שכידוע רמת הבנתו בכלכלה ובשוק ההון אינה מהגבוהות וזו בלשון המעטה, צופה בטלוויזיה, שומע ברדיו וקורא בעיתונות את דברי עצות והמלצות הפרשנים בעניין רב. הוא רואה בפרשנים כלכליים אלה מומחים אובייקטיבים לשוק ההון, מביני עניין, ומייחס חשיבות ומשקל רב להמלצותיהם, ולא פעם נוהג הציבור בהשקעותיו על-פי המלצות אלה.
המלצה חיובית של פרשן כלכלי בטלוויזיה, ברדיו או בעיתונות על מניה מסוימת יכולה להביא לעליית שערה ולחלופין המלצה שלילית יכולה לגרום לירידה בשערה. גם המלצה חיובית על אפיק השקעה מסוים יכולה לגרום לציבור להסיט כספים לאפיק השקעה זה.
מה שרוב הציבור אינו יודע הוא שחלק ניכר מפרשנים אלה, שבתודעת הציבור הם אובייקטיבים, הם למעשה בעלי ומנהלי חברות לניהול תיקי השקעות ועובדי יעוץ ומחלקות להשקעות בבנקים "המגלגלים" בשוק ההון עסקות בשווי מיליוני שקלים, ולפיכך הם, באופן טבעי, בעלי אינטרסים כלכלים בשוק ההון. עקב כך קיים חשש טבעי ומובן שהם עלולים לערב בדברי פרשנותם "האובייקטיבית" שיקולים זרים ואינטרסים כלכליים לטובתם האישית או לטובת מקום עבודתם.
מפרשנים בניגוד לכללי האתיקה העיתונאית
בין הפרשנים המופיעים ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, שמסקרים ומנתחים את שוק ההון והמסחר היומי בשוק זה הם, כאמור, רבים מבעלי ומנהלי חברות לניהול תיקי השקעות ועובדי יעוץ ומחקר בבנקים. רשימה חלקית של פרשנים אלה: צבי סטפק יו"ר חברת "מיטב", אבנר סטפק מנכ"ל "מיטב", רמי תמרי מחברת "מרץ השקעות", דודו הולצמן- מחדר העסקות של בנק "הבינלאומי",
שלמה מעוז, לשעבר הכלכלן הראשי של חברה לניהול תיקי השקעות "אקסלנס נשואה", והרשימה עוד ארוכה.
יש לציין כי ברוב המקרים מוצגים הפרשנים הללו באמצעי התקשורת בתוארם ובמקום עבודתם כך שעל פניו נחשפת היותם מעורבים ובעלי אינטרסים בשוק ההון, אולם הציבור אינו תמיד מפנים וקולט זאת בתודעתו ואינו תמיד מודע לכך שמדובר בפרשנים העובדים בחברות השקעה בשוק ההון וזה מקור פרנסתם, ועל פניו לכאורה יש להם אינטרס כלכלי בשוק ההון.
אני יוצא מנקודת הנחה בסיסית שהפרשנים הללו הם אנשים הגונים וישרים ואינם מערבים בדברי פרשנותם שיקולים זרים, אולם עצם היותם פרשנים לענייני שוק ההון, שמייעצים באמצעי התקשורת וממליצים לעיתים גם ברמזים איפה והיכן להשקיע, בעוד הם מעורבים עסקית באופן אינטנסיבי בשוק ההון בהיקפים של מיליוני שקלים - זוהי בעיה אתית הנוגדת כללי אתיקה עיתונאית בסיסית. הבעיה היא אתית ולו מהטעם של מראית עין, גם בגלל עובדת היותם של בעלי העיתונים וחברות השידור למיניהן גם בעלים או שותפים בחברות לניהול השקעות או חברות אחרות הנסחרות בבורסה. התופעה המבישה נמשכת שנים רבות והגיע הזמן להפסיקה. מדוע התופעה נמשכת כל כך הרבה שנים ואיש לא מפסיקה? זה נושא שראוי לדיון ולליבון.
חשוב לזכור כי כמעט אין אפשרות להוכיח שפרשן כלכלי זה או אחר משלב בפרשנותו ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות שיקולים זרים ואינטרסים, וכי הוא תמיד יכול לומר להגנתו :זו דעתי, לך תוכיח. לכן יש לאסור בצורה גורפת על כל אדם שיש לו קשר עסקי או אינטרסים כלכליים בשוק ההון, לשמש פרשן בתחום שוק ההון באמצעי התקשורת השונים, גם אם יש לו שם ותדמית של אדם ישר והגון.
יש דיי פרשנים ומביני שוק ההון מהאקדמיה ומגופי מחקר כלכלי שאינם קשורים קשר הדוק לחברות ההשקעה והבנקים, וכי הם יכולים לשמש פרשנים כלכליים מצוינים בשוק ההון.
על הגופים הקשורים לשמירת האתיקה בעיתונות כמו:
מועצת העיתונות, ועדות האתיקה באגודות העיתונאים בשיתוף רשות השידור, מועצת
הרשות השנייה ואחרים, לקיים בנושא דיון מעמיק וחף לחצים ושיקולים זרים ולקבוע אחת ולתמיד כללים ברורים ומחייבים שיקבעו ויפרטו מי רשאי ומי לא רשאי להשתתף כפרשן וכיועץ בתוכניות הכלכלה, ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות.
לדעתי, על פרשן לענייני שוק ההון לחתום על הצהרה שאין לא קשר עסקי ואינטרסים כלכליים מהותיים בשוק ההון. המצב כיום בתחום הפרשנות הכלכלית הוא פרוץ ולא לכבודה של העיתונות והתקשורת הישראלית וראוי לעשות בו פעם אחת ולתמיד סדר.
